גדוב (בפולנית: Gdów; ביידיש: גדאוו) הוא כפר במחוז וייליצ'קה שבפרובינציית פולין קטן בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
הכפר נזכר לראשונה במאה ה-13, וביישוב התקיימו ירידים שנתיים. בשנת 1846 נערך במקום קרב בין המורדים הפולנים ובין כוחות הצבא האוסטרי.
יהודי גדוב
יהודי הכפר היו כפופים לקהילת וייליצ'קה, וקברו את מתיהם בבית העלמין שבה. בשנת 1880 נמנו ביישוב קרוב ל-400 יהודים מתוך כ-1,500 תושבים, ואלו עסקו ברוכלות ובמלאכה.
בנובמבר 1918 ובנובמבר 1919 נערכו ביהודי הכפר פרעות בידי איכרי הסביבה, תוך הרס וביזה של רכוש יהודי. בשנת 1921 נמנו ביישוב 245 יהודים. בין מלחמות העולם התקיימה בכפר פעילות ציונית.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו רבים מיהודי הכפר מזרחה. עם כיבוש הכפר בידי הגרמנים הוטלו על יהודי המקום הגבלות תנועה, וחלקם נלקחו לעבודות כפייה. אנשי ס"ס וגסטאפו שהגיעו לכפר מעת לעת ממישלניצה, נהגו להתעלל ביהודי המקום, לשדוד רכוש, ולגבות תשלומי כופר מהקהילה. בסוף 1939 הוקם ביישוב יודנרט, אשר נצטווה לספק לגרמנים מדי יום עובדים יהודים. עד מרץ 1942 הוחרם על ידי הגרמנים כל רכוש ועד הקהילה.
באביב 1942 נאסר ראש היודנרט בכפר, ונרצח, וכן נאסרו חברי היודנרט הנוספים, והועלמו. באוגוסט 1942 גורשו יהודי הכפר לוייליצ'קה, שם התקיימה אקציה כעבור מספר ימים, במהלכה שולחו רוב יהודי הכפר למחנה ההשמדה בלז'ץ.
קישורים חיצוניים
