ערך זה עוסק בדמות מיתולוגית. אם התכוונתם לאופרה מאת רוסיני, ראו גבירת האגם (אופרה); אם התכוונתם לספר פנטזיה מאת אנדז'יי ספקובסקי, ראו גבירת האגם (ספר).
כותבים שונים נתנו לה את השמות נימוּאֶה (Nimue או Nimueh), ויויאן (Viviane), איליין (Elaine), ניניאן (Niniane) ונינֶוֶוה (Nyneve).
מקור הדמות
מקורה של דמות זו, ככל הנראה, באגדות פגאניות קלטיות קדומות. האזכור הראשון של האי אבלון - מקום מושבה של גבירת האגם, מוזכר בספרו של ג'פרי ממונמות': "היסטוריה רג'ום בריטניה" (ההיסטוריה של מלכי בריטניה). ג'פרי מציין כי החרב אקסקליבר (אותה הוא מכנה "קאליברן") חושלה באי זה, וכי ארתור נלקח אל האי לאחר הקרב עם מורדרד על מנת שירפא מפצעיו.
שרטיין דה טרוי מזכיר ברומן "Lancelot, the Knight of the Cart" כי את לנסלוט גידלה פיה אשר נתנה לו טבעת המגינה מפני קסמים. ביצירה בגרמנית: "Lanzelet" (לנסלוט) מאת אולריך פון צאטציקהובן וביצירה "Prose Lancelot" מתוארת גבירת האגם כמי שגידלה את לנסלוט לאחר מות אביו, המלך באן.
באגדות המלך ארתור מסופר על גבירת האגם הלומדת כישוף ממרלין שמתאהב בה, אך היא מסרבת להשיב לאהבתו עד לאחר שיגלה לה את קסמיו - וכאשר הוא מגלה לה היא כולאת אותו בתוך עץ או תחת אבן (בהתאם לגרסה).
בגרסה אחרת של הסיפור מדובר בשתי נשים, הראשונה - ויויאן נתנה לארתור את החרב אקסקליבר, אך דורשת ממנו בתמורה כי יעשה כרצונה במועד מאוחר יותר. לאחר עלייתו לשלטון מופיעה הגבירה בחצרו ודורשת את חייו של סר באלין. באלין כורת את ראשה ומגורש מהחצר. גבירת האגם השנייה - בשם ניניאן מטפלת בארתור לאחר שזה נפצע.
אזכורים מאוחרים
בשיריו של אלפרד טניסון "אידליות המלכים" מוזכרת גבירת האגם - אולם בהתבסס על הגרסאות המאוחרות של האגדה, טניסון מחלק את הגבירה לשתי דמויות - ויויאן המפתה והמרמה את הקוסם מרלין והגבירה הטובה שגידלה את לנסלוט והעניקה לארתור את החרב.
לדמותה של גבירת האגם תפקיד ראשי ב"ערפילי אבלון" מאת מריון זימר בראדלי. בספר זה גבירת האגם הוא תוארה של הכוהנת השולטת באבלון.
