ג'וזף בקלר (באנגלית: Joseph Backler; 24 במאי 1813 – 22 באוקטובר 1895) היה צייר אוסטרלי יליד אנגליה. הועבר לאוסטרליה כפושע מגורש בשנת 1832 שיצא לחופשי לאחר 10 שנים. היה פעיל כצייר בין השנים 1842 עד 1880.[1]
ביוגרפיה
ראשית חייו
ג'וזף בקלר, בנם של ג'וזף וג'יין בקלר, נולד בלונדון בשנת 1813. אביו היה גם צייר ובקלר למד אצלו במשך זמן מה. בנעוריו המאוחרים היה פושע, ולאחר משפטו בשלוש סעיפי זיוף והעברת צ'קים מזויפים ב-30 ביוני 1831, הוא הורשע ונידון למוות.[2] גזר הדין הוסב לגירוש לכל החיים.[3]
החיים באוסטרליה
בקלר הגיע לסידני על סיפונה של אוניית מגורשים "פורטלנד" ב-25 במאי 1832. תוך שנה הוא נשלח להסדר העונשין בפורט מקווארי כעונש על פשעים נוספים שביצע במושבה. הוא בילה תשע שנים בפורט מקווארי, במהלכן הוא קיבל עונש נוסף על התנהגות לא ראויה אך גם הייתה לו הזדמנות לצייר לפחות שישה ציורי נוף של פורט מקווארי. בקלר השיג תעודת שחרור בשנת 1842 וזמן קצר לאחר מכן התחתן עם מרגרט מגנר.[1]
בשנת 1843, בקלר קיבל אישור לעבור לסידני בתנאי שיישאר בעבודה אצל סטה אנד יוז, יצרני מסגרות וגילופים. הוא נשאר בסידני עד אוגוסט 1845, אז נסע לגולבורן (כמעט שנה לפני שקיבל אישור רשמי לגור ולעבוד מחוץ לסידני). בסוף שנות ה-40 של המאה ה-19 הוא נסע גם ליאס, באת'רסט, מייטלנד וניוקאסל כדי לצייר פורטרטים ונופים, פעילויות שלטענתו, במהלך הליכי חדלות פירעון, בשנת 1849 גרמו לו למצוקה כלכלית. הוא המשיך לטייל ברחבי ניו סאות' ויילס וקווינסלנד במשך רוב הקריירה שלו כצייר. לאחר מות אשתו הראשונה מרגרט בשנת 1852, הוא התחתן עם שרה טינקר.
בשנת 1882 חזר בקלר לסידני, שם עבד כצייר פורטרטים וביסס את עבודתו על צילום. הוא נפטר באוקטובר 1895 ונקבר בבית העלמין בווברלי. הוא הותיר אחריו את אשתו השנייה שרה.
ציור
דיוקנאותיו של בקלר היו כולם בצבע שמן. סגנון הקומפוזיציה שלו, היה בהתמקדות בפירוט ותיאור ריאליסטי של מצויריו הוא חייב את מקור השראתו בז'אנר הפורח של דיוקנאות אנגליות פרובינציאליות. דיוקנאותיו של בקלר דומים בסגנונם לסוגי הדיוקנאות שמשפחות דומות במעמד חברתי זהה באנגליה - מעמד הפועלים המצליח או מעמד הביניים הנמוך - היו יכולות להזמין מציירי פורטרטים אנגלים מקומיים.
הוא לא היה מעורב במיוחד בעולם האמנות בסידני.
גלריה
-
ג'יימס דונלופ
-
אלכסנדר סינקלר
-
שרה קובקרופט
-
ג'יימס ריצארד
-
קריסטינה סינקלר
-
אנה וטסון
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
