גראהם קוקסון

גראהם קוקסון
Graham Coxon
גראהם קוקסון בהופעה, 2012
גראהם קוקסון בהופעה, 2012
לידה 12 במרץ 1969 (בן 55)
ברינטלן, מערב גרמניה
שם לידה גראהם לסלי קוקסון
שם במה Bloodwitch עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1988
מקום לימודים גולדסמית'ס, אוניברסיטת לונדון, The Stanway School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק אלטרנטיבי, אינדי רוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, קלרינט, פסנתר, עוגב, מפוחית פה, סקסופון, מערכת תופים, בנג'ו, גיטרה בס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Transcopic, פרלופון
www.grahamcoxon.co.uk
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גראהם לסלי קוקסון (באנגלית: Graham Leslie Coxon; נולד ב-12 במרץ 1969, ברינטלן, מערב גרמניה) הוא מוזיקאי אנגלי שהיה הגיטריסט של להקת הרוק הבריטית בלר. הוא תרם לשבעת אלבומי האולפן הראשונים של הלהקה, החל מהאלבום Leisure בשנת 1991 ועד לחלקים מהאלבום Think Tank שיצא בשנת 2002, לאחר עזיבתו הרשמית של קוקסון את הלהקה.

חייו המקצועיים

העבודה עם בלר

גראהם קוקסון למד אמנות בקולג' גולדסמית' שבלונדון במשך שנתיים עד שבחר להפסיק את לימודיו עקב הצלחתה הגוברת של להקתו, 'סימור', שמאוחר יותר שינתה את שמה ל'בלר'. את סגנונו הייחודי של קוקסון אפשר לשמוע בשירים כמו Beetlebum ו-You're So Great (שניהם מהאלבום Blur משנת 1997), כאשר האחרון הוא השיר הראשון שהקליט גראהם לבדו כאשר היה עדיין חבר בלהקה. שיר בולט נוסף מתקופתו בלהקה הוא Coffee & TV מהאלבום '13'.

עזיבת בלר

בשנת 2002 עזב קוקסון את הלהקה עקב מחלוקות עם שאר החברים. תרומתו האחרונה לבלר הייתה שיר בשם Battery In Your Leg הסוגר את אלבומה של הלהקה מ-2002, Think Tank.

בשנת 2004 נפוצה שמועה כי קוקסון חוזר ללהקה, אך שני הצדדים הכחישו את הידיעה. קוקסון הדגיש ואמר כי אמנם הייתה להם פגישה נעימה (לאחר שנתיים שלא נפגשו), אך החלטתו לא לחזור ללהקה היא סופית ויציבה.

קריירת הסולו

גראהם קוקסון בהופעה, 2007

קוקסון הספיק להוציא שלושה אלבומי סולו כשהיה חבר בבלר. אלבומו הראשון של קוקסון יצא בלייבל הפרטי שלו, Transcopic בשנת 1998 בשם The Sky Is Too High. הסגנון המוזיקלי של האלבום היה ערבוב של מוזיקת פולק בריטית וגאראג' רוק בסגנון שנות ה-60. שנה לאחר מכן, ב־1999, יצא האלבום The Golden D בעל הסאונד הקיצוני יותר, ולאחריו Crow Sit On Blood Tree בשנת 2001 בעל הצליל המהורהר יותר המושפע מאמנים כבוב דילן וניק דרייק.

לאחר שעזב את הלהקה ועבר לעבודת סולו בלבד, הוציא קוקסון את The Kiss of Morning ב-2002. אלבום זה נחשב לנגיש ביותר מבין אלבומיו של קוקסון עם הסינגל Escape Song שהציג שילוב מעניין בין אוקטופוס של סיד ברט ולהקת הרוק המתקדם The Nice.

ב־2004 הוציא קוקסון את Happiness In Magazines שהופק על ידי המפיק-לשעבר של בלר, סטיבן סטריט. אלבום זה זכה להצלחה הגדולה ביותר מבין אלבומיו של קוקסון עד היום, והוא אף קיבל עליו את פרס ה־NME לאמן הסולו הטוב ביותר לשנת 2005.

ב-2006 הוציא גראהם את "Love Travels at Illegal Speeds". אלבום הממשיך את סגנון אלבומו הקודם, והופק שוב עם שותפו מימי בלר סטיבן סטריט.

ב-2009 הוציא קוקסון את "The Spinning Top", אלבומו השביעי שהופק שוב על ידי סטיבן סטריט. האלבום עוסק בסיפורו של אדם מלידתו ועד מותו. קוקסון חוזר באלבום הזה אל הסגנון המוזיקלי שאפיין את אלבומיו הראשונים, מוזיקת פולק בריטית וגאראג' רוק בסגנון שנות ה-60.

דיסקוגרפיה

אלבומי סטודיו

  • 1998 - The Sky Is Too High - הגיע למקום השלושים ואחד במצעד הבריטי.
  • 2000 - The Golden D
  • 2001 - Crow Sit On Blood Tree
  • 2002 - The Kiss Of Morning
  • 2004 - Happiness In Magazines - הגיע למקום התשעה עשר במצעד הבריטי.
  • 2006 - Love Travels at Illegal Speeds
  • 2009 - The Spinning Top
  • 2012 - A+E

אוספים

  • Live At The Zodiac - הקלטה קצרה ל הורדה בלבד.

סינגלים

  • Thank God For The Rain/You Will Never Be - 2001 - הגיע למקום התשעים ושניים.
  • 2002 - Escape Song/Mountain of Regret - הגיע למקום התשעים ושישה.
  • 2004 - Freakin' Out - הגיע למקום השלושים ושבעה.
  • 2004 - Bittersweet Bundle of Misery - הגיע למקום העשרים ושניים.
  • 2004 - Spectacular - הגיע למקום השלושים ושניים.
  • 2004 - Freakin' Out/All Over Me - הגיע למקום התשעה עשר.

די.וי.די

  • 2005 - Live at the Zodiac

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גראהם קוקסון