וולינגטון נולד בשם ג'יאצ'ינטו פיגליה (מקורות אחרים טוענים כי הוטבל בשם "ג'ורג'יו"[1][2]) בסיציליה, ואז עבר לארצות הברית (ניו יורק) עם משפחתו בשנת 1925.[3] אביו היה זמר אופרה והכיר לבנו את המוזיקה הקלאסית, אך וולינגטון האזין לג'אז לאחר ששמע את המוזיקה של הסקסופוניסטלסטר יאנג. הוא סיפר, כי קיבל את השם וולינגטון בתיכון: "אני אוהב ללבוש בגדים נוצצים [...] והילדים בשכונה היו אומרים 'היי, תסתכל על וולינגטון!" (ולינגטון- סוג של מגפי עור מגונדרים). הוא עזב את בית הספר בגיל 15 כדי לנגן בפסנתר בניו יורק.
והקליט עם מוזיקאים אלה עבור הלייבלסטים "פרסטיז" ו"אטלנטיקה" . המופע של השביעיה של "בלו-נוט" משנת 1954 בשם "המופע של ג'ורג' וולוינגטון",אינה כלולה בהקלטות אלה.
בשנת 1960 וולינגטון הפסיק לנגן מוזיקה ועבר לפלורידה[3] לעבוד בעסקי מיזוג האוויר המשפחתי,[4] כדי להוריד את הלחץ של הסיורים הבלתי פוסקים. הוא חזר למוזיקה בשנת 1984 והקליט שלושה אלבומים, "Virtuoso" ב-1984, "Symphony of a Jazz Piano" בשנת 1986 ו-"Pleasure of a Jazz Inspiration" בשנת 1992. בשנת 1985 הוא הופיע גם בפסטיבל Kool Jazz בניו יורק.
יצירותיו
היצירות הידועות ביותר שלו הן "Lemon Drop" (שזכתה להצלחה כשנוגנה על ידי וודי הרמן בסוף שנות הארבעים),[5][6] ו-"Godchild" (אחד הקטעים שהושמעו לקראת הקלטות האלבום The Birth of the Cool של מיילס דייוויס).[3]
דיסקוגרפיה
כמוביל
שנת הקלטה
כותרת
תווית
נגנים / הערות
1949–51
The George Wallington Trios and Septet
Savoy
Trios, with Curly Russell (bass), Charlie Perry (drums), and Russell (bass), Max Roach (drums); septet with Jerry Lloyd (trumpet), Kai Winding (trombone), Brew Moore (tenor sax), Gerry Mulligan (baritone sax), Russell (bass), Perry (drums)