קלארק נולדה ב-24 ביוני 1917 בלונדון כבתם הצעירה של דורותי וויליאם קלארק שהיה כומר. היו לה שלושה אחים ואחות[2]. היא עסקה בתחביבים כמו שחמט, בוטניקה וסריגה.
למדה בבית ספר לבנות בדרום לונדון, ובזכות הישגיה זכתה במלגה ללימודים באוניברסיטת קיימברידג'. היא למדה שם מתמטיקה בקולג' ניוהאם לבנות וקיבלה את הציונים הגבוהים בכיתה במספר מקצועות. עם זאת, לא הוסמכה בתואר רשמי של האוניברסיטה, בגלל מדיניותה של זו להסמיך רק גברים, מדיניות שהתקיימה עד 1948.
ביוני 1940 גויסה קלארק לבית הספר לצפנים של המודיעין הבריטי על ידי גורדון ולצ'מן שהכיר אותה בקיימברידג'. היא עבדה בבלצ'לי פארק בצריף 8 והייתה בצוות שעסק בשימוש בשיטת הבנבוריסמוס שפיתח אלן טיורינג כדי לצמצם את הצורך במכונת הבומב. ב-1944 קודמה לסגנית מנהל צריף 8. בעבודתה שם השׂתכרה פחות מהגברים סביבה וחשה שעליה להיאבק על קידום אך ורק בשל מינה.
במהלך עבודתה התחברה מאוד עם אלן טיורינג והם בילו יחד הרבה מזמנם החופשי. טיורינג כמנהל קבע את משמרות העבודה שלה כך שיחפפו לשלו. באביב 1941 הציע לה טיורינג נישואין וזמן קצר לאחר מכן הציג אותה בפני משפחתו. לאחר שהתוודה בפניה על היותו הומוסקסואל, החליט שאינו יכול להינשא לה ונפרד ממנה בקיץ באותה שנה. למרות זאת, נמשכו יחסי החברות שלהם והקשר ביניהם נמשך עד מותו של טיורינג.
לאחר המלחמה
לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכה קלארק לעבוד במטה התקשורת הממשלתית ופגשה שם את ג'ון מארי (Murray), לוטננט קולונל בדימוס ששירת בהודו בזמן המלחמה. הם נישאו ב-26 ביולי 1952 וזמן קצר לאחר מכן פרש מארי מעבודתו והזוג עבר לגור בסקוטלנד. ב-1962 הם חזרו לעבוד במטה התקשורת הממשלתית[3] וקלארק עבדה שם עד לפרישתה בגיל 60 בשנת 1977.
עיסוקה בנומיסמטיקה התרחב עם השנים וכלל מחקר שזיכה אותה במדליית זהב של החברה הנומיסמטית הבריטית.
לאחר מות בעלה ב-1986, עברה להתגורר בהדינגטון, אוקספורדשייר. בנוסף להמשך עיסוקה בנומיסמטיקה, עבדה על תיעוד ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה במשרד למידע במגזר הציבורי (Office of Public Sector Information) וסייעה בתיעוד תהליך פענוח הצפנים בבלצ'לי פארק. ב-4 בספטמבר1996 נפטרה בביתה בהדינגטון.
.jpg)
