PROFILPELAJAR.COM

ג'בע (יישוב לשעבר)
**جبع**
טריטוריה	המנדט הבריטי
מחוז	מחוז חיפה (המנדט)
שפה רשמית	ערבית
תאריך ייסוד	המאה הראשונה לפני הספירה
שטח	7,012 דונם (1945)
סיבת נטישה	מלחמת העצמאות
תאריך נטישה	24 ביולי 1948
דת	מוסלמים
אוכלוסייה	‏
‑ ביישוב לשעבר	1,140 (1945)
קואורדינטות	32°39′05″N 34°57′43″E / 32.65131944°N 34.96204167°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הכרמל רגילה) ג'בע

ג'בע (בערבית: جبع) היה כפר ערבי במחוז חיפה. הכפר היה ממוקם כ-18.5 קילומטרים דרומית לחיפה, בסמוך להר הכרמל, ובמרחק של 3.25 קילומטרים מזרחית לים התיכון. הכפר התפנה מיושביו ב-24 ביולי 1948, כחלק ממבצע שוטר במלחמת העצמאות.

היסטוריה

העת העתיקה

עיקר האזכורים של הכפר מצויים בכתבים של ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו, בן המאה ה-1 לספירה.^[1] הורדוס מלך יהודה בנה את הכפר לחיל הפרשים שלו במאה הראשונה לפני הספירה וקרא לו "עיר הפרשים".^[2]

התקופה העות'מאנית

בשנת 1517 סופחה ארץ ישראל לאימפריה העות'מאנית. על-פי רישום המס של 1596, הכפר היה שייך לנהייה של עתלית, כחלק מהסנג'ק של הכפר לג'ון. בהתאם לרישום המס, בכפר גרו 18 משפחות, כולן מוסלמיות. על תושבי הכפר הוטל מס בשיעור קבוע של 25% על גידולים חקלאיים, ביניהם: חיטה, שעורה, פירות קיץ, עזים וכוורות דבורים, בנוסף לתשלומים נוספים, שנגבו לעיתים. סך כל המס היה 7,800 אקצ'ה.^[3]^[4]

השגריר הבריטי רוג'רס דיווח ב-1859 שחיים בכפר 150 תושבים, עם גידולים חקלאיים על שטח של 18 פדאנים.^[5] 'סקר ארץ ישראל המערבית' של הקרן לחקר ארץ ישראל מ-1873 מצא כי: "ישנם שני קברי אבן אטומים בקצה הדרומי של הכפר, ואחד נוסף שלו חצר של 14 רגל מרובעת, בעומק של שתי רגל; שתי דלתות מובילות אל חדרי קבורה. באחד מאותם חדרים ישנם שלושה תאים לארונות קבורה על כל אחד מהקירות; בחדר השני ישנם שני תאים, מרווח של 5 רגל ושישה אינצ'ים, עם שני קברים מקבילים מתחת לקשת, עם הרגליים לכיוון החדר. על כן, זו היא דוגמת מעבר (השוו לשייח' אבריק). ישנן כמה מערות צפונית לכפר, ועוד קבר בראש העמק. אותו העמק יוצר את הגומחה שבה הכפר עומד".^[5] סקר ארץ ישראל המערבית מ-1882 מתאר את הכפר כך: "כפר קטן בגומחה שעל מדרון גבעה בקרבה למישור; הבתים עשויים בעיקרם מאבן. מחנה הסוקרים מוקם באחד מכרמי הזיתים שנמצאים מערבית לכפר ומתחתיו. אספקת המים של הכפר מגיעה מבאר בצד הצפון-מזרחי. הבאר מצוידת באבוס וגלגל. המקום נראה עתיק, ויש בו קברי אבן ומערות".^[5]

בג'בע היה בית-ספר יסודי לבנים, שהוקם על ידי העות'מאנים ב-1885.

המנדט הבריטי

לפי מרשם האוכלוסין הבריטי של 1922, בג'בע היו 523 תושבים, כולם מוסלמים. כמות התושבים גדלה לפי מרשם האוכלוסין של 1931 ל-762, שניים מתוכם נוצרים והשאר מוסלמים. כל התושבים התגוררו ב-158 בתים. לפי מרשם האוכלוסין של 1945, אוכלוסיית הכפר גדלה ל-1,140 תושבים, כולם מוסלמים, עם 7,012 דונמים. מתוכם, 450 דונמים היו מטעים, 4,255 שדות לגידול דגנים, ו-60 היו שטח בנוי.

הכפר היה אחד משלושת היישובים^[6] שכונו המשולש הקטן שתקפו את התחבורה היהודית למרגלות המורדות המערביים של הכרמל על כביש חיפה תל אביב הישן עד לחסימתה.

ניתן למצוא במקום היום קברי אבן ומאפיינים חקלאיים.

לאחר 1948

באזור הכפר נבנה מצפה עופר. המושב גבע כרמל בנוי קילומטר וחצי צפון-מערבית להריסות הכפר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'בע בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ מלחמת היהודים, ספר ב', פרק י"ח א': "ומשם פנו אל קֶדֶשׁ (קַדַסָה) אשר לצורים ואל עכו (פְּטוֹלֵמַאיס) ואל גבע ואל קיסריה לשלח בהן אש."
^ קדמוניות היהודים (xv.viii.§5), מלחמת היהודים (iii.iii.§1); הכפר נקרא 'גבע' בידי פליניוס הזקן, היסטוריה טבעית (v.19.75).
^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2
^ Khalidi, Walid (1992). All That Remains: The Palestinian Villages Occupied and Depopulated by Israel in 1948. Washington D.C.: Institute for Palestine Studies. ISBN 0-88728-224-5.
^ ¹ ² ³ Conder, Claude Reignier; Kitchener, H. H. (1882). The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology. 2. London: Committee of the Palestine Exploration Fund. (p. 251)
^ מפת האזור עליה מסומנים שלושת הישובים, 1942, בהוצאת 'ההגנה', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור