ג'יימסטאון נחשבת להתיישבות הקבע הראשונה של אנגליה בעולם החדש, במה שהיום נקראת ארצות הברית. היישוב נוסד על ידי קפטןג'ון סמית' ו-107 מתיישבים שהגיעו איתו. הייתה זו הצלחה ראשונה להתיישבות באמריקה, לאחר שורה של כישלונות ובראשם ההתיישבות האבודה באי רואנוק הסמוך, שם אבדה קהילה שלמה ולא נודע מה עלה בגורלה.
מחצית השנה הראשונה עברה על המתיישבים בקשיי הסתגלות עצומים, רעב ותמותה של 60 מתוך המתיישבים המקוריים. בינואר 1608 הגיעו עוד 100 מתיישבים, אך הבתים עלו באש ואת החורף נאלצו המתיישבים לעבור ללא מחסות ושרדו רק הודות לסיוע שהגישו להם אמריקאים ילידים (אינדיאנים) מקומיים, שאחת מהן היא פוקהונטס שהתפרסמה כתוצאה מעלילה רומנטית לפיה מנעה את אביה הצ'יף מלערוף את ראשו של סמית'. סמית' יצא לתור את החוף במטרה לאתר מקורות מזון ולשרטט מפות. הוא הפליג צפונה לאורך מפרץ צ'ספיק והגיע לטווח של כ-3,000 מייל ימי מן המושבה בטרם שב אליה. בספטמבר 1608 נבחר סמית' לנשיא המושבה.
באפריל 1608 הגיעה אספקה ו-50 מתיישבים נוספים ובאוקטובר הגיעו 70 נוספים, בהם בעלי מלאכה גרמנים ופולנים ועמהם הנשים הראשונות. באותה עת החלו התקלויות אלימות ראשונות עם האינדיאנים על רקע ניסיונם של המתיישבים לברא אדמות לצורך חקלאות.
באוגוסט 1609 כבר היו במושבה כ-500 איש. באוקטובר 1609 הפליג סמית' חזרה לאנגליה לאחר שנפצע מפיצוץ אבק שרפה. למושלי המושבה התמנו תומאס גייטס וסר תומאס דייל. החורף של 1610 היה כה קשה עד כי מתוך ה-500 נותרו רק 150 איש, והם ביקשו לנטוש את המושבה.