PROFILPELAJAR.COM

ג'ואן סילביה ליטל בירמן
Joan Sylvia Lyttle Birman
	אין תמונה חופשית
לידה	30 במאי 1927 (בת 97); ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Joan Sylvia Lyttle
ענף מדעי	טופולוגיה, קשר, geometric group theory, מתמטיקה, braid theory, תורת הקשרים, dynamical systems
מקום לימודים	קולג' ברנרד (1948); מכון קורנט למדעים מתמטיים (1968); אוניברסיטת ניו יורק (1968); בית הספר התיכון ג'וליה ריצ'מן; מכללת סווארת'מור ;
מנחה לדוקטורט	וילהלם מגנוס
מוסדות	קולג' ברנרד (1973–2007); אוניברסיטת פרינסטון (1971–1972); המכון הטכנולוגי של סטיבנס (1968–1971); General Precision Equipment (1950–1953); המכון הטכנולוגי של סטיבנס (1972–1973) ;
תלמידי דוקטורט	Efstratia Kalfagianni, Zhonghe Chen, Nathan Darrell Broaddus, Tat Sang Fung, Rolland Trapp, Richard Fein, Jerome E. Powell, Nancy Court Wrinkle, Clement Radu Popescu, Matthew Gerald Zinno, Theodore B. Stanford, Hessam Hamidi-Tehrani, Marcello Kupferwasser, Tara Brendle, Peijun Xu, John David McCarthy, Elizabeth Finkelstein, Ka-Yi Ng, Matthew Greenwood, Keiko Kawamuro, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
פרסים והוקרה	עמית האיגוד לנשים במתמטיקה (2020); עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה (2013); עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2012); פרס שובנט (1996); מלגת גוגנהיים (1994); פרס קרן סלואן (1994) ;
בן או בת זוג	Joseph L. Birman

ג'ואן סלביה ליטל-בירמן (באנגלית: Joan Sylvia Lyttle Birman; נולדה ב-30 במאי 1927 בניו יורק, ניו יורק) היא מתמטיקאית יהודייה-אמריקאית המתמחה בטופולוגיה בממדים נמוכים (אנ') (עד ארבעה ממדים). לליטל-בירמן היו תרומות רבות בנושאי תורת הקשרים, חבורת הצמות, נושאים הקשורים בתורת הקבוצות בגאומטריה, אלגוריתמים, גאומטריה ליצירת קשר, ומערכות דינמיות. היא המחברת של המונוגרפיה המחקרית "Braids, Links, and Mapping Class Groups". ביוני 1997 קיבלה^[1]^[2] תואר דוקטור לשם כבוד במדעים מהטכניון. כיום, ליטל-בירמן היא פרופסורית אמריטה במכללת ברנרד (אנ') של אוניברסיטת קולומביה. היא מתמחה בנושא תורת הקשרים וטופולוגיה וכתבה מעל ל-70 מאמרים ו-5 ספרים.^[1]^[2]^[3]

ביוגרפיה

משפחה

ג'ואן ליטל-בירמן נולדה בניו יורק, לג'ורג' וליליאן ליטל, מהגרים יהודים. אביה נולד ברוסיה, גדל בליברפול שבאנגליה, והיגר לארצות הברית בגיל 17. הוא ניהל עסק מצליח כיצרן שמלות. למרות שג'ורג' שיבח והוקיר את ההזדמנויות שארצות הברית העניקה לו הוא עודד את בנותיו להתמקד בחינוכן ולא להיכנס לעולם העסקים. אימה של ליטל-בירמן נולדה בניו יורק והייתה ביתם של מהגרים רוסים-פולנים. לליטל-בירמן היו עוד שלוש אחיות, הלן הבכורה, רות' ועדה, כאשר ג'ואן ליטל-בירמן היא האחות השלישית. בשנת 1950 נישאה לג'וסף בירמן (פיזיקאי תאורטי) וגידלה שלושה ילדים. בנה הראשון קנת' נולד בשנת 1955, ובחמש השנים שלאחר מכן נולדו שני ילדיה, דבורה וקארל דויד.^[3]

מסלול לימודי

כבר בילדותה פיתחה ליטל-בירמן אהבה לדפוסים, לדוגמה, בבית הספר היסודי הייתה מרותקת לדפוסי המספרים הזוגיים והאי-זוגיים. בתיכון בו למדה פיתחה את אהבתה לגאומטריה.^[3] בצעירותה למדה בתיכון ג'וליה ריצ'מונד, תיכון לבנות בניו יורק. לאחר מכן למדה במכללת סווטמור בפנסילבניה, שם הראתה כישרון ללמידת שפות אבל אהבה במיוחד פיזיקה, ביולוגיה ואסטרופיזיקה. בסופו של דבר החליטה להתמקד בלימודי המתמטיקה. היא לא הייתה מרוצה בסווטמור ולכן הועברה למכללת ברנרד, מכללה לנשים בלבד. שם קיבלה תואר ראשון במתמטיקה בשנת 1948, ולאחר מכן תואר שני בפיזיקה בשנת 1950. למרות זאת, לא הרגישה שיש לה תשוקה מספקת לפיזיקה ולכן עברה עם ציונים ממוצעים וללא כוונה להמשיך בנושא. לאחר שעבדה בכמה חברות, ועברה את לידתו של בנה השלישי, נרשמה ללימודי תואר שני במכון קוראנט למדעי המתמטיקה באוניברסיטת ניו יורק, שם למדה ללא תשלום מאחר שבעלה עבד באוניברסיטה כפרופסור לפיזיקה. היא קיבלה תואר דוקטור במתמטיקה בשנת 1968, לאחר הגשת התזה: "Mapping class groups and their relationship to braid groups"י.^[3]

תפקידים לאורך חייה^[1]

לאחר קבלת התואר השני וסיום לימודיה, עבדה ליטל-בירמן במחלקה לניתוח מערכות ב"Precision Equipment" בשנים 1950–1953, לאחר מכן,^[4] בין השנים 1953–1955 הועסקה כמנתחת מערכות עבור הארגון "W L Maxson". בשנתה האחרונה כמנתחת מערכות, ב-1955, החליטה לא לעבוד לזמן מה על מנת לגדל את בנה הבכור שנולד, קנת', בחמש השנים שלאחר מכן נולדו גם שני ילדיה, דבורה וקארל דויד. בין השנים 1955–1960 עבדה במשרה חלקית כחברת צוות ב-"Technical Research Group".

שמונה שנים לאחר מכן, בשנת 1968, לאחר קבלת הדוקטורט שלה, קיבלה הצעת עבודה כמרצה בכירה למתמטיקה במוסד סטיבן לטכנולוגיה, היא נענתה להצעה זו ועבדה שם בין השנים 1968–1971. בזמן עבודתה זו החל שיתוף הפעולה בינה לבין מייק הילדן, דבר שהוביל להוצאת המאמר המשותף שלהם "On the mapping class groups of closed surfaces as covering spaces" ב-1971.^[4] בין השנים 1971–1972 עבדה באוניברסיטת פרינסטון כמרצה בכירה אורחת והתבקשה להרצות על עבודתה ובמיוחד על שיתוף הפעולה שלה עם הילדן. לאחר שנה^[5] בפרינסטון, ב-1972, חזרה ליטל-בירמן אל מוסד סטיבן לטכנולוגיה כפרופסור-חבר במחלקה למתמטיקה, אך עזבה לאחר שנה למשרת פרופסור למתמטיקה במכללת ברנרד בין השנים 1973–2004 וכיהנה כיו"ר המחלקה למתמטיקה בשנים 1973–1987, 1989–1991 ו-1995–1998. בשנת 2004 פרשה לגמלאות ונעשתה פרופסור אמריטוס.^[3]

קריירה מחקרית

מחקר עיקרי

ליטל-בירמן היא המחברת של המונוגרפיה המחקרית "Braids, Links, and Mapping Class Groups." זו מונוגרפיה מתמטית על חבורת הצמות והתפקיד שלהן בטופולוגיה בממדים נמוכים. המונוגרפיה נכתבה על ידי ליטל-בירמן, בוסס על הערות מהרצאתו של ג'יימס קנון, ופורסםמה בשנת 1974 בהוצאת "Princeton University Press". למרות שחבורת הצמות כבר הוצגו בעבר, זהו היה הספר הראשון שממש הוקדש להן. העבודה שלה תוארה כציון דרך שהבהיר את היסודות לכמה תחומי משנה חדשים בטופולוגיה.^[5]^[6]^[7]

פרסים והוקרה

במהלך השנים זכתה ליטל בירמן במלגות ופרסים רבים:

מלגה מקרן מענקי סלואן 1974–1976.
מלגה מ"Japan Society for the Promotion of Science" ספטמבר 1981.
מלגת מה-Senior Science Faculty בבריטניה, אביב 1981.
מלגה מהמוסד למדעים (Institute for Scientific Exchange italy) באיטליה, קיץ 1986.
בשנת 1987 נבחרה לתת הרצאת נתר על ידי ארגון הנשים במתמטיקה (סדרת הרצאות מיוחדות שמוענקות לנשים שתרמו תרומה משמעותית למדעי המתמטיקה).
מלגת גוגנהיים ניתנה ב-1994–1995
פרס שאובנט על מאמרה "נקודות מבט חדשות בתורת הקשרים" מהאיגוד האמריקאי למתמטיקה, ינואר 1996.
דוקטור לשם כבוד במדעים מהטכניון, יוני 1997.
בשנת 2006 קיבלה פרס ראש עיריית ניו יורק למצוינות במדע וטכנולוגיה.^[4]^[6]