PROFILPELAJAR.COM

בנימין גדרון
	גדרון, 2011
לידה	7 במאי 1941 (בן 83); חיפה, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי	עבודה סוציאלית
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת פיטסבורג; אוניברסיטת מרילנד
מוסדות	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
בת זוג	אריאלה גדרון
מספר צאצאים	4

בנימין גדרון (נולד ב-7 במאי 1941) הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר והמחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שפיצר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2010-1985). הוא פרופסור לעסקים חברתיים במכללה למנהל, המסלול האקדמי בראשון לציון (מאז 2013) וראש רשות המחקר של המכללה (מאז 2017). גדרון הוא הנשיא המייסד (1996-1992) של הארגון הבינלאומי של חוקרי המגזר השלישי ((International Society for Third sector Research (ISTR).

ביוגרפיה

בנימין גדרון נולד וגדל בחיפה, שם סיים את בית הספר התיכון כל ישראל חברים (כי"ח). בן להורים ילידי גרמניה, שעלו לישראל לפני מלחמת העולם השנייה. בצה"ל שירת בפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי העברי בחיפה. בוגר תואר ראשון במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת פיטסבורג (1968) ותואר שלישי מבית הספר לעבודה סוציאלית ותכנון קהילתי באוניברסיטת מרילנד (1976).

עבד כעובד קהילתי בחברת "עמידר" ושימש כיועץ לאסתר הרליץ, בהקמת "המרכז לשירותי התנדבות" (כיום "המועצה הלאומית להתנדבות").

בנימין גדרון נשוי לד"ר אריאלה גדרון, שעסקה בהכשרת מורים במכללת קיי, באר שבע. להם ארבעה ילדים.

קריירה אקדמית

שימש כמנהל "תוכנית שוורץ להכשרת מנהלים למרכזים קהילתיים" בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש ברוואלד באוניברסיטה העברית (1978-84). באוניברסיטת בן-גוריון שימש ראש המחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שפיצר (1985–1989), שם פיתח את תוכנית התואר השני והשלישי (1992-96) וכן את המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי שאותו יזם והנהיג במשך 12 שנים (1997–2009). בתקופה זו פורסמו במרכז עשרות מחקרים שחשפו פנים רבות ומגוונות של המגזר השלישי בישראל ובהשוואה בינלאומית. המרכז גם יזם ב-2001 את הקמת הוועדה לבדיקת תפקידי המגזר השלישי ("ועדת גלנור") שהמליצה שורה של המלצות בתחום מדיניות הממשלה כלפי המגזר השלישי, שבחלקם הגדול אומצו על ידי הממשלה במסמך מדיניות – "ממשלת ישראל, החברה האזרחית והקהילה העסקית: שותפות, העצמה ושקיפות" בפברואר 2008. ^[1] עם המעבר מהמחלקה לעבודה סוציאלית למחלקה למנהל עסקים בפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון (2004) יזם ופיתח את תוכנית הלימודים הראשונה לניהול ארגונים ללא-כוונות-רווח אותה ניהל עד פרישתו (2010).

שימש כמרצה אורח באוניברסיטאות בארצות הברית (ברנדייס, שיקגו, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס) ובאירופה (היידלברג, אינסברוק (אנ'), פרוג'ה (אנ')).

ב-2013 מונה לפרופסור לעסקים חברתיים במכללה למנהל המסלול האקדמי, ומופקד הקתדרה למחקר בעסקים חברתיים.

תפקידים ציבוריים

שימש כיו"ר וכחבר הנהלה בארגונים רבים בארץ כגון: שתיל – שירות תמיכה וייעוץ לארגונים חברתיים, הקרן החדשה לישראל, מנהיגות אזרחית, שיתופים, אקים, סביבה תומכת, המרכז לפיתוח קהילות שח"ף.

פעילותו הציבורית בעולם כוללת הנהגת הארגון הבינלאומי של חוקרי המגזר השלישי – International Society for Third sector Research (ISTR) בו שימש כנשיא-מייסד (1992-96), וכן חברות בפרויקטים של האיחוד האירופי: COST ו- Marie Curie וגם חברות במערכות של כתבי-עת מקצועיים כגון Voluntary Sector Review, Nonprofit Policy Forum, Voluntas.

אותות הערכה והצטיינות

מופקד הקתדרה לפיתוח קהילתי ע"ש דוד ודורותי שוורצמן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1995)
מענק ע"ש יצחק רבין – קרן החינוך אמריקה-ישראל (פולברייט) (2000)
פרס ע"ש וירג'יניה הודג'קינסון עבור הספר Mobilizing for Peace כספר הטוב ביותר בתחום המגזר השלישי והפילנתרופיה (2003)
פרס לחדשנות במחקר במגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון (2007)

תחומי המחקר

תחום המחקר הנוכחי של גדרון הוא עסקים חברתיים (Social enterprises). תחום זה משיק לתחום המחקר המרכזי בקריירה שלו שהוא המגזר השלישי – מגזר הארגונים ללא-כוונות-רווח, בישראל ובהשוואה בינלאומית וכן נושאים נגזרים כמו פילנתרופיה, התנדבות, מנהל ארגונים ללא-כוונות-רווח. נחשב לחלוץ בתחומים אלה שבהם פרסם רבות. תחומי מחקר נוספים הם התנדבות ומתנדבים וכן קבוצות לעזרה עצמית. בכל התחומים האלה שיתף פעולה עם חוקרים מחו"ל ופיתח מערכי מחקר בינלאומיים השוואתיים.

ספריו

המגזר השלישי בישראל: בין מדינת רווחה לחברה אזרחית, 2003 (גם באנגלית, 2004).

הספר מניח את היסודות להמשגה של גורם מרכזי בחברה – מגזר הארגונים ללא-כוונות רווח. החידוש בספר הוא ההתייחסות אל קבוצת ארגונים אלה כאל מגזר, לצד המגזר העסקי והציבורי. מעבר להמשגה והצדקתה מנתח הספר את הממדים והצביון של המגזר הזה בישראל וכן את תפקידיו החברתיים – כמשלים ומוסיף ולעיתים מחליף את מערך השירותים של מדינת הרווחה מצד אחד וכגורם מרכזי בחברה האזרחית היוצר שינוי וחידוש חברתי. הספר מתייחס למספר ממדים של המגזר – הממד ההיסטורי, החוקי/לגלי, הכמותי/כלכלי. הוא מבוסס על ממצאי מחקר השוואתי שנערך באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארצות הברית והקיף כ-50 מדינות ומאפשר השוואת הנתונים לארצות אחרות. הממצאים מהמחקר בישראל מראים על מגזר שלישי גדול מאוד המקיף כ-10% מהכלכלה והממומן בחלקו הגדול מתקציבים ציבוריים. מקורות מימון נוספים למגזר הם פילנתרופיה והכנסות ממכירות שירותים.

Mobilizing for Peace, ‏(2002)

הספר מבוסס על מחקר השוואתי מקיף של "ארגוני שלום ויישוב סכסוכים" בשלושה מוקדי סכסוך בינלאומיים קשים, שעלו על מסלול של משא ומתן בכוונה לסיים את הסכסוך העקוב מדם באמצע שנות ה-90: צפון אירלנד (הסכם יום השישי הטוב), דרום אפריקה (סיום משטר האפרטהייד) וישראל/פלשתינה (הסכמי אוסלו). המחקר בא לבדוק את מהותם וכן את מקומם ותפקידיהם של "ארגוני השלום" – ארגונים שדגלו בשינוי האסטרטגיה לסיום הסכסוך - ממאבק מזוין למודוס של משא ומתן בשינוי הכיוון. המחקר היה מבוסס על צוותים מקומיים שאיתרו את ארגוני השלום וחקרו את פעילותם ותרומתם לשינוי. הממצאים הראו על מגוון גדול של סוגי ארגונים: מכאלה שדגלו בהפעלת לחץ על השלטונות באמצעות הפגנות ועצרות לארגונים קהילתיים שבנו גשרים אל הצד השני וחיפשו דרכים להידברות סביב סוגיות בעלי עניין משותף. תרומתם של ארגונים אלה לפריצות הדרך בשלושת הסכסוכים הייתה קשה מאוד למדידה. עם זאת הוסכם על הנחקרים שתפקיד ארגונים אלה היה "להכשיר את הלבבות" לקראת שינוי הגישה לסכסוך תוך הצגת הפנים האנושיות של הצד השני ולא רק הצגתו כאויב שאותו יש להכחיד. הספר זכה ב-2003 ב- Virginia A. Hodgkinson Award for the Best Research Publication in Nonprofit Organizations and Philanthropy from Independent Sector

Policy Initiatives Towards the Third Sector in International Perspective, ‏2010

סוגיית המדיניות הציבורית כלפי המגזר השלישי נמצאת בדיון בספר זה. סוגיה זו חשובה לאור הגידול בהיקף ובחשיבות של המגזר השלישי בכל העולם והצורך לרגולציה של פעילותו. הספר מציג מסגרת מושגית לניתוח סוגיה זו ואחר כך מציג שמונה מקרי-בוחן שבהם מנותחת מדיניות הממשלה כלפי המגזר השלישי: קנדה, ארצות הברית, גרמניה, יפן, אירלנד, הונגריה, ישראל והממלכה המאוחדת. עידוד פעילות ארגוני המגזר השלישי, כמשלימים ולעיתים מחליפים את פעילות הממשלות באספקת שירותי רווחה למיניהם אינו עולה בקנה אחד (במדינות שבהן אין מסורת של דמוקרטיה השתתפותית) עם פעילותם כגורם הדוחף לשינוי וחידוש חברתיים, ובאלה מושתות עליהם מגבלות המצמצמות פעילות זו.

Social Enterprises: An Organizational Perspective', ‏2012

מיזמים עסקיים-חברתיים - ארגונים המשלבים מטרות חברתיות עם פרקטיקה ומתודולוגיה עסקית, החלו לקבל תשומת לב ציבורית לאחר המשבר הכלכלי של 2008/9. בניית ארגונים כאלה המבוססים על שני סוגי היגיון מוסדי שונים – הפרדיגמה העסקית המבוססת על תחרות ומקסום רווחים והפרדיגמה החברתית המבוססת על אמפתיה וחמלה ושרידותם לאורך זמן, היא אתגר גדול המצריך לא רק יכולת יזמית וניהולית גבוהות אלא גם סביבה תומכת הכוללת רגולציה ומשאבים להשקעות חברתיות. הספר עוסק בהיבטים הארגוניים של סוג חדש זה של ארגונים היברידיים. בחלקו הראשון הוא בודק אותם מנקודות מבט תאורטיות. חלקו השני מוקדש לבחינה אמפירית של ארגונים אלה וכולל מאמרים המנתחים מקרי בוחן של מיזמים עסקיים-חברתיים.

עסקים חברתיים בישראל: מהדרה להכלה חברתית וכלכלית, 2014.

הספר סוקר את תחום העסקים החברתיים בישראל (הנקראים גם מיזמים עסקיים-חברתיים), את הרציונל להקמתם, את צורותיהם השונות, החקיקה (החסרה) בעניינם, את הקושי לנהל אותם. רוב הספר מוקדש לניתוח חמישה ארגונים כאלה ומספר את סיפורם, משלב הרעיון והיזמה, דרך גיוס סוגי התמיכה השונים הנדרשת מהסביבה, ועד מציאת דרך ניהול ייחודית המאפיינת ארגונים אלה. העסקים החברתיים שנותחו הם :(1) Call יכול – שירות מענה טלפוני המעסיק אנשים עם מוגבלויות; (2) קייטרינג אלסנאבל – מטבח קהילתי בח'ורה המעסיק נשים בדואיות חד-הוריות, המכינות ארוחות צהריים לילדי בתי הספר והגנים באזור מגוריהן; (3) ליליות – מסעדת יוקרה בלב תל אביב המעסיקה נערים במצוקה ומכשירה אותם למקצועות ההסעדה; (4) סומסום – מרכז נוער בטירת הכרמל המעסיק בני נוער במצוקה בהכנת סנדוויצ'ים הנמכרים לעובדים במפעלים בסביבה; (5) יקב טוליפ ליד קריית טבעון הנמצא בתוך כפר תקווה – מוסד בו חוסים מבוגרים עם צרכים מיוחדים, שאותם מעסיק היקב.

הכלכלה החברתית החדשה בישראל, 2018.

המודעות הגדלה והולכת של המגזר העסקי בסוגיות חברתיות מצד אחד והתובנה שטיפול בבעיות החברתיות והסביבתיות בעולם מצריך משאבי עתק הנמצאים רק במגזר העסקי מביא לפיתוח מסגרות רבות ומגוונות לשילוב בין ה"חברתי" ל"עסקי", הן ברמה הארגונית, כמו מיזמים עסקיים-חברתיים והן ברמת ההשקעה, שבה מחפשים היום משקיעים לא רק לקבל תשואה כספית אלא גם חברתית/ סביבתית עבור השקעתם. את כלל הפעילויות האלה ניתן לכנות "כלכלה חברתית חדשה", השונה מהכלכלה החברתית המסורתית שהתפתחה בעיקר באירופה וצורתה האופיינית הייתה מסגרת הקואופרטיב. הספר מנתח את המושג, בארץ ובעולם, מביא דוגמאות לארגונים חדשים המשלבים היבטים עסקיים וחברתיים ומציג את הצורך בפיתוח רגולציה שתעודד סוג זה של ארגונים והשקעות.

פרסומים

ספרים

עסקים חברתיים

בנימין גדרון, יסכה מוניקנדם-גבעון, ענבל אבו ואורן קפלן (צפוי ב-2018) הכלכלה החברתית החדשה בישראל, הוצאת רסלינג
ב. גדרון וע. אבו (2014) עסקים חברתיים בישראל: מהדרה להכלה חברתית וכלכלית, הוצאת אחווה

B. Gidron & Y. Hasenfeld (eds.) (2012) Social Enterprises: An Organizational Perspective, Palgrave/Macmillan

מגזר שלישי

ב. גדרון, מ. בר וח. כץ (2003) המגזר השלישי בישראל: בין חברה אזרחית למדינת רווחה, הוצאת הקיבוץ המאוחד

B. Gidron & M. Bar-Almog (eds.) (2010) Policy Initiatives towards the Third sector in International Perspective New York, Springer
B. Gidron, M. Bar & H. Katz (2004) The Third Sector in Israel: Between Civil Society and the Welfare State New York, Plenum
B. Gidron, S. Katz & Y. Hasenfeld (eds.) (2002) Mobilizing for Peace: Peace/Conflict Resolution Organizations in South Africa, Northern Ireland and Israel/Palestine New York, Oxford University Press
B. Gidron, R. Kramer & L. Salamon (editors) (1992) Government and the Third Sector: Emerging Relationships in Welfare States San Francisco, Jossey-Bass.

עזרה עצמית

F. Lavoie, T. Borkman & B. Gidron (eds.) (1995) Self-Help and Mutual Aid Groups: International and Multicultural Perspectives Haworth Press

מאמרים נבחרים

B. Gidron & Y. Monnickendam-Givon (2017) A Social Welfare Perspective of Market-oriented Social Enterprises, International Journal of Social Welfare 26(2), 127-140
B. Gidron (2017) The Dual Hybridity of Social Enterprises for Marginalized Populations, Journal of Social Entrepreneurship, 8(1), 1-13
B. Gidron (2014) Market-Oriented Social Enterprises Employing People with Disabilities: A Participants’ Perspective, Journal of Social Entrepreneurship, 5(1), 60-76
B. Gidron (2010) Promoting Civil Society in Third Sector Organizations through Participatory Management Patterns, European Management Journal, 28, 403-412
Y. Hasenfeld & B. Gidron (2005) Understanding Multi-Purpose Hybrid Voluntary Organizations: The Contributions of Theories on Civil Society, Social Movements and Nonprofit Organizations, Journal of Civil Society 1(2), 97-112
B. Gidron, H. Katz, H. Bar-Mor, Y. Katan, I. Silber & M. Talias (2003), Through a New Lens: The Third Sector and Israeli Society, Israel Studies, 8(1), 20-59
B. Gidron (1997) The Evolution of Israel's Third Sector - The Role of Predominant Ideology, Voluntas 8(1), 11-38
B. Gidron & M. Chesler (1994) Universal and Particular Attributes of Self Help: A Framework for International & Intranational Analysis, Prevention in Human Services, 11(1), 1-44
Y. Hasenfeld & B. Gidron (1993) Self-Help Groups and Human Service Organizations: An Inter-Organizational Perspective, Social Service Review, 67(2), 217-236
B. Gidron (1978) Volunteer Work and Its Rewards, Volunteer Administration XI (3), 18-32