מנוע ומפרשי עזר. מנוע דיזל דו-פעימי, 2 צילינדרים, 80 כוח-סוס מתוצרת Kromhout Motoren Fabrick
צורת הנעה
מדחף ומפרשי עזר
גוזל הייתה אוניית משא, מהספינות הראשונות בצי העברי של היישוב היהודי בארץ ישראל[1]. היא נרכשה על ידי "נשר", חברת המלט הארצישראלית בחיפה, ופעלה בין השנים 1927-1932. האונייה נרשמה באנגליה והפליגה תחת דגל בריטי. "גוזל" סימנה את ראשית המפנה לעצמאות ימית, להצלחת היישוב, גם בשיט מסחרי בנוסף על ראשיתן של הצלחות בדיג, ראשית כיבוש הימים.
מיכאל פולק בעל מפעלי המלט "נשר" רצה להיות גם בעלים של אמצעי תובלה ימית לתוצרתו, ולכן רכש באנגליה אונייה קטנה ששימשה קודם לכן להעברת בלוקים בין הולנד לבריטניה.
"גוזל" הייתה ספינת מנוע חופית דו-תורנית עם מפרשי עזר. צוותה של "גוזל" כלל שישה ימאים, מתוכם רב החובל והמכונאי אנגלים וארבעה ספנים ערביים. "גוזל" הגיעה לארץ ישראל לקראת חורף 1927, ונקראה בתחילה "נשר" אך זמן קצר הוחלף שמה ל"גוזל". בעלי המפעל חשבו כי גודלה של הספינה אינו הולם את מידותיו של המפעל הגדול, ולכן העניקו לה את השם "גוזל".[2] הספינה הפליגה מבית החרושת "נשר" אל חופי הים התיכון משנת 1928[3] ועד שנת 1932[4]. במחצית הראשונה של 1929 הייתה "גוזל" מושבתת לזמן מה, בגלל שבית החרושת לא הצליח לייצר מספיק מלט לייצוא.[5] היא נמכרה עקב ירידה ביצוא המלט שלא הצדיק אחזקת האונייה.
ב"גוזל" עבד מאז רכישתה מטעם ביח"ר נשר זאב הים כקצין סיפון מנוסה. עם עזיבתו של הקפטן האנגלי בשנת 1928, קיבל הים את הפיקוד על האונייה, ומאז הוא נחשב "רב החובל העברי הראשון" (הגם שהיה רק רב חובל של אוניות חופים).
האנייה "גוזל" נמכרה לחברת ספנות איטלקית ובהמשך נמכרה לקניה. היא נגרטה ב-1997/8, לאחר 72 שנות שירות.