גשור
גְּשׁוּר הוא קיבוץ של תנועת הקיבוץ הארצי בדרום רמת הגולן, בגובה 345 מטרים מעל פני הים, בסמוך לנחל סמך. הוא קרוי על שם הממלכה ההיסטורית ממלכת גשור, ששכנה באזור הגולן בתקופת המקרא.
נח"ל גשור
היאחזות נח"ל גשור הוקמה ב-8 באפריל 1968[3] על ידי שני גרעינים של השומר הצעיר בצמוד להר פרס מדרומו ליד צומת רפיד, והיה אז נקודת היישוב המזרחית ביותר בישראל. טקס רשמי לציון הקמת ההיאחזות התקיים לאחר חצי שנה באוקטובר 1968[4]. ההיאחזות שכנה באופן ארעי בבסיס של חיל האספקה הסורי עד לסיום הקמת נקודת הקבע שלה[5].
במקום היו מבנה גדול ושני צריפים שהיוו את כל ההיאחזות. במרץ 1970 כבר הייתה ההיאחזות בנקודת הקבע שלה במרחק של ק"מ מהמקום הקודם[6]. בינואר 1970 חוברה ההיאחזות לרשת הטלפון[7].
ההיאחזות סבלה מהפגזות ויריות מסוריה[8][9]. ביוני 1970 נהרגה אחת מחיילות ההיאחזות מהפגזה פתאומית שגם גרמה נזק כבד לבתי היישוב[10]. בעקבות ההפגזה נחפרו תעלות בתוך היישוב ונבנו מבנים חדשים במקום אלו שניזוקו קשות[11]. בפברואר 1971 עברה ההיאחזות למקום חדש במרחק 7 ק"מ מערבה, כדי להתרחק מהגבול ומההפגזות.[12].
אזרוח היישוב נדחה על ידי תנועת הקיבוץ הארצי בגלל אי רצונה להקים יישובי קבע בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים[13]. חברי הגרעין במקום התווכחו ביניהם האם ראוי לאזרח את המקום[14]. במרץ 1973 הוחלט לאזרח את היאחזות גשור[15] ובמאי 1973 הוקצה שטח להקמת היישוב האזרחי במקומו הנוכחי, צפונית מזרחית לקיבוץ אפיק[16]. באוקטובר 1973 הבטיח שר השיכון שבניית מבני הקבע של היישוב תחל עוד באותה שנה תקציבית[17]. עם פרוץ המלחמה פונתה ההיאחזות[18] ובחודשים שלאחר מכן שימשה את חיילי צה"ל שנערכו ברמה[19]. חיילי הנח"ל לא שבו אל ההיאחזות לאור הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה, על פיה נכלל צומת רפיד בשטח המפורז. אולם התוכניות להקים את יישוב הקבע גשור נמשכו[20]. ב-30 ביוני 1974 אישרה מועצת הקיבוץ הארצי להתיישב בגשור במיקומו החדש[21].
קיבוץ גשור
הגרעין של מקימי היישוב האזרחי גשור התיישב במחנה פיק ב־15 באפריל 1975, ועבר למקומו הנוכחי ב־22 בנובמבר 1976. בשנת 1979 יצא הקיבוץ למסע פרסום לגיוס חברים נוספים[22]
כלכלת היישוב מבוססת על חקלאות שלחין (ענבים לייצור יין, זיתים עבור שמן זית, אבוקדו, תפוחים), כותנה וכן גידול בקר לבשר ולולי עופות לפיטום. חלק מחברי הקיבוץ עובדים במפעל בת של טל-דור (בשיתוף עם קיבוץ עין דור) המייצר כבלי חשמל למטוסים.
במקום פועל בר מצליח בשם "פאס"(Fass). הבר מושך אנשים הבאים אליו מכל אזור דרום רמת-הגולן, ועמוס בעיקר בימי חמישי ומוצאי שבת.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור
סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור
סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ אהרן בר, ההתיישבות בארץ־ישראל מאז מלחמת ששת הימים: יהודה ושומרון, עמ' 48
- ^ היאחזות נח"ל גשור התנחלה ברמת הגולן, דבר, 11 באוקטובר 1968
- ^ אלעד ולפיד - שני גרעיני נח"ל התנחלו אתמול במרכז הרמה, מעריב, 11 באוקטובר 1968
- ^ דב גולדשטיין, גשור בגבול הסורי, מעריב, 20 במרץ 1970
- ^ ישובי הגולן חוברו לרשת הטלפון הארצית, דבר, 25 בינואר 1970
- ^ בסיסי ח"א תקפו בסיס חבלנים בירדן, מעריב, 13 באוקטובר 1969
- ^ הסורים הפגיזו ישובים ברמת הגולן, דבר, 12 בפברואר 1974
- ^ הסורים פתחו בהפגזה פתאומית, מעריב, 9 ביוני 1970
- ^ צבי מגן, משקי רמת הגולן מגדלים זרעים משובחים לייצוא, דבר, 14 באוגוסט 1970
- ^ נח"ל גשור למגורי קבע, דבר, 3 בפברואר 1971
נחל גשור למגורי קבע, דבר, 19 בפברואר 1971
- ^ מנחם רהט, מי בולם את ההתיישבות בגולן?, מעריב, 25 באוגוסט 1969
- ^ נחל גשור - נלהבים ומתלבטים, דבר, 2 ביוני 1972
- ^ השומר הצעיר מתאזרח ברמת הגולן, מעריב, 13 במרץ 1973
- ^ אותר שטח בגולן, מעריב, 22 במאי 1973
- ^ 14 מתוך 17 יישובי רמת הגולן נכנסו למגורי קבע, דבר, 5 באוקטובר 1973
- ^ דוד שליו, מפוני רמת הגולן מחכים לרגע שיורשו לשוב לבתיהם, דבר, 8 באוקטובר 1973
- ^ מ.מ, הטלפון נותק בהיאחזות, דבר, 17 בינואר 1974
- ^ עוד השנה: 4 ישובים חדשים יוקמו בגולן, דבר, 4 ביוני 1974
- ^ הקיבוץ הארצי: התיישבות בגשור, דבר, 1 ביולי 1974
- ^ קיבוץ גשור, מעריב, 29 במאי 1979
|
|