בית שומאכר הוא מבנה המצוי במושבה הגרמנית בחיפה, בשדרות בן-גוריון 12.
היסטוריה
המבנה נבנה בשנת 1870 על ידי אבי המשפחה, יעקב שומאכר מתנועת הטמפלרים. שומאכר, סתת אבן ואדריכל, הגיע לחיפה מארצות הברית (אליה היגר מגרמניה) עם משפחתו, והיה שותף מרכזי בתכנון המושבה הגרמנית ובבניית בתיה. המבנה בנוי כשילוב בין הסגנון הטמפלרי (בית אבן, מרפסת בחזית), לבין אלמנטים מזרחיים כגון הקשתות שבחזיתו. כמו בבתים רבים אחרים במושבה, מעל דלת הכניסה חקוק פסוק מתהילים: "נסה עלינו אור פניך ה'" (תהלים, ד, ז), ככל הנראה בידיו של שומאכר עצמו.
בשנת 1872 התמנה יעקוב שומאכר לתפקיד סגן הקונסול של ארצות הברית בחיפה ובצפון הארץ, וביתו הפך לבניין הקונסוליה של ארצות הברית. התפקיד עבר, לאחר מותו בשנת 1891, לבנו גוטליב שומאכר, והבית נשאר בניין הקונסוליה עד שנת 1904.
בשנת 1873 התארחה במקום משלחת הקרן לחקר ארץ ישראל (PEF), בפיקוד לוטננטקונדר ולוטננט (בהמשך לורד) קיצ'נר, לקראת צאתה למסעות מיפוי באזור חיפה והגליל. בשובם ממסעם הראשון, בשנת 1875, העניק קיצ'נר לבעלי הבית שעון שמש ייחודי שהוצב בחצר הבית. השעון שימש את מר לנגה, מורה בית הספר וממנהיגי הקהילה, לצלצל בפעמון בית העם ולהודיע לעובדים בשדות על שעת הצהריים המדויקת.
בתחילת המאה העשרים נוסף לבית האגף המערבי, כך שיוכל להתמודד עם צורכי משפחתם בת תשעה הילדים של גוטליב שומאכר ומריה לנגה, בתו של מורה בית הספר. באותה תקופה (ככל הנראה בשנת 1910) נצבע החדר המרכזי בציורי קיר שהתגלו בשנת 2015.
הבית שימש את יורשיו עד לגירוש הטמפלרים מן הארץ בשנת 1939. לאחר מכן, ככל הידוע, היה הבית בשימוש אדם ערבי-נוצרי, שהפעיל מוסך בבניין השירות, ובשנת 1948 עקר ללבנון. לאחר מלחמת הקוממיות עבר הבית לידי האפוטרופוס לרכוש הגרמנים, ושוכנו בו משפחות ישראליות.
בשנת 2015 עבר מבנה השירות שלצד הבית שיפוץ מאסיבי, והוחל בתהליך שימור של בית שומאכר. בשנת 2022 החל שיפוץ נוסף של בית שומאכר
גלריית תמונות
מרפסת הכניסה לבית שומכר לאחר השיפוץ, ינואר 2024
פרט מתוך "הרחוב הראשי במושבה הגרמנית", צבעי מים, אמילי קת'ברט, 1884. אוסף המוזיאון הימי הלאומי. ניתן לראות את דגל הקונסוליה האמריקאית, ואת עמוד שעון השמש בחצר.
שיפוץ בית שומאכר ביולי 2022
שנת הבנייה, 1870, חקוקה מעל הקשת המרכזית בידי יעקוב שומאכר
