יום העלייה לקרקע - קיבוץ גברעם, 28 באוגוסט1942 (במועד זה עדיין לא היה שם לקיבוץ).נקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץקיבוץ גברעם \ "מחר" Mahar המופיע במפת אזור אשקלון מ-1945. באותה עת כמעט לא היו באזור יישובים יהודיים. ניתן להבחין במפה בקיבוץ נגבה שקם ב-1939. יד מרדכי שהוקם בסוף 1943 עדיין אינו מופיע. השם "כפר ורבורג" חתוך בפינה הצפון מזרחית. השם "אסקלון" ממערב לעיירה הערבית מג'דל, מציין את חורבות העיר העתיקה.
בתחילת 1945 ביקשו רוב חברי היישוב לקרוא לנקודתם "משואות" ואילו חברי ועדת השמות של הקרן הקיימת הציעו את השם "בית השקמה"[3]. לבסוף נבחר השם גברעם כמסמל את עמידת הגבורה של העם במערכה על הרחבת גבולות אדמת ישראל בארצו[4]. היו שציינו גם את סמליות השם כתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה.
היסטוריה
גרעין המייסדים הראשונים, שנקרא "מחר"[5], התגבש בגרמניה במסגרת קיבוץ המאוחד, כגרעין משותף של דתיים וחילוניים[6]. אף על פי שבתחילה היו בקבוצה דתיים רבים, עם הזמן הצטרפו לגרעין חילוניים רבים וחלק מהדתיים עזבו. הקבוצה התיישבה בשנת 1935 באדמות הקרן הקיימת בהדר ליד כפר סבא. בנובמבר 1938 עורר חילול שבת בקבוצה מחאה מצד גורמים דתיים[7].
בט"ו באלול תש"ב, 28 באוגוסט 1942, עלתה קבוצת חלוץ של הגרעין לנקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ על גבעה מערבית למקום הקיבוץ הנוכחי. המטרה הייתה לקבוע חזקה על כ-3600 דונם של אדמות הקרן הקיימת שנרכשו בסביבות הכפר סימסים שהיו מפוזרות במעל מאה חלקות קטנות[8]. חלקות אלו כללו פרדס על כ-80 דונם שהיה כקילומטר צפונית לנקודת ההתיישבות ובו היה באר מים ששימש את הקיבוץ. בנקודה הזמנית שאוישה בתחילה בידי כ-30 איש[9], נבנו צריפים ששימשו לחדר אוכל, מכבסה, מרפאה[10], רפת ואורווה, וכן אוהלים למגורים. באוקטובר 1942 נפצעו שניים מחברי הקיבוץ כשהטרקטור שלהם עלה על מוקש ישן[11]. רוב חברי הקבוצה המשיכו להתגורר ליד כפר סבא[12]. בשנת 1945 עבר הקיבוץ למקום הקבע.
ב-13 במאי 1944 התקיים סולחה בין הקיבוץ לתושבי הכפר סימסים, לאחר שקודם לכן הייתה תגרה בין שומרי שדות הקיבוץ לתושבי הכפר[13].
באוגוסט1946 עלו בדואים על שדות הדורה של הקיבוץ. בעימות שהתפתח בין שומרי הקיבוץ לבדואים נהרג אחד מהבדואים[14]. בנובמבר אורגנה סולחה בין אנשי הקיבוץ והשבט הבדואי בסיוע אברהם שפירא[15].
בעשור הראשון של המדינה לא צלח דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות[16].
ב-19 ביולי2013 נפתח בית הכנסת הזמני בגברעם ומיקומו היה באחד המקלטים. לאחר כארבעה חודשים הועבר מיקומו למבנה ששימש שנים רבות כ"מחסן בגדים" שעבר שיפוץ.
בשנת 2014 החל הקיבוץ בתהליך של הרחבה וקליטת משפחות חדשות.
כלכלה
ענפי המשק העיקריים הם: "גברעם מעטפות איכות" - מפעל לייצור מעטפות, מפעל לייצור גלילי קרטון, גד"ש, רפת, לול ופינת חי.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[17] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[18]
.JPG)
.JPG)
