ג'ון נפייר

ג'ון נפייר
John Napier
לידה 1550
Merchiston Tower, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באפריל 1617 (בגיל 67 בערך)
אדינבורו, ממלכת סקוטלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה John Napier עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסטרונומיה, מתמטיקה
מקום מגורים סקוטלנד
מקום קבורה סנט קאת'ברט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת סנט אנדרוז עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה נפייר (יחידת מדידת רעש), אוניברסיטת נפייר באדינבורו.
בן או בת זוג
  • Elizabeth Stirling (15721579)
  • Agnes Chisholm עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Joan Napier, Elizabeth Napier, Anne Napier, Helen Napier, Margaret Napier, Jane Napier, John Napier, Adam Napier, Archibald Napier, 1st Lord Napier, William Napier of Ardinmoir, Robert Napier עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
המצאת הלוגריתם ועצמות נפייר. ביסוס השימוש בנקודה העשרונית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פסלו של ג'ון נפייר בגלריית הדיוקנאות הלאומית של סקוטלנד

ג'ון נפייראנגלית: John Napier‏; 1550 - 4 באפריל 1617) היה מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום סקוטי. הוא ידוע כיוצר הלוגריתמים הממשיים והחישוב המהיר בעזרתם, מפתח לוח הלוגריתמים, ממציא מכונת החישוב 'עצמות נפייר' שביצעה מכפלות במהירות, ומי שתרם לביסוס השימוש בנקודה העשרונית. הקבוע e שמשמש כבסיס ל"לוגריתם הטבעי" מכונה לעיתים על שמו 'קבוע נפייר'.

ביוגרפיה

נפייר נולד בשנת 1550 בטירת מרצ'יסטון שבאדינבורו, סקוטלנד, המהווה כיום חלק מאוניברסיטת אדינבורו נפייר. אביו היה סר ארצ'יבלד נפייר (אנ') ואמו הייתה ג'נט בות'וול, בתו של הפוליטיקאי והשופט פרנסיס בות'וול (אנ'). נפייר נולד כאשר אביו היה בן 16.

בגיל 13 החל ללמוד בקולג' סנט סלוודור של אוניברסיטת סנט אנדרוז. הוא לא השלים את לימודיו שם, וכנראה המשיך ללמוד באוניברסיטה באירופה, שבה רכש שליטה ביוונית. בשנת 1571 חזר לסקוטלנד. בשנת 1574 רכש טירה בגרטנס (אנ'). בשנת 1608, עם פטירתו של אביו, עבר עם משפחתו לטירת מרצ'יסטון, והתגורר בה עד לפטירתו בשנת 1617, בגיל 67.

מחשש לפלישה של פליפה השני, מלך ספרד לאנגליה עסק נפייר בפיתוח אמצעי לחימה. בדומה למתמטיקאים אחדים בני דורו, עסק נפייר בשיטות להקלת הנטל במשימות חישוביות. המצאה שלו בתחום זה היא "עצמות נפייר" - מכשיר לחישוב מהיר של מכפלות.

שער הספר "Mirifici Logarithmorum Canonis Descriptio"

בספרו "Mirifici Logarithmorum Canonis Descriptio" ("תיאור החוקיות המופלאה של הלוגריתמים"), שפורסם בלטינית בשנת 1614, הציג לראשונה את רעיון הלוגריתם ושימושיו לביצוע מהיר של כפל וחילוק. הספר עסק גם בטריגונומטריה ספירית ותיאר תכונות של Pentagramma mirificum - מצולע כוכבי על פני ספירה, המורכב מחמש קשתות מעגלים גדולים, כך שכל קשת חותכת את הקשת הסמוכה לה בזווית ישרה. רעיון הלוגריתם קסם למתמטיקאי הנרי בריגס מגרשם קולג' בלונדון, ובשנת 1615 הוא הגיע לביקור אצל נפייר, ושיכנע אותו לשנות את לוח הלוגריתמים שפרסם לבסיס 10 המקובל מאז. הרעיון נקלט במהירות בקרב אנשי מדע ברחבי אירופה ואף בסין. המצאת הלוגריתם, שהובילה להאצת חישובים, פתחה שער לתגליות בתחומים שונים של הפיזיקה.

נפייר היה פרוטסטנט וגילה עניין בחזון יוחנן, עוד מימי לימודיו בקולג' סנט סלוודור. בהשפעתו של כריסטופר גודמן (אנ') פיתח התנגדות עזה לאפיפיור, עד כדי תיאורו כאנטיכריסט. בשנת 1593 פרסם נפייר את הספר "A Plaine Discovery of the Whole Revelation of St. John", שבניגוד לשאר יצירותיו נכתב באנגלית, כדי להגיע לקהל קוראים רחב ככל האפשר. בספר זה ניסה נפייר לחשב את המועד של האפוקליפסה על פי חזון יוחנן. הוא קבע שאירועי שבעת השופרות התרחשו בשנת 1541, ובהתאם לכך ניבא שיום הדין יתרחש בשנת 1688 או 1700. מהדורה מתוקנת ומורחבת של ספר זה, שזכה להצלחה רבה ותורגם לשפות אחדות, יצאה לאור בשנת 1611.

נפייר נחשב לקוסם כיוון שנהג להסתתר בטירתו עם תרנגול שחור על כתפו, לבוש בגדים שחורים. יש הטוענים כי להחשבתו כקוסם ואף כמכשף על ידי בני דורו תרמה נטייתו המוחצנת להעדיף את חברתם של חתולים שחורים על פני חברתם של בני אדם. הוא עסק באלכימיה ובדומה לאמו עסק בהעלאה באוב.[1]

סמוך לאחר מותו יצאו לאור שני ספרים שלו:

  • Rabdologiæ seu Numerationis per Virgulas libri duo[2]
  • Mirifici logarithmorum canonis constructio:[3] נכתב לפני פרסום ספרו משנת 1614, אך יצא לאור רק בשנת 1619, על ידי בנו רוברט נפייר.

מכתש נפייר על הירח ואסטרואיד 7096 נקראים על שמו.

משפחתו

בשנת 1572 התחתן עם אליזבת סטירלינג בת ה-16. נולדו להם בן ובת. אליזבת נפטרה בשנת 1579. נפייר התחתן בשנית עם אגנס צ'יסהולם, ונולדו להם חמישה בנים וחמש בנות.

לקריאה נוספת

  • Julian Havil, John Napier: Life, Logarithms, and Legacy, Princeton University Press, 2014
  • Brian Rice, Enrique González-Velasco, Alexander Corrigan (eds.), The Life and Works of John Napier, Springer International Publishing, 2017
  • Eli Maor, e: The Story of a Number, Princeton University Press, 1994, pp. 3-17. מסת"ב 0-691-05854-7

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון נפייר בוויקישיתוף

הערות שוליים