ג'ון פילדינג קרילגר הבן (באנגלית:John Fielding Crigler jr, 11 בספטמבר 1919 - 13 במאי 2018) היה רופא ילדים ואנדוקרינולוג אמריקאי, ממייסדי האנדוקרינולוגיה הפדיאטרית.
ב-1955 הקים בבית החולים לילדים של בוסטון את המחלקה לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית אותה ניהל למשל 34 שנה וכיהן כפרופסור חבר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. יחד עם עמיתו ויקטור אסד נג'אר נודע בתיאורו את התסמונת קריגלר–נג'ר, הפרעה גנטית נדירה במטבוליזם הבילירובין.
קורות חייו
ילדות וצעירות
ג'ון פילדינג קריגלר הבן נולד ב-1919 בשארלוט (קרוליינה הצפונית) שבארצות הברית, במחוז מקלנבורג כאחד משבעת ילדיהם של הכומר הלותרני ג'ון פילדינג קריגלר האב (1962-1869)
[1] ושל אדית נוריס קריגלר, בת לבית וולף[2]. אבות משפחת קריגלר היו מתיישבים גרמנים שהגיעו למושבה הבריטית הצפון-אמריקאית וירג'יניה במאה ה-17.[3]. אמו של קריגלר נולדה בהודו.[2]
קריגלר למד מנעוריו לנגן בצ'לו והתלבט מאוד אם לבחור בקריירה מוזיקלית או בלימודי רפואה. במשפחתו שתי דודות מצד אמו היו פעילות בתחום רפואת הילדים והסיעוד לילדים.
[4]
בסופו של דבר למד רפואה, בהתחלה באוניברסיטת דיוק ואחר כך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור (1943-1939).[4]
בעת הסטאז ' שלו בבית החולים לילדים בבוסטון היה מעורב בהפצת התרופה פניצילין בעולם.[4]
בימי מלחמת העולם השנייה שירת בכוחות האמפיביים של חיל הים האמריקאי כקצין רפואה בחזיתות באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט
ב-1950-1946 המשיך התמחות בבבית החולים לרפואת ילדים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס.[4]
המשך הקריירה הרפואית, המחקרית והאקדמית
בתקופת התמחותו בבולטימור יחד עם ויקטור אסד נג'ר תיאר קריגלר את התסמונת הגנטית הנדירה הנושאת את שמם - תסמונת ריגלר-נג'ר, הנגרמת על ידי פגם במטבוליזם הבילירובין, חוסר באנזים אורידין- דיפוספט-גלוקוזיל-טרנספרז. מאמרם פורסם ב-1952 בכתב העת Pediatry.
הוא נשאר לאחר מכן להתמחות באנדוקרינולוגיה פדיאטרית אצל לוסון וילקינס. בעת עבודתו עם וילקינס הגדיר קריגלר את התפקיד המציל חיים של הגלוקוקורטיקוסטרואידים בטיפול בהיפרפלזיה המולדת של האדרנל עם איבוד מלחים.
מאמרו על כך שפורסם ב-1952 נבחר ב-1998 כמאמר האדנוקרינולוגי החשוב ביותר שפורסם בכתב העת Pediatrics ב-20 שנותיו הראשונות.
[4]
בשנים 1955-1952 השתלם קריגלר למשך שלוש שנים במכון MIT בתחום הביוכימיה וביולוגיה מולקולרית
ב-1955 לפי בקשת ד"ר צ'ארלס גיינוויי הצטרף קריגלר לצוות בית החולים לילדים בבוסטון ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד והתמנה כמנהל ראשון של היחידה לאנדוקרינולוגיה. הוא עבד ב-1976-1964 כחוקר ראשי של המרכז הקליני ההכללי למחקר של בית החולים לילדים ומאוחר יותר בשנים 1989-1976 היה למנהל שותף שלו.
ב-1989 עבד למשך חצי שנה בשנת שבתון בבית החולים לילדים בסידני, אוסטרליה.[4]
ב-1972 יחד עם ג'ודה פולקמן גילה קריגלר גישה טיפולית חדשה בתחום המחלות המטבוליות.
אצל מטופלים שסבלו ממחלת אגירת גליקוגן מסוג 1
(מחלת פון גירקה) שטופלו עד אז על ידי מעקף הוורידים שערי-נבובי הם מצאו שההפרעה המטבולית השתפרה אחרי הזנת-יתר פרנטרלית.[4]
במהלך עבודתו שם הכשיר 70 רופאי ילדים בתחום האנדוקרינולוגיה הפדיאטרית.[4]
קריגלר ופולקמן הסיקו שההפרעות המטבוליות של אגירת גליקוגן היו ניסיון כושל של הגוף להתגבר על מחלה בסיסית. על סמך תגלית זו שונה הטיפול בהפרעות אלו ובהפעות אחרות הנוגעות במטרבוליזם הסוכר
השתנתה לטובה הפרוגנוזה שלהן. המטופלים הצליחו לשרוד את הילדות, לגדל משפחות ולהגיע לתקופת הטיפולים הגנטיים.[4]
אחרי 1992 עבד קריגלר כפרופסור אמריטוס עד 2007.
הוא נפטר ב-2019 בביתו בנידהם, מסצ'וסטס בגיל 98.[4]. הובא לקבורה בבית הקבורת של הכנסייה הלותרנית במדיסון, מחוז מדיסון במדינת וירג'יניה.
חייו הפרטיים
קריגלר היה נשוי למשך 64 שנה למרי אדל סיפל (2007-1924), שחיינית ותלמידה במכללת גאוצ'ר, שאותה הכיר בעת הלימודיו באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. לזוג נולדו ארבעה ילדים, ואחר כך ארבעה נכדים ושני נינים.[4]
הוקרה
- קריגלר כיהן כיושב ראש השמיני של האגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה הפדיאטרית[4]
- פרס ג'דסון ואן וייק (Judson Van Wyk) של האגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית - על מפעל חייו[4]
- 2007 - הוקמה בבית החולים לילדים בבוסטון קתדרה לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית על שמו ועל שם אשתו מרי אדל סיפל קריגלר[4]
לקריאה נוספת
- J. F.Crigler, V. A. Najjar
Congenital familial nonhemolytic jaundice with kernicterus.
Pediatrics, Evanston, Illinois, 1952, 10: 169-180.
קישורים חיצוניים
Joseph A.Mazjoub, Thomas Carpenter, Joseph I. Wolfsdorf
Obituary in Pediatric endocrinology Reviews vol 17 sept 2019
הערות שוליים
