נולד בשם פטר פישל בעיר הראדץ קראלובה בצ'כוסלובקיה. כשהנאצים השתלטו על צ'כיה במרץ1939 היה בן 17 וחווה את כל גזירות ההשפלה על היהודים מאיסור החזקת מקלטי רדיו עד לנשיאת הטלאי הצהוב.
לאחר המלחמה חזר לפראג, למד משחק, שיחק בתיאטרון ועבד כתסריטאי בטלוויזיה הצ'כית. ב-1949, לאחר השתלטות הקומוניזם על צ'כוסלובקיה, הצליח לברוח לישראל. תחילה חי בקיבוץ גבעת חיים ואחר כך עבר לתל אביב. היה חבר בוועדת הרפרטואר של התיאטרון הקאמרי, ביים הצגות בתיאטרון, בלהקות צבאיות ובחוגים דרמטיים. ביחד עם השחקנים איזי אברהמי וזהרירה חריפאי הקים קבוצת תיאטרון "המקור" ואחר כך "האשנב"[1].
בשנות ה-60 עבר עם אשתו בטי לארצות הברית, שם למד לתואר שני בפסיכולוגיה ועבד כמטפל. הם חזרו לישראל ב-1968. בנוסף לעבודתו כמטפל, הוא כתב מספר מחזות וספרים העוסקים בעיקר בשואה. ביחד עם אחיו הסופר אביגדור דגן פרסם את הספר "השען מסמטת המזלות", שסיפר על שען ניצול שואה המתגורר ביפו.