בנק אלרן

בנק אלרן
הרחבה בחזית מגדל בית פסגות בתחילת שדרות רוטשילד, בו שכן "בית בנק אלרן" שנהרס
הרחבה בחזית מגדל בית פסגות בתחילת שדרות רוטשילד, בו שכן "בית בנק אלרן" שנהרס
נתונים כלליים
מייסדים הרמן חיים אלרן
תקופת הפעילות 1934–1967 (כ־33 שנים)
מיקום המטה תל אביב
משרד ראשי שדרות רוטשילד 3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנק אֶלֶרן (Ellern) היה בנק מסחרי ישראלי שנוסד בשנת 1934 על ידי משפחת בנקאים מעולי גרמניה, ופעל עד שנת 1967, אז השתלט בנק ישראל על עסקיו כתוצאה מעסקת מכירה כושלת שלו.

היסטוריה

בנק אלרן נוסד בשנת 1934 בארץ ישראל המנדטורית על ידי בני משפחת אלרן, שאביהם איגנץ אלרן (Ignaz Ellern) ייסד בנק בקרלסרוהה שבגרמניה ב-1881[1] ואמם קלרה הייתה ממשפחת הבנקאים פוֹיכְטְוַונגֶר. הבנק נוסד בימי העלייה החמישית, במקביל להקמתם של בנקים נוספים בידי עולי מרכז אירופה. לבנק נפתחו סניפים בתל אביב[2] ובחיפה[3] ובהמשך נפתח סניף בירושלים[4] בבניין ג'נרלי[5]. בשנת 1945 נפתח סניף של הבנק בנתניה[6] ובשנת 1951 נפתח סניף ברמת גן[7]. בשנת 1961 היו לבנק 16 סניפים[8]. הבנק היה שותף לבניית בית מעריב בו שוכנה הנהלת הבנק[9]. בשנת 1965 נפתח סניף של הבנק בכפר המכביה[10].

מנכ"ל הבנק היה הרמן אלרן ומנהלו היה דוד זיגפריד ברין[11]. לקוחות הבנק היו בתחילה בעיקר עולים מגרמניה בני המעמד הבינוני[12]. חתנו של הרמן אלרן, עורך הדין ברוך גרוס, תיאר את אופי הבנק: "בנק אלרן היה בנק מסחרי לפי מיטב המסורת של Merchant Banker. הוא לא שאף לקבל חשבונות עממיים אלא עסקיו היו מופנים לתעשיה, להשקעות ולמסחר ואלה שעסקו בכך היו לקוחותיו. הייתה לבנק מומחיות מיוחדת בניירות ערך ישראלים וזרים."[13]

ביוני 1966 נחתם הסכם על מכירת הבנק לבעלים של בנק פוֹיכְטְוַונגֶר. המטרה המוצהרת הייתה למזג את הבנקים ולהיות לבנק הרביעי בגודלו בישראל[14], אולם באותה תקופה היה בנק פויכטוונגר על סף פשיטת רגל והמטרה הייתה, על פי ההערכות, לנסות לייצב את הבנק בעזרת מימון מבנק אלרן[15]. ביצוע העסקה נתקל בקשיים על רקע חילוקי דעות לגבי תהליך העברת הבעלות, ולאחר מספר חודשים ודיונים בבית המשפט הושגו הסכמות סופיות על ההעברה[16]. לאחר מספר חודשים, בינואר 1967, כאשר התבררו ממדי החובות של בנק פויכטוונגר ובנק ישראל לקח על עצמו את ניהול הבנק, הוזהר הציבור גם לגבי היציבות של בנק אלרן, אף שהבנק היה יציב והבעלים משכו ממנו רק מיליון לירות. הפרסום הביא לבריחה של לקוחות ופגיעה קשה בבנק[17].

בנק אלרן הוצע למכירה במכרז[18]. תחילה היה נראה ששני המועמדים העיקריים לרכישת הבנק הם בנק התעשייה ובנק הפועלים[19], לאחר מכן עלה שמו של בן דונקלמן כמי שעומד לרכוש את הבנק[20][21][22], אך לבסוף רוב סניפי הבנק נמכרו לבנק לאומי[23], שלושה סניפים נרכשו בידי הבנק לחרושת ולמסחר[24] וכן נמכר סניף אחד או יותר לבנק ברקליס[25][26]. הבנק עצמו הועבר לפירוק[27][28] שנמשך עד תחילת שנות ה-80[25].

במשפט של מנהלי בנק פויכטוונגר קבע בית המשפט המחוזי שעצם רכישת בנק אלרן לא הייתה עבירה, אולם קביעה זאת נהפכה על ידי בית המשפט העליון, שקבע עם זאת שהמוכרים של בנק אלרן לא היו מודעים למצב של בנק פויכטוונגר ולא עברו כל עבירה[29].

בית בנק אלרן

בינואר 1935 רכש בנק אלרן את בית שמואל טאג'יר בשדרות רוטשילד 3, שהיה המבנה הראשון בן שתי קומות שהוקם באחוזת בית, והפך אותו למטה הבנק. ב-21 מאי 1935 התקיים טקס חנוכת בית בנק אלרן. בשנות ה-90 של המאה ה-20 נהרס המבנה ושטחו נכלל כיום ברחבה הגדולה בחזית מגדל פסגות.[30] הרחבה והחניון הציבורי הוקמו על ידי חברת אפריקה ישראל כמטלה ציבורית בתמורה לזכויות בנייה נוספות.[31]

הערות שוליים

  1. ^ עשור לקיום בנק אלרן, המשקיף, 1 בפברואר 1944
  2. ^ מפת תל אביב והסביבה שנערכה בשנת 1958 והודפסה ב- 1960 ע"י מחלקת המדידות, עם ציון מיקום 'בנק אלרן' (מס' 106 במפתח), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  3. ^ בנק אלרן בע"מ, דואר היום, 8 במאי 1935
  4. ^ בנק אלרן בע"מ, דבר, 31 ביולי 1944
  5. ^ בשנת 1946 עבר הסניף לבניין מצפה הסמוך. ראו: בנק אלרן בע"מ, דבר, 27 באוגוסט 1946
  6. ^ סניף בנק אלרן בע"מ בנתניה, דבר, 25 באפריל 1945
    נפתח סניף של בנק אלרן בנתניה, המשקיף, 28 ביוני 1945
  7. ^ רמת גן, דבר, 8 באפריל 1951
  8. ^ 3 סניפים חדשים לבנק אלרן, חרות, 14 ביוני 1961
  9. ^ מעריב נכנס לביתו, מעריב, 17 בפברואר 1957
  10. ^ סניף בנק אלרן נפתח בכפר המכבייה, חרות, 25 באוגוסט 1965
  11. ^ בנק אלרן בע"מ תל אביב, המשקיף, 2 ביוני 1939
    בנק אלרן, חרות, 28 במאי 1952
    בנק אלרן בע"מ, מעריב, 4 באפריל 1961
  12. ^ מרדכי צבי, על מה המחלוקת בין "פויכטונגר" ל"אלרן"?, מעריב, 18 ביולי 1966
  13. ^ ברוך גרוס, דרכי במשפט, תל אביב 2002, עמ' 91.
  14. ^ ניתן צו מניעה נגד בנק אלרן, מעריב, 15 ביולי 1966
  15. ^ נתפסו בכלכלתם, באתר גלובס, 27 בספטמבר 2006
  16. ^ השליטה על בנק אלרן תעבור לבנק פויכטוונגר, מעריב, 4 באוקטובר 1966
  17. ^ מבקר המדינה בודק טיפולו של, מעריב, 5 בנובמבר 1967
  18. ^ בנק אלרן יימכר על ידי מיכרז, מעריב, 12 בפברואר 1967
  19. ^ אלרן יימכר במכרז פומבי, דבר, 13 בפברואר 1967
  20. ^ בנק אלרן יימכר למליונר הקנדי דונקלמן, דבר, 20 בפברואר 1967
  21. ^ דונקלמן הסתלק מכוונתו לרכוש את בנק אלרן, דבר, 27 בפברואר 1967
  22. ^ בנק ישראל ינהל את אלרן, מעריב, 6 במרץ 1967
  23. ^ בנק קרדיט הסתבך בקשיים, מעריב, 26 באפריל 1967
    דניאל בלוך, כל עסקי בנק ישראל, דבר, 3 במאי 1967
    בנק אלרן נרכש על ידי בנק לאומי, דבר, 17 באוגוסט 1967
  24. ^ הבנק לחרושת ולמסחר מרחיב פעולותיו, דבר, 15 בדצמבר 1967
  25. ^ 1 2 סקירה היסטורית מקיפה של בנק ברקליס-מרכנתיל, על ידי פירמת רו"ח זהר את זהר, עבור ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא איתור והשבת נכסים של נספי השואה
  26. ^ MONEY SUPPLY, CREDIT, AND THE BANKING INSTITUTIONS, page 349
  27. ^ ע"א 212/74 - שמעון גרינבוים נ' המפרק של בנק אלרן בע"מ
  28. ^ בנק אלרן בערבון מוגבל, מעריב, 7 באוגוסט 1969
  29. ^ יוסף צוריאל, ביהמ"ש העליון החמיר עונשם של מנהלי בנק פויכטוונגר, מעריב, 14 ביולי 1969
  30. ^ שמואל תגר, בית תג'ר (בנק אלרן), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
  31. ^ הכביש המהיר לאחוזי הבנייה, באתר הארץ, 11 ביולי 2007