בראשית המאה ה-20, בעקבות מצבה הקשה של העדה האתיופית בירושלים, בנו קיסרי אתיופיהמנליק השני וטאיתו בטול בתי דירות בסביבת הכנסייה האתיופית (היום ברחוב אתיופיה). הדירות נועדו לשמש הן לצליינים אתיופים, והן להשכרה לטובת קופת הקהילה. כך נבנו בשנים 1904–1906 בית הקיסרית טאיתו יחד עם בית מנליק השני (שגם דומה לו בעיצובו ובגודלו) משני צידיה של חצר הכנסייה. הבניין כולל שלוש קומות ובראש חזיתו הראשית (מצד מערב) קבוע סמלה של הקיסרית, פנים בתוך שמש זורחת[1] וסביבם כתובת באמהרית: "מנליק השני, מלך המלכים, בנה את הבית הזה לכבודה של אשתו, הקיסרית טאיתו.".[2]
עם השנים, בעקבות השכרתו של הבניין לגורמים שונים שהעדיפו לא להיכנס אליו דרך חצר הכנסייה אלא ישירות מצדו השני, הוסבה הכניסה אליו לכיוון ממערב למזרח (רחוב שאול אדלר).[3]
שימושי הבניין
כשהושלם הבניין בשנת 1906, בשל המיעוט בצליינים, הושכר הבניין לבוריס שץ לצורך הקמת בית המדרש לאמנות ולמלאכות אמנות בצלאל. בית הספר שכן בבניין לתקופה קצרה, אך נוכח הגידול במספר התלמידים ועלויות שכר הדירה עבר ב-1908 לבית הקבע שרכש (היום ברחוב שמואל הנגיד).[2] לאחר שפינה המוסד את הבניין, ולפני תום מועד השכירות שלו, התגוררו בבית רחל ינאית ויצחק בן-צבי.
