ברל לוקר

ברל לוקר
ברל לוקר, 1948
ברל לוקר, 1948
לידה 24 באפריל 1887
קריווץ, גליציה
פטירה 1 בפברואר 1972 (בגיל 84)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1936
מקום קבורה חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל, הר הרצל, ירושלים
השכלה אוניברסיטת צ'רנוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפא"י עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
15 באוגוסט 1955 – 30 בנובמבר 1959
(4 שנים)
כנסות 3
יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית ה־3
1948–1956
(כ־8 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ברל לוקר עם אשתו מלכה, בשנות ה-50

בֶּרְל לוֹקֶר (בכתיב יידי: בערל לאָקער; 24 באפריל 1887 – 1 בפברואר 1972) היה מראשי התנועה הציונית העולמית, יושב ראש הסוכנות היהודית, יושב ראש הוועד הפועל הציוני וחבר הכנסת מטעם מפא"י.

חייו

לוקר נולד בכפר קריווץ (Kriwiec) שבגליציה. למד בבית-ספר יהודי כללי בעיירה סולוטבינה, ובגימנסיה בעיר סִירֶט בבוקובינה. כבר בגיל צעיר הוא הצטרף לתנועה הציונית, ונמנה עם מייסדי אגודת הסטודנטים הציונית "פרחי ציון" בסירט בשנת 1904. באותה שנה החל לימודי משפטים באוניברסיטת צ'רנוביץ. היה חבר מפלגת פועלי ציון מ-1905, חבר הוועד המרכזי של המפלגה באוסטריה ועורך ביטאונה בלבוב בשנים 1911–1914. בשנת 1916 התמנה למזכיר משרד פועלי ציון בהאג ולאחר מכן בסטוקהולם. היה מזכיר הברית העולמית של פועלי ציון בשנים 1918–1928, ולאחר מכן מזכיר המפלגה בארצות הברית עד שנת 1931, בה נבחר כחבר הנהלת הסוכנות היהודית עד לשנת 1935.

בשנת 1936 עלה לארץ ישראל, ושימש יועץ מדיני של הנהלת הסוכנות. שנה לאחר עלייתו נקרא על ידי ויצמן לשוב ללונדון ולשמש שם כעוזרו הראשי. לוקר ישב בלונדון במשרד הציוני ברחוב גרייט ראסל (Great Russell) מס' 77 עד להקמת המדינה. בשנים אלו פעל רבות לקידום הרעיון הציוני בדעת הקהל הבריטית, כמו גם במסגרת תנועת העבודה הבריטית: איגודי הפועלים ומפלגת הלייבור. עם עלייתה של זו לשלטון בבריטניה ביולי 1945, סבר לוקר כמו רוב ההנהגה הציונית שמעתה תשתנה מדיניות הספר הלבן הבריטית, ובעיקר לאחר שואת יהודי אירופה תתקבל התביעה הציונית לעלייה יהודית חופשית לארץ ישראל ביתר הבנה; אך תקוות אלו נכזבו, ובשלוש השנים שבין 1945 ל-1948 הוביל לוקר מהלכים נמרצים כנגד הממשלה הבריטית, ובעיקר נגד שר החוץ בווין, זאת תוך שהוא מקפיד לשמור על קווי המדיניות הוויצמניסטיים: הבנה שרק בחסות בריטניה, ובכל אופן לא נגדה, יכול היישוב היהודי בארץ ישראל להתפתח.

לוקר שב ארצה סופית ביוני 1948, היה יושב ראש הנהלת הסוכנות בשנים 1948–1956 ויושב ראש הוועד הפועל הציוני (1959–1961).

לקראת הבחירות לכנסת השלישית, לאחר שבשתי מערכות הבחירות הראשונות היה מועמד אחרון ברשימת מפא"י, הוצב לוקר במקום ה-12 ברשימת מפא"י ונבחר לכנסת. הוא כיהן כחבר בועדת חוקה, חוק ומשפט וכיו"ר ועדת הפירושים. היה מועמד מפא"י לתפקיד יושב ראש הכנסת לאחר פטירתו של היו"ר הקודם יוסף שפרינצק והפסיד לנחום ניר-רפאלקס.

בשנת 1968 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

אשתו, מלכה לוקר (לאקער; 1887–1990), הייתה משוררת יידיש, חוקרת ספרות ומתרגמת.

ברל לוקר נקבר בחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל בהר הרצל בירושלים יחד עם רעייתו.

הרחוב הראשי של שכונת פת בירושלים נקרא על שמו.

כתביו

  • ברל לוקר, בחבלי קיום ותקומה: כתבים ונאומים נבחרים, ירושלים: מוסד ביאליק בהשתתפות הספרייה הציונית על יד ההסתדרות הציונית, תשכ"ד-1963. (הספר בקטלוג ULI)
  • ברל לוקר, מקיטוב עד ירושלים: מסות, מאמרים ורשמי פעולות (עריכה לשונית: שמשון מלצר), ירושלים: הספרייה הציונית, תש"ל. (הספר בקטלוג ULI)
  • הרפורמה של שיטת הבחירות ללאנדטאג [הפרלמנט הפרובנציאלי בגליציה] והיהודים, 1913.
  • מאָסקווע און ציוניזם: דער מאָראַלישער באנקראט פון די לינקע פועלי-ציון, וינה: ארויסג. פון פאר. באר. פ. יוד. סאצ. אר. פ. פועלי-ציון, 1921. (ביידיש) (הספר בקטלוג ULI)
  • בערל לאָקער, וואס איז פועלי-ציוניזם?, ורשה: באפרייונג, 1931. (ביידיש) תורגם לאנגלית (הספר בקטלוג ULI)
  • בערל לאָקער, די אָרגאַניזאַציע פון דער ציוניסטישער באַוועגונג אין דער פאַרווירקלעכונגס-תקופה, ירושלים–לונדון: הנהלת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, תרצ"ה. (ביידיש) (הספר בקטלוג ULI)
  • בערל לאָקער, היסטאָרישע פאַרבינדונג און היסטאָרישע רעכט, תל אביב: דפוס הפועל הצעיר, תרצ"ט. (ביידיש) תורגם לאנגלית (הספר בקטלוג ULI)
  • בערל לאָקער, חיים ווייצמאן ז"ל: רעדעס פון די עקזעקוטיווע-פארזיצערס ב' לאקער און נ' גאלדמאן: געהאלטן אויף דער טרויער-זיצונג פון ציוניסטישן אקציאנס-קאמיטעט אין ירושלים, דעם 20טן נאוועמבער 1952, [ירושלים: חמו"ל, תשי"ב]. (ביידיש)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברל לוקר


יושבי ראש הנהלת הסוכנות היהודית
ארתור רופין • דוד בן-גוריון • ברל לוקר • זלמן שזר • משה שרת • לואי אריה פינקוס • פנחס ספיר • יוסף אלמוגי • אריה דולצ'ין • שמחה דיניץ • אברהם בורג • סלי מרידור • זאב בילסקי • נתן שרנסקי • יצחק הרצוג • יעקב חגואל (בפועל) • דורון אלמוג