ג'ובאני בטיסטה אודיירנה

ג'ובאני בטיסטה אודיירנה
Giovanni Battista Hodierna
לידה 13 באפריל 1597
רגוזה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוגוסט 1660 (בגיל 63)
Palma di Montechiaro, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסטרונומיה
מקום מגורים סיציליה
תרומות עיקריות
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ובאני בטיסטה אודיירנה (Giovanni Battista Odierna או Giovanni Battista Hodierna, ‏13 באפריל 15976 באוגוסט 1660) היה אסטרונום וכומר איטלקי, שחי ברגוזה שבסיציליה ומאוחר יותר הפך לחבר בחצרו של דוכס מונטקיארו. אודיירנה התעניין וביצע מחקרים בתחומים שונים של מדעי הטבע, ביניהם בוטניקה ופיזיקה, אך עבודתו המרכזית הייתה בתחום אסטרונומיה תצפיתית. בעזרת טלסקופ גליליאני הוא צפה בעצמים במערכת השמש כגון צדק ושבתאי וירחיהם וכן בשביטים, ותיעד את תנועתם. מלבד זאת, הוא מצא עניין רב בערפיליות, ובאחת מעבודותיו החשובות הרכיב קטלוג של כ-40 עצמים, ביניהם לפחות 19 ערפיליות וצבירים שהצליחו להצליב עם עצמים בעלי סימונים מודרניים.

שנותיו הראשונות

אודיירנה נולד ברגוזה שבסיציליה, וככל הנראה גדל בסביבה עניה והשכלתו המדעית הייתה עצמאית. כבר כאיש צעיר התעניין באסטרונומיה: הוא צפה בשלושה שביטים בשנים 1618-1619 מרגוזה, באמצעות טלסקופ גליליאני עם הגדלה קבועה של פי 20.

השכלתו הרשמית הייתה דתית והוא הוסמך לתפקיד כומר קתולי בשנת 1622 בעיר סירקוזה. לאחר מכן חזר לעיר מולדתו ובשנים 1625 עד 1636 מילא תפקיד כומר ברגוזה ולימד מתמטיקה ואסטרונומיה.

מחקר מדעי

ב-1636 הצטרף אודיירנה לקרלו וגוליו תומאס, דוכסי מונטקיארו, למושבם החדש בפלמה דה מונטקיארו. הם נתנו לו בית ושטח אדמה וכן מימנו את פרסומיו, והוא שירת אותם כאיש דת של הקהילה הקטנה. ב-1644 קיבל אודיירנה דוקטורט בתאולוגיה, שנה לאחר מכן קיבל תואר כומר בכיר וב-1655 מונה להיות מתמטיקאי החצר.

מלבד חובותיו ככומר, אודיירנה עסק באסטרונומיה, כמו גם בפילוסופיה של הטבע, פיזיקה, בוטניקה ומדעים אחרים. הוא חקר מעבר אור במנסרה, פיתח הסבר ראשוני של הקשת בענן וחקר תופעות מטאורולוגיות. כמו כן, הוא פיתח מיקרוסקופ בסיסי וחקר עיני חרקים ושיני נחשים ארסיים.

בתחום האסטרונומיה, אודיירנה היה חסיד נלהב של גלילאו גליליי, ובמיוחד התרשם מתצפיותיו על כוכבים וערפיליות. מה שהוליד התעניינות ארוכה בערפיליות, למרות שרוב עבודתו האסטרונומית התרכזה בגופים במערכת השמש.

חקר מערכת השמש

בשנים 1646 ו-1653, אודיירנה צפה בשבתאי וצייר סקיצות מדויקות של כוכב הלכת וטבעותיו. בשנת 1656 הייתה לו התכתבות קצרה בנושא עם כריסטיאן הויגנס, ופרסומו "Protei caelestis vertigines sev. Saturni systema", משנת 1657, הוא אחת העבודות המוכרות ביותר שלו.

ב-1652 הוא צפה בליקויים של ירחי צדק, כמו גם במעברים של הצלליות שלהם על דיסקת כוכב הלכת. ב-1656 פרסם את עבודתו המוכרת ביותר, "Medicaeorum Ephemerides" - האפימריס (לוח השנה המתאר את תנועתם של גרמי השמים) הראשון של הירחים הגליליאניים, שהיה מבוסס על תאוריה משופרת של תנועת ירחי צדק, על פי תרומה של שלושה סוגי הפרעות מחזוריות, המקבילה לתאוריה פלנטרית מודרנית.

במאמרו משנת 1656, אודיירנה מתאר את הופעתם של השמש והירח, כולל כתמי שמש וליקויים.

עבודתו על ערפיליות

עבודתו של אודיירנה משנת 1654 - "אודות שביטים ועצמי השמיים הנערצים" - היא אולי המעניינת מכולן. לרוע המזל, עבדה זו זכתה להתעלמות ונשכחה עד שהתגלתה במאמר משנת 1985 (מאת סריו ושותפיו). אודיירנה סבר כי יש הבדל מהותי בין שביטים וערפיליות: עקב תנועתם ושינוי בהופעתם של שביטים, הוא סבר כי הם עשויים מחומר ארצי יותר, בעוד שערפיליות עשויות מכוכבים. בחלק הראשון של המאמר הוא עוקב אחר רעיונותיו של גלילאו אודות שביטים. בחלק השני, המעניין יותר, הוא מתאר רשימה של 40 ערפיליות בהן צפה, עם סקיצות ותרשימים למציאתן.

אודיירנה סיווג עצמים ערפיליים לשלוש קטגוריות, בהתאם ליכולת להפרידם לכוכבים: Luminosae - ניתנים להפרדה בעין לא מזוינת, Nebulae - נראים כערפיליות בעין אך ניתנים להפרדה בטלסקופ, Occultae - לא ניתנים להפרדה גם בטלסקופ. כ-25 עצמים מתוך רשימה זו זוהו עם גרמי שמיים עמוקים המוכרים לנו כיום (בעיקר צבירים פתוחים), בעוד שאחרים הם עצמים מדומים (asterisms) או מתוארים בפירוט שאינו מספיק לזיהוי.

קטלוג העצמים הערפיליים של אודיירנה כולל תגליות עצמאיות של גלקסיית אנדרומדה וערפילית אוריון (M42) ובין 9 ל-16 תגליות מקוריות של עצמים נוספים, שרובם נכנסו אחר-כך לקטלוג מסיה, וביניהם: M6, M36, M37, M38, M41, M47, ערפילית הלגונה וצביר אלפא פרסאוס. כמו כן, בעבודתו הוא יצר את הציור הקדום ביותר שהשתמר של ערפילית אוריון.

השפעה מדעית והנצחה

גילוייו של גרמי שמיים עמוקים נעשו כחלק מפרויקט גדול שיזם, בבניית אטלס שמיים מקיף, פרויקט שהוא מעולם לא סיים. אודיירנה נפטר בשנת 1660 בפלמה דה מונטקיארו.

למרות תגליותיו באסטרונומיה, שהיו מעניינות ואף מרשימות לתקופתו, תרומתו של אודיירנה הייתה בעלת השפעה מועטה על המדע באותה תקופה. שתי הסיבות העיקריות לכך היו כנראה בידודו היחסי - פרסומיו כמעט ולא היו מוכרים מחוץ לסיציליה - והעובדה שתאוריו האסטרונומיים נטו להיות מהולים באסטרולוגיה.

אודיירנה הונצח על ידי הקהילה האסטרונומית על ידי מתן שמו לאסטרואיד 21047, שקודם לכן סומן כ-1990 SE5.

קישורים חיצוניים