בתי קולנוע בתל אביב

קולנוע מוגרבי בפינת אלנבי ובן-יהודה בימי זוהרו
קולנוע שדרות, 1955
קולנוע עדן, ינואר 2006
קולנוע תל אביב, אפריל 2008
הרס קולנוע תל אביב, נובמבר 2010
בנין בית הקולנוע אלנבי (מאי, 2014)
קולנוע "גת" לפני סגירתו, מאי, 2015
הבניין ביפו ששימש את קולנוע אלהמברה; בשנת 2011, בצורתו המחודשת. המבנה משמש היום כמרכז תנועת הסיינטולוגיה.
מראה על הדרייב אין מגבעת האוניברסיטה ברמת אביב ליד מרכז הירידים כמה שנים לפני שנהרס
סינמטק תל אביב המשמש בתור ארכיון סרטים ומרכז כנסים ופסטיבלי קולנוע
הבניין העגול ששימש את קולנוע הסינרמה

לאורך השנים היו בתל אביב בתי קולנוע רבים, מהם גדולים ומהם שכונתיים וקטנים. בשנות ה-50 וה-60, לפני היות הטלוויזיה בישראל, הייתה ההליכה לקולנוע הבילוי הנפוץ והפופולרי ביותר. כך למשל ב-1960 הגיע מספר הביקורים בבתי הקולנוע בתל אביב ל-12,662,000.[1] בעיר של פחות מ-400 אלף תושבים.

החל מחדירת הטלוויזיה לישראל באופן מוגבר בשנות ה-70, התערער מעמדם של בתי הקולנוע כמטרה לבילוי מחוץ לבית. כניסת הטלוויזיה הרב ערוצית בשנות ה-90, עליה יחסית במחיר הבילוי הכולל, יחד עם עליה ניכרת בערכה הנדל"ני של הקרקע עליה בנוי בית הקולנוע, והקמת בתי קולנוע בתוך הקניונים, גרמו לנסיגה ניכרת במעמדם של בתי הקולנוע העצמאיים שהיו במרכזי הערים ובשכונות המגורים. חלקם פוצלו למספר גדול יותר של אולמות קטנים ומפוארים, עם ציוד אור-קולי משוכלל, במקום האולמות הגדולים יותר שהיו בהם קודם.

את מקום בתי הקולנוע שנסגרו ובתי הקולנוע שנהרסו תפסו קומפלקסים שהוקמו בקניונים בעיר, כגון דיזנגוף סנטר בו הוקמו שני בתי קולנוע, קולנוע לב וקולנוע דיזנגוף (נסגר בסוף 2011), מרכז עזריאלי (הקומפלקס נסגר כאמור בסוף 2009) וקניונים מחוץ לתל אביב. את אולמות הקולנוע בקניונים החלו להחליף קומפלקסי ענק מחוץ למרכזי הערים כדוגמת שני מתחמי "סינמה סיטי" שנפתחו ברמת השרון ב-2002, ובראשון לציון ב-2010, ושני מתחמי "פלאנט" שנפתחו בקניון איילון ברמת גן ב-2006, ובראשון לציון ב-2010.

סקירה היסטורית

בתי הקולנוע היו בבעלות פרטית, וכל בעלים קנה או שכר סרטים להקרנה לפי יכולתו ולפי הערכת הכדאיות. הסרטים הוצגו תחילה בבתי הקולנוע הגדולים בעיר, ואחרי כמה שבועות, כשירד מספר הצופים, הועברו הסרטים אל בתי הקולנוע השכונתיים, הקטנים. המושג של קומפלקס אולמות בגדלים שונים במקום אחד עוד לא נודע אז, וכמוהו לא היה עוד המצב של רשתות גדולות, המקרינות בעת ובעונה אחת אותם סרטים בכל הארץ. הסרטים המצליחים הועברו מעיר לעיר ומיישוב ליישוב, והמצליחים שבהם הגיעו להקרנות חוזרות. גם הסינמטק טרם הוקם, וסרטי האיכות הוקרנו לרוב בקולנוע פריז ברחוב הירקון.

רוב בתי הקולנוע היו דומים: כיסאות עץ מתקפלים, חורקים, שנטו לצבוט אצבעות לא זהירות, ועל המסך הוקרנה תמיד האזהרה: "גברת, היזהרי בקומך פן תיתפס שמלתך בכיסא". במעברים חשופי הרצפה נהגו בני הנוער, ה"פושטקים" שבהם לגלגל בקבוקי זכוכית בהפסקה ולפעמים גם באמצע הסרט, בעיקר ברגעי מתח או לקראת הנשיקה הנכספת, ובמערבונים הייתה נשמעת תדיר הקריאה: "תיזהר, מאחוריך!" ברגע המתאים. את קץ עידן הכיסאות החורקים והרצפות החשופות בישר בשנת 1958 קולנוע תל אביב, שנפתח ברחוב פינסקר, סמוך לכיכר דיזנגוף. מושביו היו כורסאות מרופדות, רצפתו כוסתה בשטיח רך כך שלא היה טעם לגלגל בקבוקים כי לא היה רעש, ולפני בד ההקרנה היה תלוי מסך ארגמני ועתיר קפלים, שהואר לפני הסרט בלוויית מוזיקה. כל המאפיינים האלה היו חדשניים. שלא לדבר על השירותים המפוארים שהוו אטרקציה כשלעצמה ולו "רק לראותם בלבד"

לפני הסרט, בכל האולמות, הוקרן יומן חדשות – בחלקם של יומני כרמל, באחרים של יומני גבע. בימים של טרום הטלוויזיה הייתה זו ההזדמנות היחידה של הצופה הישראלי לראות תכנים אקטואליים בפורמט של וידאו. שידור מהדורת מבט באופן יומיומי בטל את הצורך ביומנים בתחילת שנות השבעים. אחרי היומן שודר קדימון לסרט הבא הצפוי באותו אולם קולנוע – ואחר כך הסרט עצמו, ללא פרסומות. אלה הגיעו רק בשנות ה-70.

ברוב בתי הקולנוע הישנים היו שלוש הקרנות ביום: "הצגה יומית" שהחלה סביב השעה 16:00, "הצגה ראשונה" שהחלה לרוב בין 19:00 ל-20:00 ו"הצגה שנייה" שהחלה לרוב בין 21:00 ל-22:00. רק משנות ה-80, עם השינוי הכללי בהתייחסות לבילוי, התרה בסטטוס קוו, ובכפוף להפרעה מינימלית לבניינים הסמוכים[דרוש מקור], התאפשרו הצגות חצות, וקולנוע ביום שישי בערב או בשבת בצהריים. עד אז, נחשב מוצאי שבת ל"יום" החזק בבתי הקולנוע. עד לחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים מ-1983 היו האולמות אפופי עשן סיגריות.

רובע לב העיר

  • אורה - בית קולנוע שפעל בין השנים 1942–1944 באולם נחמני שברחוב נחמני 4, אז הפך לאולם התיאטרון של התיאטרון הקאמרי.
  • אופיר – ברחוב גרוזנברג, הוקם על ידי משה קרסו. נחנך ב-1928בשם "ראינוע אופיר"[2], ונסגר ב-1980. בשנות ה-80 שימש כמועדון ("ליקוויד"). הבניין נהרס בראשית שנות ה-90 ובמקומו הוקם חניון, ולאחר מכן הוקם מתחם מגורים.
  • אוריון – ברחוב המכבי ליד רחוב המלך ג'ורג' בקרבת שוק בצלאל, ובסמוך למגרש מכבי הישן (שגם הוא נהרס). הקולנוע נפתח ב-1943. באמצע שנות ה-70 שונה שמו לקלנוע אורלי, וב-1991 נסגר ונהרס. במקומו נבנה חניון ובניין מגורים.
  • אולפנה - פעל באולם אהל שם, בשנות הארבעים.
  • אלנבי – ברחוב אלנבי ליד כיכר מגן-דוד נפתח ב-1934 בתור קולנוע רימון בהמשך שינה את שמו לקולנוע אלנבי אחרי שנסגר פעל במקום מועדון "אלנבי 58". הבניין נהרס ב-17 באוקטובר 2017,[3] ובמקומו צפוי להיבנות בניין מגורים בן 6 קומות.
חזית קולנוע אלנבי המציג את תינוקה של רוזמרי 1970 תמונה מתוך אוסף דן הדני שבספרייה הלאומית
  • בית העם – ברחוב בן יהודה, נפתח ב-1925. נהרס ב-1959 ובמקומו נבנה בית אל על.
  • גן רינה – ברחוב בן יהודה 25 פינת רחוב שלום עליכם. קולנוע פתוח, ב-1956 נערך בו נשף בחירת מלכת היופי של ישראל [1]. נהרס ובמקומו עומד היום מגדל ישרוטל.
  • דן – ברחוב הירקון פינת רחוב טרומפלדור. בנוסף שמו היה גם בשנות ה-70 "אורדן" ו"רויאל". נסגר ב-1980 לטובת מועדון ריקודים, שנקרא באותו שם.
  • מוגרבי – במפגש הרחובות אלנבי ובן יהודה, נפתח ב-1930. גגו היה נפתח בהפסקות לאוורור. לקולנוע הייתה צמודה כיכר ב' בנובמבר המרכזית והחשובה. הכיכר כונתה "כיכר מוגרבי" בשל קרבתה לקולנוע מוגרבי, ואף הייתה מקום התרחשותו של הסרט "תעלת בלאומילך". ב-1986 נפגע הבניין משרפה קשה וב-1989 הוא נהרס. במרתף קולנוע מוגרבי, באולם ששימש לפני כן כתיאטרון, פעל מסוף שנות ה-60 קולנוע נוסף בשם "סטודיו מוגרבי", שהכניסה אליו הייתה נפרדת – מרחוב פינסקר. לאחר הריסתו משמש מקומו כחניון.
  • זמיר – ברחוב אלנבי מול כיכר מוגרבי. נפתח ב-1952 ונסגר בשנות ה-80. תיפקד בשנות ה-80 כקולנוע לסרטים ארוטיים. בשנת 2009 שימש כמועדון של עמותת "זמיר", אשר שמה לה למטרה לקרב בני נוער לעשייה חברתית דרך יצירה ומוזיקה.[4] בשנת 2016 הוסב לאולם תיאטרון.[5] כיום עומד ריק ונמצא בהליך שימור.[6]
  • ירון – ברחוב יונה הנביא 2 בטיילת. נפתח ב-1958, נקרא גם "קריקטריון" טרם שפוצל לשני אולמות בשנות ה-70 ושמו שונה ל"סינמה 1" ו"סינמה 2". בשנות ה-80 פוצל שוב לשלושה אולמות ושינה את שמו פעם נוספת לקולנוע "טיילת". שימש זמן קצר כמועדון ריקודים. המבנה שופץ מן היסוד וכיום משמש כבית מלון.
  • סטודיו מוגרבי – במרתף של קולנוע מוגרבי, באותו הבניין, במפגש הרחובות אלנבי ופינסקר. סופו היה כסופו של קולנוע מוגרבי, ומקומו משמש כחניון.
  • מתמיד – לשעבר "אולם יאשה חפץ"[7][8] (אולם הבית של תיאטרון "לי-לה-לו") בסימטת בית השואבה ליד רחוב אלנבי בין גרוזנברג למונטיפיורי. תיפקד בשנות ה-80 כקולנוע לסרטים ארוטיים. ב-2001 נהרס ובמקומו נבנה בניין מגורים.
  • מגדלור – ברחוב בן-יהודה פינת רחוב אלנבי. נהרס ובמקומו נבנה בניין משרדים הקרוי על שמו, "בית מגדלור".[9]
  • קסם – בכיכר הכנסת ליד הטיילת. נפתח ב-1945. במהלך מלחמת העצמאות שימש את מפקדת חיל הים. במהלך 1949 התנהלו בו ישיבותיה של הכנסת הראשונה, ומשנת 1958 משכנה של האופרה הישראלית. נהרס ב-1988 ונבנה במקומו מגדל האופרה שכולל מספר קומות מסחריות ומגדל מגורים.
  • רב חן מגדל האופרה - מתחם של חמישה אולמות קולנוע במגדל האופרה בטיילת תל אביב. נסגר ב-2012.[10] כיום (2021) הוא חלק מבית מלון.
  • שדרות – בשדרות רוטשילד 80, בין רחוב נחמני לרחוב מזא"ה. נהרס בסוף שנות ה-70. הקולנוע הונצח בסרט "אסקימו לימון".
  • תמר – ברחוב אלנבי 111, דרומית לשדרות רוטשילד, במרתף הפסאז'. היה הקולנוע הראשון שהקרין סרטים ברצף במשך כל שעות היום, בסוף ימיו התמקד בהקרנת סרטים פורנוגרפיים.

הצפון הישן

  • ארמון דוד – ברחוב דיזנגוף פינת ארלוזורוב. עם סגירתו נרכש במלואו על ידי סטודיו הצילום פוטו פרג'. בתחילת שנות האלפיים נהרס החלק העליון (אולם הקולנוע עצמו) ובמקומו נבנה בית דירות.
  • אסתר – בכיכר דיזנגוף פינת רחוב זמנהוף. כיום הבניין הוא בית מלון "סינמה", המשמר פריטים שונים מבתי הקולנוע של תל אביב.
  • בן יהודה - במרתף הבניין שברחוב בן יהודה מספר 77. כיום חדר כושר.
  • גורדון – ברחוב בן-יהודה פינת רחוב גורדון. נבנה בסוף שנות השישים במרתפי מלון דבורה. פעל לסירוגין עד שנות השמונים. שימש לאחר מכן למטרות מסחריות שונות לפרק זמן קצר.
  • גן העיר 1 וגן העיר 2 – פעלו בשנות התשעים בקניון גן העיר.
  • הוד – בפסאז' ברחוב דיזנגוף פינת רחוב פרישמן, נפתח ב-1961, פוצל לארבעה אולמות בשנות התשעים ונסגר ב-2007. בשנת 2010 רכשה עיריית תל אביב את הקולנוע, והוא הוסב לאולם תיאטרון ובו 430 מקומות ישיבה, כחלק ממתחם תיאטרון בית ליסין[11][12]
  • רב חן דיזנגוף - בכיכר דיזנגוף. נפתח ב-1949. ב-1981 חולק האולם לשישה אולמות ובעבר נקרא "חן". לאחר סגירת קולנוע גת, הוא האחרון מבתי הקולנוע המסחריים שנמצא מחוץ למרכז קניות ועדיין פעיל.
  • מקסים – בשדרות בן ציון פינת רחוב המלך ג'ורג'. נפתח ב-1956. לאחר סגירתו בשנות התשעים, הפך ל"בית האוזן השלישית" ומשמש מתחם המארח הופעות מוזיקה ומוצגים בו סרטי קולנוע. הוא כולל בתוכו את מועדון האוזןבר, רדיו הקצה, אולמות הקולנוע וספריית הקולנוע של האוזן השלישית וכן חנות התקליטים שלה.
  • סינימה קלאב – ברחוב הירקון פינת ירמיהו, במבנה "המועדון" של רפי שאולי. הוקם בהשקעה כספית גדולה בשנת 1989 וכלל שני אולמות הקרנה קטנים ומפוארים מאוד, עם כורסאות נוחות, ושירות מלצריות לפני ההקרנה ובהפסקה. פעל כשנתיים ונסגר עקב חוסר כדאיות כלכלית. המבנה שופץ וכיום הוא בניין מגורים.
  • לב תל אביב - פועל בדיזנגוף סנטר.
  • פאר – ברחוב ירמיהו על שפת הירקון, נפתח ב-1958, חולק בשנות ה-90 לאולמות קטנים יותר ושמו שונה ל-"רב-פאר". נסגר ב-2007. כיום פועלים במקומו שני עסקים - סופרמרקט בקומת הכניסה, ומכון כושר (המשמר את השם "קולנוע פאר") בחלל שהיה אולם הקולנוע עצמו.
  • פריז – ברחוב הירקון. בשנותיו האחרונות התמחה בהקרנת סרטי פולחן (בין היתר, עליו נכתב השיר "הקונפורמיסט" של מוניקה סקס). כיום פועל במקום ספא טיפולים.
  • שחף – בכיכר אתרים. נפתח ב-1977 על ידי קבוצת "גולן-גלובוס" ונסגר בשנות ה-90.[13]
  • תכלת – ברחוב נחום ליד הקצה הצפוני של רחוב בן יהודה. נהרס לטובת בניין מגורים.
  • תל אביב – ברחוב פינסקר. נפתח ב-1957 ונסגר ב-2000. היה בית הקולנוע בעל מספר המקומות הגדול ביותר בעיר. בין השאר התמחה בהצגות יומיות של סרטים בגרמנית, שכונו "סרטים אוסטריים" אף על פי שרובם היו דווקא מגרמניה, כדי לא לפגוע בניצולי השואה. נהרס ב-1 בנובמבר 2010, במקומו נבנה בניין מגורים.[14]

הצפון החדש ומרכז העסקים הראשי

  • גת - ברחוב אבן גבירול פינת רחוב צייטלין (מול כיכר רבין). עבר שיפוץ בשנים 2007–2008 ובעבר נקרא "גת". ההקרנה האחרונה הייתה ב-26 במאי 2015. כיום בניין מגורים. מוזכר בשירו של מתי כספי "יום שישי חוזר". כיום יש שם סניף של "סופר פארם".
  • גלובוס תל אביב - קומפלקס של שמונה אולמות שפעל במרכז עזריאלי מאז הקמת המרכז ב-1999 עד סוף 2009.[15]
  • דקל – במרכז המסחרי של שכונת בבלי ברחוב הרב הרצוג. נסגר ב-1996 בלחץ השכנים.
  • הקולנוע – פעל בשנות ה-80 ובשנות ה-90 באולמות בבית ציוני אמריקה והתמחה בסרטי איכות. בפברואר 2012 נפתח שוב קולנוע בבית ציוני אמריקה "קולנוע אורלנדו".[16] ונסגר בשנת 2015.
  • הסינרמה – נפתח ב-1966 ונסגר ב-1971, שכן בשכונת יד אליהו בתל אביב, בפינת רחוב יצחק שדה ורחוב יגאל אלון. במקור היה אמור להחליף את הזירהטרון, ששימש מעין אולם מופעים לקרקסים ומופעי ריוויו ושכן סמוך לדרך ז'בוטינסקי שברמת גן, אבל בהמשך הוחלט להסב את הבניין לקולנוע בשיטת סינרמה, שהתבססה על שימוש במסך קעור גדול מידות כשהסרט מצולם בשלוש מצלמות מיוחדות מסונכרנות ומוקרן באמצעות שלושה מקרנים מתאימים. עם שכלול השיטה (שבינתיים התיישנה ונעלמה כמעט לחלוטין) עברו להקרנה במקרנה אחת בלבד. משנת 1986 ועד 1999 פעל במקום מועדון בשם "מועדון הסינרמה". היה בית הקולנוע היחידי בארץ שהקרין סרטים בתוך מבנה עגול בשיטת "הסינרמה". נהרס ב-2016. כיום על שטח הסינרמה פועל חניון של "אחוזות החוף", וישנה תוכנית לבניית שלושה גורדי שחקים בני ארבעים קומות על המגרש.[17]
  • לימור – פעל בשנות ה-70 וה-80 בקומת המרתף של מרכז לונדון מיניסטור. ב-16 במאי 1993 פרצה שרפה במתחם לונדון מיניסטור ואולם הקולנוע ניזוק קשות, ולאחר מכן נסגר. בשנת 2004 נפתח הקולנוע מחדש לאחר שעבר שיפוץ, ושונה שמו ל"לונדון". ב-2006 לאחר שנתיים של פעילות, נסגר הקולנוע בעקבות הפסדים כספיים. כיום פועל במקומו מועדון "אולמל'א".
  • סינמטק תל אביב - שוכן ברחוב שפרינצק 2, בפינת הרחובות הארבעה וקרליבך. נפתח ב-1973 ועבר אל המבנה הנוכחי בשנת 1989. בשנת 2010 הבניין הורחב לצורך הקמת "מרכז הקולנוע הישראלי", אשר נפתח בספטמבר 2011. כחלק מעבודת ההרחבה, בוצעו גם חידוש ושיפוץ של רחבת הכניסה למבנה.
  • צפון – ברחוב לואי מרשל פינת דה האז. נסגר ב-1997, נהרס ב-2000 ובמקומו נבנה בניין מגורים.[18]

דרום תל אביב

יפו

  • אילת – ביפו סמוך לשוק הפשפשים. נפתח ב-1954 ונסגר ב-1970. כיום בניין מגורים.
  • יפאור– בשדרות ירושלים ביפו. הוקם בשם אלהמברה ב-1936 ושימש כבית קולנוע ואולם מופעים מרכזי של ערביי יפו. בשנות השישים פעל בו בית קולנוע בשם יפאור. בשנות השבעים הפך המקום לתיאטרון של גיורא גודיק ולמופעי תיאטרון אחרים עד שנסגר. שימש לאחר מכן תקופה קצרה כסניף בנק. הבניין עבר שיפוץ נרחב, ומשמש כמרכז לסיינטולוגיה בישראל.
  • גלרון – ברחוב אסף הרופא בשכונת עג'מי ביפו בצמוד לקולנוע הפתוח "גבעת עליה". ביניהם שכנה גינה גדולה. כיום, מרכז גריאטרי.
  • נגה – בשדרות ירושלים ביפו. הוקם בשנת 1922 בשם "קולנוע נביל", על-שם בעליו. בשנת 1986 שופץ לצורך הפיכתו לאולם תיאטרון. המקום שופץ פעם נוספת בשנת 2000 וכיום זהו משכנו של תיאטרון גשר.[19]
  • פארוק – הוקם בשנת 1940 בצמוד לקולנוע אלהמברה בשדרות ירושלים ביפו. מקימיו היו חוסייני וממדוח נבלוסי, מעשירי ונכבדי יפו וממנהלי חברת הקולנוע "סינמה פלסטין" של אותם הימים. לאחר קום המדינה ננטש בית הקולנוע ונהרס בחלקו לצורך בניית בניין מגורים בין שתי קומות בו שוכנו עולים מבולגריה. בחלק של המבנה שנותר עד היום נפתחו כמה חנויות. בין המבנים של קולנוע פארוק וקולנוע אלהמברה עובר שביל להולכי רגל וקיוסק עומד בתחילתו.[20]
  • צליל – בשדרות ירושלים 10 ביפו, נפתח ב-1947 בשם "סינמה ראשיד". לאחר קום המדינה שונה שמו לצליל. בשנות ה-60 שופץ והוסתרה ממנו חזיתו המקורית. החל משנת 1997 פועל כאולם אירועים ומופעים בשם "מועדון התיאטרון".

עבר הירקון

  • הדרייב אין – שוכן בעבר הירקון, בשטח שבין משולש מסילות הרכבת. קולנוע פתוח שהופעל בשיטת הדרייב אין. הוא נפתח ב-1973 ונסגר ב-2000. בימי שישי בלילה הוקרן במקום סרט פורנו, וצופים רבים העדיפו לצפות בו מגבעת האוניברסיטה. לאחר סיום השימוש בו להקרנות סרטים, נעשה שימוש במקום לאימוני רוכבי אופניים. האתר נהרס ב-2012 ובמקומו הוקם היכל קבוצת שלמה המשמש את קבוצת הכדורסל של הפועל תל אביב.
  • לב – פעל בקניון רמת אביב, נסגר ב-2007 ותחתיו נפתחו מספר חנויות.
  • לב מנדרין - פועל בחוף הצוק.
  • מור – ברחוב תבואות הארץ בשיכון דן. כיום, בניין משרדים.
  • רם – בשכונת רמת החייל ברחוב מרכוס, נהרס בשנות השבעים במקומו קיים בית מגורים.
  • רמת אביב – במרכז ברודצקי ברמת אביב הישנה. בשנות ה-80 המוקדמות שמו שונה לקולנוע "תמוז". נסגר בסוף שנות ה-80 ובמקומו פעל במקום בית הספר לעיתונאות ותקשורת "כותרת". עם סגירתו של "כותרת" עמד שומם תקופה מסוימת ולאחר מכן הושכר לארגון העוסק בחינוך ולימודי יהדות הפועל שם כיום.
  • תל ברוך – ברחוב מיזאן פינת נחמיה בן אברהם בשכונת תל-ברוך בצפון העיר. שימש בשנות ה-80 וה-90 כאולפן טלוויזיה ("מימד"). נהרס וכיום שטח פתוח.

לקריאה נוספת

  • דוד שליט, מקרינים כוח, בתי הקולנוע, הסרטים והישראלים, רסלינג, 2006.
  • דוד שליט, אולם שכולו טוב - זיכרונות הקולנוע של הישראלים, הוצאת אינסרט, 2011.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בתי קולנוע בתל אביב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "תנודות במספר המבקרים בקולנוע", "הארץ", 5.9.1961
  2. ^ דייויד סלע, מתחילים חיפושי הנפט, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2023
  3. ^ יעל דראל‏, עוד מוסד מיתולוגי נעלם: קולנוע אלנבי נהרס לטובת בניין מגורים, באתר וואלה, 18 באוקטובר 2017
  4. ^ מירב שלמה-מלמד, מועדון תרבות לנוער ייפתח במבנה קולנוע זמיר, 13 באוקטובר 2009, באתר Mynet
  5. ^ לירון זייד, ‏הכירו את הצעיר שהקים לבד תיאטרון, באתר ‏מאקו‏, 29 ביולי 2016
  6. ^ אלנבי 32, תל אביב, באתר קבוצת מולטילנד בע״מ
  7. ^ מפת תל אביב 1949 בהוצאת מחלקת המדידות, עם ציון מיקום 'אולם ישה חפץ' (מס' 115 במפתח), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  8. ^ אולם יאשה חפץ (קולנוע מתמיד), באתר תל.אביב.פדיה
  9. ^ דיוויד סלע, מגדלור, באתר ישראל היום, 28 בפברואר 2020
  10. ^ רוני אפרת‏, עצוב: הקולנוע במגדל האופרה ייסגר, באתר וואלה, 7 בפברואר 2012
  11. ^ מרב יודילוביץ', קולנוע "הוד" יוסב לאולמות תיאטרון, באתר ynet, 24 במרץ 2010
  12. ^ ציפי שוחט, קולנוע הוד יוסב לאולם תיאטרון בית ליסין: עיריית תל אביב רכשה את אולם הקולנוע במסגרת שיפוץ תיאטרון בית ליסין שיכלול הוספת אולם ושיקום של הפסז' ברחוב דיזנגוף, באתר הארץ, 1 בינואר 2012
  13. ^ "שחף" -אולם קולנוע ותיאטרון חדש ייחנך הערב בתל אביב, מעריב, 17 במרץ 1977
  14. ^ נועם דביר, המסך ירד על קולנוע תל אביב: בניין מגורים יוקרתי ייבנה במקומו, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2010
  15. ^ אמיר שגב, שני קולנועי גלובוס גרופ יסגרו, ורשת אופנה חדשה תחליפם, 19 ביולי 2009, באתר אידיבי
  16. ^ רוני אפרת‏, קולנוע אורלנדו נפתח: אנטי-תזה לסינמה סיטי?, באתר וואלה, 6 בפברואר 2012
  17. ^ אביב גוטר, סופו של עידן: צפו בהריסת אולם הסינרמה המיתולוגי בתל אביב, באתר כלכליסט, 11 באוגוסט 2016
  18. ^ אתר למנויים בלבד שני ליטמן, הרצח שנחרט בזיכרון כאחד הפשעים המיתולוגיים בתולדות תל אביב, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2020
  19. ^ "השדרה הראשונה", עיריית תל אביב-יפו
  20. ^ קולנוע פארוק - שדרות ירושלים 41-43 - עוד על "פארוק" באתר "השדרה הראשונה" של הסטודיו לשימור, באוניברסיטת תל אביב

Read other articles:

Oscar Hammerstein I

Untuk his grandson, lihat Oscar Hammerstein II. Oscar Hammerstein IPotret dari Who's Who on the Stage, 1906Lahir(1846-05-08)8 Mei 1846Stettin, Kerajaan PrusiaMeninggal1 Agustus 1919(1919-08-01) (umur 73)Manhattan, New YorkPekerjaanPengusaha, komponis, impresario teaterAnak Abe Harold Arthur Willie Stella Rose Tanda tangan Oscar Hammerstein I (8 Mei 1846 – 1 Agustus 1919) adalah seorang pengusaha, impresario teater, dan komponis kelahiran Jerman di New York City. Ia adalah...

 

Cangkuang, Babakan, Cirebon

CangkuangDesaNegara IndonesiaProvinsiJawa BaratKabupatenCirebonKecamatanBabakanKode Kemendagri32.09.05.2001 Luas... km²Jumlah penduduk... jiwaKepadatan... jiwa/km² Cangkuang adalah desa di kecamatan Babakan, Cirebon, Jawa Barat, Indonesia. Bendungan Kemplang Kondisi sekitar Bendungan Kemplang. Bendungan Kemplang dibuat oleh kolonial belanda pada tahun 1928 yang bertujuan untuk menyiram tanaman tebu di sekitar Desa Cangkuang, karena saat itu belanda membuat pabrik tebu yang berada di Ke...

 

Yayasan Ar Raihan

Ar Raihan beralih ke halaman ini. Untuk kegunaan lain, lihat Ar Raihan (disambiguasi).Artikel ini membutuhkan rujukan tambahan agar kualitasnya dapat dipastikan. Mohon bantu kami mengembangkan artikel ini dengan cara menambahkan rujukan ke sumber tepercaya. Pernyataan tak bersumber bisa saja dipertentangkan dan dihapus.Cari sumber: Yayasan Ar Raihan – berita · surat kabar · buku · cendekiawan · JSTOR Artikel ini terlalu bergantung pada referensi dari s...

Eyalet Morea

Eyālet-i MōrâEyalet di Kesultanan Utsmaniyah1661–1686 1715–1821 Panji daerahEyalet Morea pada tahun 1795Lagu kebangsaanMahmudiye MarsiIbu kotaKorintus, Nafplio, TripolitzaLuas • Coordinates37°56′N 22°56′E / 37.933°N 22.933°E / 37.933; 22.933Koordinat: 37°56′N 22°56′E / 37.933°N 22.933°E / 37.933; 22.933 SejarahSejarah • Didirikan 1661• Pendudukan Venesia 1685/7• Penaklukan kembali Utsm...

 

Padang Hilir, Tebing Tinggi

Padang HilirKecamatanKantor Kecamatan Padang HilirNegara IndonesiaProvinsiSumatera UtaraKotaTebing TinggiPemerintahan • Camat-Populasi • Total30,051 jiwa (2.010) jiwaKode Kemendagri12.76.03 Kode BPS1274030 Luas- km²Desa/kelurahan7 Padang Hilir adalah sebuah kecamatan di Kota Tebing Tinggi, Sumatera Utara, Indonesia. Pranala luar (Indonesia) Keputusan Menteri Dalam Negeri Nomor 050-145 Tahun 2022 tentang Pemberian dan Pemutakhiran Kode, Data Wilayah Administrasi P...

 

MangaGamer

Japanese-based visual novel localizer and distributor MangaGamerStatusActiveFounded2008 (2008)FounderOverdrive, Tarte, Nexton, CircusCountry of originJapan[1]DistributionWorldwideFiction genresVisual novelOfficial websitewww.mangagamer.com MangaGamer is a video game publisher specializing in the English localization and distribution of Japanese eroge and visual novels. It is run by Japanese-based company Japan Animation Contents.[2] History MangaGamer was originally envis...

Duet

Musical composition or arrangement for two performers Duo (music) redirects here. For a band or musical act featuring two members, see musical duo. For other uses, see Duet (disambiguation) and Duo (disambiguation). The Duet (1628), by Hendrick ter Brugghen A duet is a musical composition for two performers in which the performers have equal importance to the piece, often a composition involving two singers or two pianists. It differs from a harmony, as the performers take turns performing a ...

 

Dixy Chicken

British fast food chain For the restaurant and bar in College Station, Texas, see Dixie Chicken (bar). Dixy ChickenCompany typeWholly owned subsidiaryIndustryRestaurantsFounded1986; 38 years ago (1986)FounderMohammed Mo Chowdhury and Samuel Jackson (Meshoe)HeadquartersSolihull, EnglandNumber of locations150+ worldwideArea servedUnited Kingdom Pakistan India United States New Zealand Saudi Arabia Syria New Zealand Norway Brunei[1]Key peopleShakeel Arshad(Owner, chairm...

 

Kolpino

This article is about the city. For other uses, see Kolpino (disambiguation). 59°44′N 30°36′E / 59.733°N 30.600°E / 59.733; 30.600 Location of Kolpino within the federal city of Saint Petersburg (2006) Troitsky sobor, Izhora river, and the bridge The memorial devoted to victims of World War II. Brotherhood cemetery of about 888 soviet soldiers. Street of Vera Slutskaya, Kolpino. Coat of arms of Kolpino Flag of Kolpino Old coat of arms of Kolpino (1881) Kolpino ...

ZBTB32

Protein-coding gene in the species Homo sapiens ZBTB32Available structuresPDBOrtholog search: PDBe RCSB List of PDB id codes3M5BIdentifiersAliasesZBTB32, FAXF, FAZF, Rog, TZFP, ZNF538, zinc finger and BTB domain containing 32External IDsOMIM: 605859 MGI: 1891838 HomoloGene: 8661 GeneCards: ZBTB32 Gene location (Human)Chr.Chromosome 19 (human)[1]Band19q13.12Start35,704,558 bp[1]End35,717,038 bp[1]Gene location (Mouse)Chr.Chromosome 7 (mouse)[2]Band7|7 B1Sta...

 

美国众议院

此條目需要补充更多来源。 (2021年7月4日)请协助補充多方面可靠来源以改善这篇条目，无法查证的内容可能會因為异议提出而被移除。致使用者：请搜索一下条目的标题（来源搜索：美国众议院 — 网页、新闻、书籍、学术、图像），以检查网络上是否存在该主题的更多可靠来源（判定指引）。 美國眾議院 United States House of Representatives第118届美国国会众议院徽章 众议院旗...

 

إدارة غرناطة

إدارة غرناطة    علمOfficial seal ofشعار   الإحداثيات 11°55′49″N 85°57′13″W / 11.93035°N 85.953591666667°W / 11.93035; -85.953591666667   [1] تقسيم إداري  البلد نيكاراغوا[2][3]  التقسيم الأعلى نيكاراغوا  العاصمة غراندا، نيكاراغوا  التقسيمات الإدارية غراندا، نيكاراغوا...

Smilin' Through (1941 film)

1941 film by Frank Borzage Smilin' ThroughTheatrical release posterDirected byFrank BorzageWritten byDonald Ogden StewartJohn L. BalderstonBased onSmilin' Through1919 playby Jane Cowl and Jane MurfinProduced byFrank BorzageVictor SavilleStarringJeanette MacDonaldBrian AherneGene RaymondIan HunterCinematographyLeonard SmithEdited byFrank SullivanMusic byHerbert Stothart (background music)Distributed byMetro-Goldwyn-MayerRelease dateOctober 1941 (1941-10)Running time100 minutesCountry...

 

哈萨克斯坦总统

此条目序言章节没有充分总结全文内容要点。 (2019年3月21日)请考虑扩充序言，清晰概述条目所有重點。请在条目的讨论页讨论此问题。 哈萨克斯坦總統哈薩克總統旗現任Қасым-Жомарт Кемелұлы Тоқаев卡瑟姆若马尔特·托卡耶夫自2019年3月20日在任任期7年首任努尔苏丹·纳扎尔巴耶夫设立1990年4月24日（哈薩克蘇維埃社會主義共和國總統） 哈萨克斯坦 哈萨克斯坦政府...

 

غالب بن سعود بن عبد العزيز آل سعود

غالب بن سعود بن عبد العزيز آل سعود معلومات شخصية الميلاد 1957الرياض، المملكة العربية السعودية الوفاة 7 أغسطس 1993 (36 سنة)الرياض، المملكة العربية السعودية سبب الوفاة هبوط الدورة الدموية مكان الدفن مقبرة العود الجنسية سعودي الأب سعود بن عبد العزيز آل سعود عائلة آل سعود  الحيا...

Johan Vilhelm Snellman

19th-century Finnish nobleman and nationalist This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Johan Vilhelm Snellman – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (June 2023) (Learn how and when to remove this message) Johan Vilhelm SnellmanJ. V. Snellman in the 1870s.Born(1806-05-12)12 May 1806Stockholm, Sw...

 

Willy Millowitsch

Willy MillowitschMillowitsch in 1987Born8 January 1909Cologne, Rhine Province, Kingdom of Prussia, German EmpireDied20 September 1999(1999-09-20) (aged 90)Cologne, North Rhine-Westphalia, Germany Willy Millowitsch (German: [ˈvɪliː ˈmilovɪtʃ], Colognian: [ˈvɪli ˈmɪloˌvetʃ²]; 8 January 1909 – 20 September 1999) was a German stage and TV actor and the director of the Volkstheater Millowitsch in Cologne. Early life Millowitsch was born in Cologne, Rhine Pro...

 

Copton Pumping Windmill

Copton WindmillOriginGrid referenceTR 014 596Coordinates51°17′58″N 0°53′10″E / 51.29944°N 0.88611°E / 51.29944; 0.88611Operator(s)Faversham Water CompanyYear built1863InformationPurposeWater pumpingTypeTower millStoreysThree storeysNo. of sailsFourType of sailsPatent sailsWindshaftCast ironWindingFantailFantail bladesSix bladesType of pumpPlunger Copton Mill is a tower mill in Copton, Faversham, Kent, England that was built in 1863[1] to pump water...

Herbert Eugene Bolton

American historian Herbert Eugene BoltonBolton in 1905Born(1870-07-20)20 July 1870Monroe County, Wisconsin, U.S.Died30 January 1953(1953-01-30) (aged 82)Berkeley, California, U.S.Occupation(s)Academic, authorSpouse Gertrude Janes ​(m. 1895)​Academic backgroundEducationUniversity of Wisconsin–Madison (BA) University of Pennsylvania (PhD)InfluencesFrederick Jackson TurnerAcademic workInstitutionsMilwaukee State Normal School University of Texas University of ...

 

Sexual assault in the United States military

Sexual violence and harassment Poster created by Sexual Harassment/Assault Response & Prevention (SHARP) in the U.S. Army. Sexual harassment is a crime in the armed forces, by executive order on 26 January 2022.[1] Sexual assault in the United States armed forces is an ongoing issue which has received extensive media coverage in the past. A 2012 Pentagon survey found that approximately 26,000 women and men were sexually assaulted that year; of those, only 3,374 cases were reported...