גלקסיית סקסטנט A

גלקסיית סקסטנט A
גלקסיית סקסטנט A. הכוכבים הצהובים הבהירים הם של שביל החלב והם קרובים בהרבה.
גלקסיית סקסטנט A. הכוכבים הצהובים הבהירים הם של שביל החלב והם קרובים בהרבה.
גלקסיית סקסטנט A. הכוכבים הצהובים הבהירים הם של שביל החלב והם קרובים בהרבה.
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים סקסטנט
מגלה פריץ צוויקי
תאריך גילוי 1940
סוג גלקסיה לא-סדורה ננסית
בהירות נראית 11.9[1]
סיווג מורפולוגי IBm[2]
עלייה ישרה 10ʰ 11ᵐ 00.5ˢ
נטייה ‏30″ ‏41′ ‏04°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 13.9-
מרחק[3] 4,670,000 שנות אור
1,431,812.61 פארסק
קוטר 8,010[1] שנות אור
מסה ‎109‎~‏[4] ☉M
הסחה לאדום 324[1] ק"מ/שנייה
0.001081±0.000013

גלקסיית סקסטנט A היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים סקסטנט במרחק של כ-4.7 מיליון שנות אור ממערכת השמש ונמצאת סמוך לקצה של הקבוצה המקומית. בסביבת הגלקסיה נמצאות גם גלקסיית סקסטנט B, גלקסיית משאבה הננסית ו-NGC 3109 שמהוות ביחד תת-קבוצה של גלקסיות שנקראת קבוצת NGC 3109 או קבוצת משאבה - סקסטנט. גלקסיות הקבוצה נמצאות במרחק של בין 5.2 מיליון שנות אור ל-5.8 מיליון שנות אור ממרכזה של הקבוצה המקומית (גלקסיית סקסטנט A היא הרחוקה ביותר מביניהן) וחלק מהחוקרים רואים בה קבוצת גלקסיות נפרדת מהקבוצה המקומית, כך ששייכותה של גלקסיית סקסטנט A לקבוצה המקומית מוטלת בספק.[5] לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 11.9 והיא התגלתה ב-1940 על ידי האסטרונום פריץ צוויקי בצילומים של מצפה הכוכבים פאלומר.[6] הגלקסיה נמצאת כ-6.3 מעלות מדרום-מערב ל-β בסקסטנט וכ-5.8 מעלות מצפון-מזרח ל-γ בסקסטנט, מעט דרומית לקו המחבר את שני הכוכבים. כ-10 מעלות מצפון-צפון-מערב לה נמצאת גלקסיית סקסטנט B שמרחקה ממערכת השמש דומה, כך שהמרחק ביניהן הוא כ-840,000 שנות אור.

מאפיינים

גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-6 דקות קשת שממרחקה שקול לקוטר של כ-8,000 שנות אור, מסתה מוערכת בכ-‎109‎ מסות שמש, כרבע אחוז ממסת שביל החלב, אך מסת הכוכבים הנראים שבה היא רק כ-‎4.4×107‎ מסות שמש ובנוסף יש בה יחסית הרבה מימן נייטרלי שמסתו כ-‎7.7×107‎ מסות שמש.[7] שאר מסת הגלקסיה, כ-87%, מורכבת מחומר אפל שטיבו אינו ידוע. בהירותה הנראית הכוללת של הגלקסיה היא פי 41 מיליון מעוצמת ההארה של השמש והמתכתיות הממוצעת של כוכבי הגלקסיה נמוכה למדי ועומדת על כ-3.5% מזו של השמש,[4] מה שמצביע על אוכלוסיית כוכבים זקנה יחסית לזו של שביל החלב, אך למרות זה יש בגלקסיה גם אזורים שבהם קיימת אוכלוסייה של כוכבים חמים וצעירים מסוג ספקטרלי B ו-O שקרינתם החזקה בתחום העל-סגול מייננת את המימן החופשי ויוצרת אזורי H II.[8] אזורים אלה נראים בצורה של כתמים כחולים בולטים על רקע הצבע הצהבהב של רוב כוכבי הגלקסיה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלקסיית סקסטנט A בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 SIMBAD: Sextans A
  2. ^ NED: Sextans A
  3. ^ A. W. McConnachie: The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 10 (2012)
  4. ^ 1 2 M. Bellazzini, G. Beccari, F. Fraternali, T. A. Oosterloo, A. Sollima, V. Testa, S. Galleti, S. Perina, M. Faccini & F. Cusano : The extended structure of the dwarf irregular galaxies Sextans A and Sextans B. Signatures of tidal distortion in the outskirts of the Local Group, Astronomy & Astrophysics, Vol. 566, id. A44, p. 4 (1014)
  5. ^ S. van den Bergh: The Nearest Group of Galaxies, The Astrophysical Journal, Vol. 517, Iss. 2, pp. L97 (1999)
  6. ^ E. Hubble: Problems of Nebular Research, The Scientific Monthly Vol. 51, p. 397-9 (1940) (1940)
  7. ^ A. W. McConnachie: The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 24 (2012)
  8. ^ I. Camacho, M. Garcia, A. Herrero & S. Simón-Díaz: OB stars at the lowest Local Group metallicity GTC-OSIRIS observations of Sextans A, Astronomy & Astrophysics, Vol. 585, id. A82, p. 1-2 (2016)