נולד בסיינה באיטליה לאריסטוקרט איטלקי, מרצ'יס פרדיננדו פיירי פצ'י באלטי נרלי, שמו המלא היה ג'ירולמו פיירי פצ'י באלטי נרלי. הרביעי מבין שישה ילדים הוא לא היה 'רוזן', אלא 'פטריציו די סיינה', הבחנה מינורית המסמנת את המסורת העתיקה הגדולה של משפחתו. אביו התחתן עם הנרייטה מדווין, אנגלייה. אביה תומאס מדווין היה דמות ספרותית במעגל של ביירון.
הוא נסע תחילה למלבורן אך בשנת 1887 היה בסידני שם פגש את קונדר. הוא עורר התרגשות בסוף אותה שנה בתערוכת ציוריו של אורגיות בכחנליות. בשנת 1888 ציור דיוקנה של מיירה קמבל השחקנית, משך תשומת לב רבה בתערוכה של החברה המלכותית לאמנות של ניו סאות' ויילס בסידני. עבודות המכחול החופשיות והמראה הלא גמור של העבודות היו מרגשים לקהל הרחב. בשנת 1889 הוא שב למלבורן, ככל הנראה בחברתם של ציירי היידלברג. בסוף שנת 1889 נסע לדנידין שבניו זילנד לתערוכת ניו זילנד והים הדרומי שם פגש באומן אלפרד הנרי אוקיף. הוא חזר לאוסטרליה בשנת 1890.
בשנת 1893 חזר נרלי לדנידין שם קיים את עצמו כמורה פרטי לאמנות. 'סיגנור נרלי' נותר בעיר קצת יותר משלוש שנים והביא כוח חדש למעגל בראשותו של הודג'קינס וזוהר קוסמופוליטי למעגל הבוהמייני בדנידין של ציירים צעירים יותר.[3] הוא לימד את פרנסיס הודג'קינס, נתן השראה לאלפרד אוקיף ולפי הדיווחים ניהל רומן עם גרייס ג'ואל, אמנית צעירה שאולי הכיר גם במלבורן. בשנת 1893 נרלי נבחר למועצה של האגודה לאמנות באוטגו ובשנת 1894 הקים את בית הספר לאמנויות, יחד עם ג'יי.די פרט ל. וילסון באוקטגון של דנידין. בשיעורי ציור אנשים השתמשו במודל עירום מקצועי, והם היו כה מוצלחים, עד שהנהלת בית הספר לאמנות בדנידין נאלצה להעסיק את נרלי בהמשך. נראה שזה היה הזמן בו נחנך בבית הספר ציור העירום.[4]
בסוף 1896 עזב נרלי את דנידין לפתע, נשאר לזמן קצר בוולינגטון והמשיך לאוקלנד. הוא פתח שם סטודיו והציג באגודת אוקלנד לאמנויות באפריל 1897. לאחר מכן פיתח יחסים עם מארי ססיליה ג'וזפין בארון, אותה נשא בכריסטצ'רץ' ניו זילנד, במרץ 1898. היא הייתה בת 23, והוא אמר שהוא רווק ואמן בן 38. הזוג הפליג לאוסטרליה והתיישב תחילה בסידני ואחר כך במלבורן. נרלי ואשתו חזרו לאירופה בשנת 1904 שם בילה האמן את שארית חייו, ונע בין ערים באיטליה ללונדון.
נרלי הביא איתו לאוסטרליה וניו-זלנד מההשפעות החדשות שצצו באירופה. הוא עזר לשנות את כיוון האמנות האוסטרלית והניו זילנדית. על צ'ארלס קונדר ופרנסיס הודג'קינס הוא השפיע במיוחד. כמה מיצירותיו הבטיחו לו מקום ברור בתולדות האמנות של אוסטרליה וניו זילנד.
הנופים שלו מתקופת היידלברג, סצנת החוף, הסלע השחור וגני פיצרוי (1889) הראו אותו בשילוב האובייקטיביות החדשה שהחליפה את הנוף הרומנטי עם ליריקה הראויה לאימפרסיוניסטים הצרפתים.
עם זאת, הישגיו הגדולים הם כמה פורטרטים כמו זה של רוברט לואיס סטיבנסון, דיוקנו של ד"ר ד.מ. סטיוארט (1894), ודיוקנה של אומנית צעירה (1889). עבודות אלה מתעדות מצבים פסיכולוגיים חמקמקים, מחלתו של סטיבנסון והתקרבותו של סטיוארט למוות. דיוקן נערה של נרלי (1894?) באוסף הגלריה לאמנות ציבורית של דנידין הוא יצירת מופת המעוררת בצורה מבריקה את האמביוולנטיות של גיל ההתבגרות.
נרלי מיוצג בגלריה הלאומית של אוסטרליה (NGA), ברוב הגלריות הממלכתיות באוסטרליה ובאוספים הציבוריים העיקריים של ניו זילנד.
^Brown, H.G. & Keith, H. (1969 & 1988) An Introduction to New Zealand Painting 1839-1980 Auckland, NZ: David Bateman
^Dunn, M. (2005) Nerli an Italian Painter in the South Pacific Auckland, NZ: Auckland University Press
^Entwisle, P. (1984) William Mathew Hodgkins & his Circle Dunedin, NZ: Dunedin Public Art Gallery.
^Entwisle, P.(1993) Nerli, Girolamo in The Dictionary of New Zealand Biography Volume Two 1870-1900 Wellington, NZ: Bridget Williams Books, Department of Internal Affairs.
_-_Google_Art_Project.jpg)
