Giovanni Battista Cipriani, Robert Edge Pine, ג'ושוע ריינולדס
ג'ון מורטימר ותלמידיו
ג'ון המילטון מורטימר (באנגלית: John Hamilton Mortimer; 1740 – 1779) היה צייר נוף והדפסים בריטי, הידוע בזכות ציורים רומנטיים, שצייר באיטליה. ויצירות בהם תוארו סצנות מלחמה, בדומה לציורים של סלבטור רוזה. מורטימר התמנה לנשיא אגודת האמנים הבריטיים בשנת 1774, חמש שנים לפני מותו בגיל 39.[1]
ביוגרפיה
מורטימר נולד ב-17 בספטמבר 1740 באיסטבורן. אביו, תומאס מורטימר, היה קצין מכס, סוחר ובעלים של כמה טחנות קמח. עד 1757, כשהיה עדיין צעיר, למד מורטימר בלונדון. במהלך תקופה זו הוא הפך לחברו של ג'וזף רייט, סטודנט עמית באקדמיה - ידידות שתעמוד לאורך כל חייו של מורטימר. מורטימר ניהל קשרים מקצועיים גם עם האמן סמואל אירלנד, שהיה מעורב בחריטת עבודותיו. חבריו באקדמיה כתלמידים כללו את תומאס ג'ונס וויליאם פרס. מורטימר למד גם אצל רוברט אדג' פיין וג'ושוע ריינולדס.[2]
בשנת 1759 זכה מורטימר בפרס ראשון בעקבות "בקכוס" יצירתו של מיכלאנג'לו ובפרס שני לציור נושא חי. הוא החל להציג את עבודותיו על בסיס קבוע בראשית שנות ה-60 של המאה ה-18, והפך לחבר פעיל בחברת האמנים[3] שהעניקה לו פרסים על ציורים של נושאים מההיסטוריה הבריטית בשנת 1763 ו-1764. אחד הפרסים היה לתמונה שכותרתה "סנט פול המטיף לדרואידים הקדמונים בבריטניה" . הוא התמנה לנשיא החברה בשנת 1774.
ג'ון מורטימר, גבר תוקף מפלצת
מורטימר צייר את הדמויות למספר ציורים של תומאס ג'ונס, בעבודה על "סערת אדמות" של האמן הוולשי, עם "סיפורם של דידו ואנייס" (1769), "מותו של אורפיאוס" (1770) וזוג ציורים בהזמנת בנימין בייטס (1774).
בשנות השבעים של המאה ה-17 מורטימר התרכז בציורים גבריים לאחר תקופה של תמונות רכות יותר.[4] הוא קיבל השראה הן מהיצירה והן מהאגדה על חייו של הצייר הנפוליטני בן המאה השבע-עשרה, סלבטור רוזה, שלטענתו, חונך על ידי שודדים. מורטימר הציג לראשונה ציור של נושא השודד בשנת 1772, ובהמשך עשה תחריט בעקבות דיוקן עצמי של רוזה.
בגלל השתייכותו לאגודת האמנים, מורטימר לא הציג באקדמיה המלכותית עד 1778. אז הציג חמש יצירות, בהן סר ארתגל ושלוש סצינות של שודדים איטלקיים. [11] ב־2 בנובמבר באותה שנה הוא נבחר כחבר באקדמיה המלכותית.
