PROFILPELAJAR.COM

ג'יימס פריי
לידה	12 בספטמבר 1969 (בן 55); קליבלנד, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת דניסון, St. Joseph High School
שפות היצירה	אנגלית
יצירות בולטות	מיליון רסיסים קטנים, בני לוריאן, Endgame
תקופת הפעילות	מ-1996
	bigjimindustries.com

ג'יימס כריסטופר פריי (באנגלית: James Frey; ‏נולד ב-12 בספטמבר 1969) הוא סופר אמריקאי. ספריו האוטוביוגרפיים "מיליון רסיסים קטנים" (2003), "חברי לנארד" (2005) וספרו הבדיוני "בוקר בהיר וצח" היו לרבי מכר. בתקופה של סוף 2005 ותחילת 2006 נודע בשל סערה תקשורתית סביב גילויים של תחקירנים כי חלקים מספרו "מיליון רסיסים קטנים" הם בדויים; תביעה משפטית אף חייבה אותו להשיב בשל כך כספים לקוני הספר.

ביוגרפיה

פריי נולד בקליבלנד, אוהיו. לאחר התמכרות לסמים בשנות נעוריו, עבר גמילה במוסד גמילה מסמים.

בצעירותו עבר לשיקגו ומשם ללוס אנג'לס. מתגורר כיום בטריבקה שבמנהטן, ניו יורק, עם רעייתו מיה. אב לבת בשם מורן (2004).

לפני שפריי התחיל בקריירת הכתיבה שלו, הוא עסק במספר עבודות באזור שיקגו במהלך לימודיו במכון לאמנות של שיקגו. לאחר מכן הוא עבר ללוס אנג'לס, קליפורניה, שם עבד כתסריטאי, במאי ומפיק. באביב 1996 פריי התחיל לכתוב את "מיליון רסיסים קטנים" – ספר אוטוביוגרפי על תהליך הגמילה מסמים ואלכוהול שעבר במרכז גמילה במינסוטה.

פריי כתב את התסריט לסרטים "נשיקה בין חברים" ו"Sugar: The Fall of the West" שניהם יצאו לאקרנים בשנת 1998, את האחרון הוא גם ביים.

באפריל 2003 יצא לאור ספרו "מיליון רסיסים קטנים". הספר הוכתר על ידי אמזון לספר האהוב של השנה. הניו יורקר הילל את הספר כ"תיאור מטורף ומחשמל של החוויה".

במהלך 2004 כתב פריי את הספר "חברי לנארד" שממשיך בנקודה בה "מיליון רסיסים קטנים" מסתיים, ומתמקד ביחסי האב-בן של פריי וחברו לנארד שאותו הכיר במרכז הגמילה. הספר יצא לאור ביוני 2005, והפך לרב-מכר. עורכי אמזון העניקו לו את המקום החמישי ברשימת הספרים האהובים של השנה.

במהלך 2007 כתב פריי את "בוקר בהיר וצח" שיצא לאור במאי 2008. ספריו של פריי תורגמו ל-31 שפות.

פריי לקח חלק בכתיבת סדרת "בני לוריאן" שספרה הראשון יצא באנגלית ב-2010 תחת השם הבדוי "פיטקוס לור" ותורגמה לעברית בהוצאת כנרת.

המחלוקת

ספקות ראשונים בתקשורת

ב 8 בינואר 2006, אתר האינטרנט "האקדח המעשן" (The Smoking Gun) פרסם כתבה בשם "מליון שקרים קטנים: חשיפת התמכרותו הבדויה של ג'יימס פריי", שטען שפריי בדה חלקים נכבדים מספרו, כולל מידע על התיקים הפליליים שלו. אחד האירועים שנבדק באופן ספציפי הוא תאונת מכונית-רכבת שמתוארת בספר, שאירעה ב 1986 בסנט-ג'וזף, מישיגן. האתר טען כי פריי מעולם לא נעצר במקרה זה, והגזים משמעותית בתיאור נסיבות מעצר אחר שלו, כאשר – על פי התיאור בספר – פגע ברכבו בשוטר בעת שהיה מסומם מקראק, מה שהוביל לתגרה אלימה עם מספר שוטרים ופסק דין של 87 יום בכלא. דו"ח המשטרה שהוצג בכתבה מראה כי פריי שוחרר לאחר כ 5 שעות במעצר, לאחר שהפקיד ערבות של כמה מאות דולרים ואישום במספר סעיפים מינוריים. השוטר שעצר את פריי, כך נטען בכתבה, זוכר אותו כמנומס ומשתף פעולה.

בתחילה גיבו המוציאים לאור של הספר את פריי, אך לאחר שהתבררו העובדות שינו את עמדתם. הם פרסמו הצהרה: "כאשר הופיעה הכתבה ב"אקדח המעשן" תגובתנו הראשונית, בעוד אנו לומדים את העובדות, הייתה לתמוך בסופר. אך לאחר ששאלנו אותו לגבי הטענות שמעלה הכתבה נוכחנו בצער שמספר עובדות שונו ואירועים קושטו". כתוצאה מכך, החליטו בהוצאות לכלול הקדמה ובה הבהרה מאת פריי בהדפסות הבאות של הספר.

כבר ב 2003, תשאל העיתון Minneapolis Star Tribune את פריי לגבי טענות דומות. פריי ענה "מעולם לא הכחשתי שהשמטתי פרטים קטנים". בראיון אחר במאי 2003, טען פריי שהמו"ל בדק את העובדות המופיעות בספר. הוא הצהיר "הפרטים היחידים ששיניתי הם כאלו הנוגעים לאנשים אחרים ויכולים לגלות את זהותם. מעבר לכך, הכל אמת".

ב 11 בינואר 2006 הופיע פריי עם אימו בתוכניתו של לארי קינג ב-CNN. הוא הגן על עבודתו וטען שכל כותבי הזכרונות משנים פרטים משיקולים ספרותיים. פריי הצביע בעקביות לאמיתות הפרטים לגבי היקף ואופי ההתמכרות שלו, שהיוו את הנקודה המרכזית בעבודתו. אופרה וינפרי הצטרפה בסוף התוכנית והגנה על עיקרו של הסיפור ועל ההשראה שסיפק לצופים, אך אמרה כי סמכה על המו"ל שיבדוק את אמיתות הסיפור.

ב-13 בינואר 2006 פורסם כי כל ההדפסות הבאות של "מליון רסיסים קטנים" יכילו תוספת מהמחבר עם התייחסות לטענות לגבי התוכן.

עימות חי עם אופרה וינפרי

כאשר טענות נוספות נגד אמיתות האירועים שבספר המשיכו לצוץ, אופרה וינפרי הזמינה את פריי לתוכניתה. היא רצתה לשמוע ממנו ישירות האם הוא שיקר לה (ולצופים) או רק "קישט" מספר פרטים, כפי שאמר ללארי קינג. פריי הודה בחלק מהטענות נגדו. הוא אמר כי "האקדח המעשן" צדק כשדיווח שהוא שהה במעצר מספר שעות, ולא 87 יום, כפי שכתב בספר.

ווינפרי צרפה לשיחה את נאן טלזי, המוציאה לאור של הספר, להגן על החלטתה לסווג את הספר כ"זכרונות". טלזי הודתה כי היא לא עשתה דבר כדי לבדוק את מהימנות הספר, למרות שנציגיה אישרו בהודעה לווינפרי כי הסיפור איננו בדוי, ומתאר את "האמת האכזרית".

דייוויד קאר מהניו יורק טיימס כתב כי "שניהם, מר פריי וגברת טלזי, נשברו לשניים כענפים יבשים". "אופרה חיסלה את פריי", הכריז לארי קינג. מורין דוד, בעלת טור ב"ניו יורק טיימס" כתבה: "זו הקלה גדולה, אחרי שנים של הידרדרות לאומית לשקרים ללא נשיאה בתוצאות, למחטפים מהירים ורווחים מהירים, ... לראות את "מלכת האמפתיה" (עורך – אופרה וינפרי) דורשת בקור ממישהו לקבל אחריות לשקריו".

ב 27 בינואר 2006 פרסמו הודעה בעקבות הסערה. הם ציינו כי הדפסות נוספות של הספר ילוו בהסבר מהמו"ל ומפריי עצמו, בנוסף לציון בולט על כריכת הספר ובאתר האינטרנט שלו. עוד אמרו כי הדפסות נוספות של הספר יעוכבו עד לביצוע שינויים אלו, ודפי תוספות ישלחו אל המשווקים לצירוף לספרים שכבר על המדפים.

לאחר הסערה

ב-31 בינואר 2006 פורסם כי הסוכנת הספרותית של פריי, קאסי אבשבסקי, החליטה להפסיק את עבודתה איתו בשל בעיה של אמון. בראיון אמרה אבשבסקי "מעולם לא ראיתי סערה תקשורתית כזו סביב ספר". למרות שלא תייצג אותו יותר, כשנשאלה על עתידו של פריי כסופר היא אמרה "אני עדיין מאמינה שהוא כותב מוכשר מאוד, וחושדת שעוד לא שמענו את המילה האחרונה של ג'יימס פריי".

ב-1 בפברואר 2006 פרסמה ההוצאה לאור את ה"הערות לקורא", שבהמשך הודפס עם הספר. בהערות, פריי מתנצל על כך שבדה חלקים מהספר ועל כך שהציג את עצמו "קשוח, אמיץ ואגרסיבי יותר ממה שבאמת הייתי, ועודני", והוסיף: "אנשים מתמודדים עם מצוקות בהרבה דרכים שונות, דרכים שהן אישיות ביותר... הטעות שלי... היא לכתוב על מישהו שבראתי בראשי כדי לעזור לי להתמודד, ולא על האדם שעבר את החוויות הללו." פריי גם מודה שהיו לו שיקולים ספרותיים לבדיות: "רציתי שבסיפור יהיו עליות ומורדות, תמורות דרמטיות ומתח כמו בכל סיפור גדול". הוא גם טוען כי למספר יש את הזכות להסתמך על זכרונו הסובייקטיבי, ולא רק על מסמכים ועובדות, בכתיבה אוטוביוגרפית.

ב 24 בפברואר 2006 פורסם כי הוצאת הספרים ריברהד ביטלה חוזה במליונים לכתיבת שני ספרים עם פריי. ריברהד היא זו שהוציאה לאור את ספרו השני של פריי, "חברי לנארד".

ב 12 בספטמבר 2006 הגיע פריי לפשרה עם המו"ל של "מיליון רסיסים קטנים". לפי הפשרה, כל קורא שחש מרומה או נפגע מכך שהסיפור איננו אותנטי לחלוטין יוכל לקבל החזר על רכישת הספר. כדי לקבל את ההחזר היה על הקונים לספק הוכחת קניה, חלקים מהספר ולחתום על הצהרה בשבועה לפיה קנו את הספר מתוך הנחה שמדובר בסיפור אמיתי^[1].

ב 28 ביולי 2007 בכינוס ספרותי בטקסס, תקפה נאן טלזי את אופרה וינפרי בשל היותה "מרשעת ואנוכית", בעלת גישה צדקנית ו"חסרת נימוס באופן קיצוני" במהלך העימות ביניהם. טלזי סיפרה שהיא ופריי הוטעו כשנאמר להם שבתוכנית יתקיים פאנל בנושא "האמת באמריקה". רק דקות ספורות לפני תחילת התוכנית נאמר להם שהנושא שונה ל"מחלוקת סביב ג'יימס פריי". לדבריה של טלזי, מיד בסוף התוכנית אמרה ווינפרי לפריי "אני יודעת שזה היה קשוח, אבל זה רק ביזנס". טלזי טענה כי היה על אופרה להתנצל בתוכנית. היא לא ראתה מקום להצטער על פרסום הספר, וטענה כי הוא בעל ערך עצום למי שמתמודד עם בעיות התמכרות אצל אדם אהוב.

בספטמבר 2007 הכריז מו"ל על הוצאת ספרו האחרון (בינתיים) של פריי – בוקר בהיר וצח.

תביעה ופשרה

ב-2 בנובמבר 2007 פרסם ה"אסושיאייטד פרס" כתבה על הפסיקה לטובת קוראים שהרגישו מרומים מהספר, שיאפשר להם לקבל את כספם בחזרה. למרות שבית ההוצאה לאור הקציב 2.35 מיליון דולר לפיצויים, התקבלו רק 1,729 בקשות להחזר. גם לאחר שהתנאים לקבלת ההחזר הורחבו, הגיע סך ההחזרים ל-27,348$ בלבד. 1.3 מיליון דולר הוקצו להוצאות משפט, פרסום ההסדר לקונים ולצדקה לשלושה ארגוני צדקה.

עבודה נוכחית

בסוף 2007 חתם פריי על חוזה לכתיבת שלושה ספרים בהוצאת הרפר-קולינס. ספרו "בוקר בהיר וצח" יצא ב-13 במאי 2008, וזכה לביקורות מעורבות.

בדצמבר 2008 סיפר פריי שהוא עובד על קווי המתאר לספר חדש, שניתן לתארו כ"הספר האחרון בתנ"ך", ושמו "הארה" (Illumination). הוא יספר על ישו החוזר לחיים בניו יורק סיטי, חי בין הזונות והטירוף של העיר.