בגיל 7 התייתם מאביו. יחד עם אחיו הבכור יעקב, עבר ללמוד בכפר הנוער בן שמן. אביגל התחנך במקום עד גיוסו לנח"ל[1].
בסוף שנת 1951 הצטרף אביגל כנספח להכשרה צבאית של "השומר הצעיר", והתגייס לנח"ל. הוא הגיע לקורס מכי"ם של הנח"ל[2].
בתחילת שנת 1952 סופח אביגל לגייסות השריון, ונשלח לקורס קציני שריון. הוא היה סמל ועבר את הקורס עם קצינים (ורק מאוחר יותר עבר קורס קצינים). שובץ בגדוד 9 במחנה נתן[2].
במהלך מבצע קדש קיבל אביגל אות ציון לשבח על מעשה גבורה[3].
לאחר שחרורו פגש במרים (מיקי) ליאון, זמרת צעירה. השניים נישאו בשנת 1957[4]. הזוג הביא לעולם שלושה ילדים: עלומית (1958), נמרוד (1961) ואודליה (1965).
הבת הבכורה, עלומית, נקראה על שם השיר אותו כתב והלחין עמנואל זמיר[5]. מאוחר יותר ביצעה מרים את השיר. לרגל הולדתה כתבו ההורים את השיר "בת הדייג" (את המילים כתב אביגל ומרים הלחינה). השיר נכלל בתקליט שיצא בשנת 1959. לאחר כמה שנים התגרש הזוג.
מספר שנים עסק אביגל בניהול הקריירה של אשתו, ובשנת 1961 החל לעבוד בעיריית תל אביב, בתפקידים בכירים, עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1986.
אביגל המשיך לכתוב שירים לבקשת מלחינים שונים וכתב רבות למגירה[2].
בשנות ה-70 הכיר את אשתו השנייה, עדנה סולל, לה הקדיש ספר שירים המתאר את אהבתם. עדנה נפטרה בשנת 2007[2].
.svg){kind=logo}