בקרבת העיר שכנה אנטנת הרדיו של ורשה עד קריסתה ב-1991. עקב חששות מהשפעותיה של קרינת הרדיו עזבו חקלאים רבים את אזור האנטנה ועברו לגור במרכז גומבין. לאחר קריסת הקומוניזם חוותה העיר התחדשות תרבותית וכלכלית. בעיר פועל בית ספר חקלאי ובו מעל 1,000 תלמידים. בית הספר שימש בית למתנדבי חיל השלום האמריקאי והוא מקדם חילופי משלחות עם גרמניה, רוסיה ומדינות נוספות.
יהודים
במאה ה-16 פרסם המלך זיגמונט השלישי ואזה צווים המגבילים את זכויות המסחר של היהודים בעיר, ומכפיפים אותן לשעות התפילה בכנסייה הקתולית בעיר. המלך סטפאן באטורי הגביל גם הוא את זכויות המסחר של היהודים בעיר. במאות הבאות הוגבלו מגוריהם של היהודים לחלק אחד בעיר.
מהמאה ה-19 היוו היהודים בדרך כלל כמחצית מאוכלוסיית העיר. לאחר מלחמת העולם הראשונה היו בעיר כ-2,500 יהודים מתוך כ-5,700 תושבים.
הוורמכט כבש את גומבין בספטמבר1939. זמן קצר לאחר הכיבוד נשרף בית הכנסת בגומבין שפעל משנת 1710. בתחילת 1940 הוקם בעיר גטו, ובו נכלאו כ-2,100 יהודים, מיעוטם פליטים. כ-200 מהם גורשו למחנות עבודה ולאושוויץ. במאי1942 חוסל הגטו. כמה מאות מתושביו נרצחו בירי, או שולחו למחנה עבודה בקונין, ויתר 1,800 תושבי הגטו נשלחו למחנה ההשמדה חלמנו ונרצחו.
