גיגאנטים (ביוונית: Γίγαντες - "בני גאיה"), או בתרגום לעברית ענקים, הם במיתולוגיה היוונית בניה של גאיה וטרטרוס. גאיה ילדה אותם לאחר תבוסתם של הטיטאנים כנקמה באלים האולימפיים. הגיגאנטים הם ענקים נוראים בעלי נחשים מקושקשים כרגליים. כשהגיגאנטים ערמו הרים זה על גבו של זה כדי להסתער על האולימפוס, נשקפה סכנה לשלטונו של זאוס: על פי דבר האורקל, יוכלו האלים להכניע את המתקוממים רק אם בן תמותה יעזור להם. גאיה ידעה זאת אף היא, וחיפשה עשב שיהפוך את בניה לחסינים לחלוטין מפני פגיעות. ואולם זאוס אסר על השמש ועל הירח להופיע כך שאמא אדמה תאלץ לגשש באפלה. בקרב עקוב מדם הצליחו האלים לנצח, בסיועו של הרקולס. על פי מקורות אחרים הגיגאנטים הם בניה של גאיה שנולדו מדמו של אורנוס כאשר קרונוס סירס אותו.

כל גיגאנט במלחמת האלים נולד בתגובה לאל מסוים. במלחמה היו גיגאנטים רבים וכל אחד מהם נלחם באל שמולו נועד להתמודד. החזקים שבגיגאנטים היו פורפיריון, אנקלדוס ואלקיאונאוס. פורפיריון הוא הענק הבכיר מביניהם ובקרב האלים והגיגאנטים הוא נלחם נגד זאוס, בכיר האלים. אלקיאונאוס, לעומת זאת, היה מחובר לאדמה ומאפייניו דמו למאפייניו של האדס, ולכן הוא נלחם בהאדס. אנקלדוס היה החכם מבין הגיגאנטים ולכן נלחם באלת החוכמה אתנה. בנוסף ישנם גיגאנטים נוספים כמו: פוליבוטס שנלחם בפוסידון, דמאסן שנלחם בארס, אפיאלטס ואוטוס שנלחמו בדיוניסוס, מימאס שנלחם בהפייסטוס, אוריון שנלחם בארטמיס ואפולו, היפוליטוס שנלחם בהרמס, תואס שנלחם בשלוש אלות הגורל.

לחזק שבגיגאנטים, אלקיאונאוס, היה מתת מיוחדת, כל עוד הוא נשאר בתוך תחומי מולדתו, אף אחד לא יכול להורגו. הרקולס ירה באלקיאונאוס חיצים, אך כאשר נגע גופו באדמה הוא חזר לחיים. כדי להתגבר על כך, גרר אותו הרקולס אל מחוץ לפלגרה, מולדתו (שם אירעה המלחמה), ושם הרגו. כדי להרוג את פורפיריון שלח אליו זאוס את אשתו הרה. פורפיריון ניסה לאנוס אותה ואז זאוס שילח בו ברק והרגו. את אנקלדוס קברה אתנה תחת האי סיציליה.

מלחמת הגיגנטים באלי האולימפוס ותבוסתם מוצגת בפרסקו מפואר מעשה ידי ג'וליו רומאנו בארמון טה שבמנטובה.

לכל גיגאנט במלחמה היה אל שמולו נועד להילחם, כך שהיו להם מאפיינים דומים, או שהיו להם מאפיינים הפוכים (לדוגמה: דמסן).

• אוטוס: נוצר כיריב לדיוניסוס. אחיו התאום של אפיאלטס.
• אפיאלטס: נוצר כיריב לדיוניסוס. אחיו התאום של אוטוס.
• אוריון: נוצר כיריב לאפולו וארטמיס. בגלל אופיו המרדני נלחם בייעודו והצטרף לקבוצת הציידות הבתולות של ארטמיס והפך לבן לווייתה המוערך ביותר של ארטמיס. אפולו פחד שארטמיס תשכח את שבועת הבתולים ובהתקף של קנאה הטריף את דעתו של הענק וגרם לו להיות צמא דם עד שהענק נקטל על ידי עקרב.
• אלקיאונואוס: נוצר כיריב להאדס, בכור הענקים. קיבל מתת כך שכל עוד נשאר בתחומי מולדתו, הוא אינו יכול למות.
• אנקלדוס: נוצר כיריב לאתנה. החכם מבין כל הענקים.
• דמסן: נוצר כיריב לארס. בגלל שנוצר להיות ההפך מארס, הוא היה ענק שוחר שלום. גאיה גזרה עליו גלות בטרטרוס משום שקטל דרקון לידי שאיים על בני ארצו.
• היפוליטוס: נוצר כיריב להרמס.
• מימאס: נוצר כיריב להפייסטוס. נלחם בנוסף להפייסטוס בארס במקום אחיו דמסן בגלל שדמסן היה שוחר שלום.
• פוליבוטס: נוצר יריב לפוסידון. שערו היה עשוי מבסיליסקים.
• פורפיריון: נוצר כיריב לזאוס, מלך הענקים.
• פריבויה: בתו הצעירה של מלך הענקים, פורפיריון.
• קליטיוס: נוצר כיריב להקטה. שואב אליו את קסמה.
• תואס: נוצר כיריב לשלוש אלות הגורל.

מדיה וקבצים בנושא גיגאנטים בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.