גאנינג בדפורד ג'וניור

גאנינג בדפורד ג'וניור
Gunning Bedford, Jr.
לידה 13 באפריל 1747
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 במרץ 1812 (בגיל 64)
וילמינגטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Wilmington and Brandywine Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים וילמינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת פרינסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • חבר הסנאט של דלאוור (17881788)
  • Judge of the United States District Court for the District of Delaware (26 בספטמבר 178930 במרץ 1812)
  • Delegate to the Continental Congress (1 בפברואר 17838 באפריל 1784)
  • Delegate to the United States Constitutional Convention (25 במאי 178717 בספטמבר 1787)
  • התובע הכללי של דלאוור (26 באפריל 178426 בספטמבר 1789)
  • Delegate to the Continental Congress (26 באוקטובר 178427 באוקטובר 1786) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאנינג בדפורד ג'וניור (.Gunning Bedford Jr‏; 13 באפריל 1747 - 30 במרץ 1812) היה שופט אמריקאי, ששימש נציג לקונגרס הקונפדרציה (הקונגרס הקונטיננטלי) והתובע הכללי של מדינת דלאוור; נציג בוועידת החוקה של ארצות הברית בשנת 1787 שניסחה את חוקת ארצות הברית. הוא אחד מהחותמים על חוקת ארצות הברית.

ביוגרפיה

בדפורד נולד בשנת 1747, בפילדלפיה, מחוז פנסילבניה, אמריקה הבריטית[1], החמישי מתוך אחד עשר ילדים למשפחה עשירה.

הוא סיים לימודי המשפטים בקולג' ניו ג'רזי (כיום אוניברסיטת פרינסטון) ב־25 בספטמבר 1771 בהצטיינות, והיה בן כיתתו של ג'יימס מדיסון[2].

הוא התקבל ללשכת עורכי הדין בדלאוור ונכנס לפרקטיקה פרטית בעיר דובר בדלאוור, בין השנים 1779 ל־1783. הוא היה נציג בקונגרס הקונפדרציה בין השנים 1783 ל־1785, והיה התובע הכללי של דלאוור מ־26 באפריל 1784 ועד ל־26 בספטמבר 1789.

הוא מונה לנציב ב"ועידת אנאפוליס" בספטמבר 1786, אך לא השתתף בה. הוא היה נציג בוועידת החוקה בשנת 1787, אשר ניסחה את חוקת ארצות הברית והיה אחד מהחותמים עליה. היה חבר בוועידת דלאוור שאשררה את החוקה בשנת 1787. החל משנת 1788, היה חבר במועצה המחוקקת של דלאוור (שהפכה אחר כך לסנאט של דלאוור).

ב־17 ביולי 1775 החליט הקונגרס הקונטיננטלי השני לבחור את בדפורד לסגן המפקד הכללי בניו יורק של הצבא הקונטיננטלי במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית. ב־28 בפברואר 1776 הוא הוצב בקנדה כדי לגייס שם חיילים. ב־18 ביוני 1776 הועלה לתפקיד פיקודי בכיר והועבר לניו יורק. הוא שימש זמן קצר כעוזר לגנרל ג'ורג' וושינגטון.

במדינת מולדתו דלאוור, בדפורד היה תומך מוביל בביטול העבדות[3].

בדפורד מונה על ידי הנשיא ג'ורג' וושינגטון ב־24 בספטמבר 1789 לשופט בבית המשפט המחוזי של ארצות הברית בדלאוור. מינויו אושר על ידי הסנאט של ארצות הברית ב־26 בספטמבר 1789, והוא קיבל את המינוי עוד באותו יום. שירותו הסתיים ב־30 במרץ 1812 עקב מותו בווילמינגטון שבדלאוור.

מותו ומורשתו

בדפורד האמין גם בחשיבות החינוך. הוא קבע כי חינוך "הוא, מכל דבר אחר, מוכר בצדק כבעל חשיבות ראשונה במעלה". הוא פעל לשיפור החינוך בווילמינגטון. היה נשיא מועצת המנהלים של האקדמיה בווילמינגטון ומאוחר יותר, כשהפכה ל"מכללת וילמינגטון" הוא מונה לנשיא המכללה.

בדפורד היה אח במסדר הבונים החופשיים. כיהן כנשיא הגדול הראשון של הלשכה הגדולה בדלאוור משנת 1806 עד 1808.

הוא נקבר בתחילה בבית העלמין הפרסביטריאני בווילמינגטון. בבית קברות זה נמצאת כיום הספרייה של מכון וילמינגטון ולכן שרידיו הועברו לאחר מכן לבית העלמין של הבונים החופשיים בכריסטיאנה שבדלאוור.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Bioguide Search, bioguide.congress.gov
  2. ^ Gunning Bedford, www.granite-corinthian34.org
  3. ^ Dennis Brindell Fradin, The Founders: The 39 Stories Behind the U.S. Constitution, Bloomsbury Publishing USA, 2005-09, ISBN 978-0-8027-8972-3. (באנגלית)