ג'יי. וילארד גיבס
J. Willard Gibbs![]() |
|
לידה |
11 בפברואר 1839
ניו הייבן, ארצות הברית  |
|---|
|
פטירה |
28 באפריל 1903 (בגיל 64)
ניו הייבן, ארצות הברית |
|---|
|
שם לידה |
Josiah Willard Gibbs |
|---|
|
ענף מדעי |
פיזיקה, כימיה |
|---|
|
מקום מגורים |
ארצות הברית |
|---|
|
מקום קבורה |
בית הקברות גרוב סטריט |
|---|
|
מקום לימודים |
|
|---|
|
מנחה לדוקטורט |
Hubert Anson Newton |
|---|
|
מוסדות |
אוניברסיטת ייל |
|---|
|
תלמידי דוקטורט |
אדווין בידוול ווילסון, Lynde Wheeler, Henry Andrews Bumstead, אירווינג פישר, לי דה פורסט |
|---|
|
פרסים והוקרה |
- מדליית קופלי (1901)
- חבר זר של החברה המלכותית (4 במרץ 1897)
- פרס רומפורד (1880)
|
|---|
|
תרומות עיקריות |
|---|
|
אבי הכימיה הפיזיקלית, אנתלפיה, אנרגיה חופשית של גיבס, משוואת האנטרופיה של גיבס, אנליזה וקטורית, משוואת גיבס-הלמהולץ, משוואת גיבס-דוהם, חוק הפזות של גיבס, תופעת גיבס, פרדוקס גיבס, ועוד |
|
חתימה |
 |
|---|
  |
ג'וסיה וילארד גיבס (אנגלית: Josiah Willard Gibbs, 11 בפברואר 1839 – 28 באפריל 1903) היה תאוריטיקן אמריקאי בתחומי הפיזיקה, הכימיה והמתמטיקה.
גיבס תרם ליסודות התאורטיים שהובילו לתרמודינמיקה הכימית, ולכימיה הפיזיקלית. כמתמטיקאי, הוא המציא את האנליזה הווקטורית (בנפרד מאוליבר הביסייד). אוניברסיטת ייל העניקה לגיבס את תואר הדוקטור הראשון בארצות הברית בהנדסה ב-1863, והוא פעל באוניברסיטה זו לאורך כל הקריירה שלו. בשנת 1901 הוענק לגיבס תואר הכבוד הגבוה ביותר על ידי הקהילה המדעית הבינלאומית של אותם ימים, אשר הוענק למדען אחד בשנה: מדליית קופלי של החברה המלכותית של לונדון. התואר הוענק לו בשל התרומה הגדולה ביותר המיוחסת לו, יישום החוק השני של התרמודינמיקה בקשר בין אנרגיה כימית, חשמלית, תרמית וקיבולת לבין עבודה חיצונית.
ביוגרפיה
גיבס נולד למשפחה בעלת שושלת של אקדמאים כבר מהמאה ה-17. לאחר שסיים ללמוד בבית הספר הופקינס, בניו הייבן שבקונטיקט, נרשם גיבס לקולג' של אוניברסיטת ייל בגיל 15. הוא סיים את לימודיו בשנת 1858, וזכה בפרסים במתמטיקה ולטינית.
בשנת 1863 קיבל גיבס את תואר הדוקטור הראשון בארצות הברית בהנדסה מאוניברסיטת ייל. הוא החל להרצות באוניברסיטה, שנתיים בלטינית ושנה אחת בפילוסופיית הטבע (כיום מדעי הטבע, בעיקר פיזיקה). בשנת 1866 עבר לאירופה כדי ללמוד בפריז, ברלין, והיידלברג, שם הושפע מקירכהוף והלמהולץ. בתקופה הזאת אקדמאים גרמנים היו הסמכויות המובילות בכימיה, תרמודינמיקה ומדעי הטבע התיאורטים. שלוש השנים הללו מסתכמות לכל הזמן שבילה מחוץ לניו הייבן בחייו.
בשנת 1869 חזר גיבס לאוניברסיטת ייל והתמנה לפרופסור לפיזיקה מתמטית (הראשון בארצות הברית) ב-1871, וקיבל משרה בה החזיק לשארית חייו. בין השנים 1876 ו-1878 כתב גיבס סדרה של מאמרים שעסקה באנליזה גרפית של מערכות כימיות במצבים שונים. הם התפרסמו יחד תחת השם "על שיווי משקל של חומרים הטרוגנים". זוהי אחת העבודות הידועות ביותר שלו שנחשבת כיום לאחד ההישגים המדעיים הגדולים של המאה ה-19 ואחד היסודות של הכימיה הפיזיקלית. במאמרים אלו השתמש גיבס בתרמודינמיקה כדי להסביר תופעות כימיות-פיזיקליות, שבעבר היו אוסף עובדות מבודדות. כמו כן הוא התייחס בהם לנושאים נוספים כגון אנרגיה חופשית ופוטנציאל כימי, צבר, אפקט מרנגוני, מיסודות הפיזיקה הסטטיסטית וחוק הפזות של גיבס. בנוסף לכך כתב גיבס גם על תרמודינמיקה תאורטית. בשנת 1873 הוא פרסם מאמר על ייצוג גאומטרי של כמויות תרמודינמיות.
בשנים 1880–1884 שילב גיבס את הרעיונות של שני מתמטיקאים, אלגברת הקווטרניונים של המילטון (ויליאם רואן המילטון), ומכפלת וודג' (הרמן גראסמן), ויצר את האנליזה הווקטורית (שנוסחה באופן עצמאי על ידי הפיזיקאי המתמטי והמהנדס הבריטי אוליבר הביסייד). הוא הגה את האנליזה הווקטורית על מנת להבהיר ולקדם את הפיזיקה המתמטית. בשנים שלאחר מכן הוא המשיך לפתח את האנליזה הווקטורית, כתב על אופטיקה ופיתח תאוריה חשמלית חדשה על האור. הוא נמנע במכוון מלהמשיך לכתוב על מבנה של חומרים, החלטה נכונה לאור פריצות הדרך המהפכניות בנושא חלקיקים תת-אטומים ומכניקת הקוונטים.
ב-1889 גיבס עבד על פיזיקה סטטיסטית והניח את היסודות והמסגרת המתמטית למכניקת הקוונטים ולתאוריות של מקסוול. בנוסף לכך הוא תרם גם לקריסטלוגרפיה ויישם את האנליזה הווקטורית שפיתח למסלולים של כוכבי שביט וכוכבי לכת.
גיבס מעולם לא התחתן וחי את כל חייו בבית ילדותו עם אחותו וגיסו. הוא נפטר בשנת 1903 בניו הייבן בגיל 64.
ראו גם
קישורים חיצוניים
