ביקור או נו בישראל היה הביקור הדיפלומטי הראשון של ראש מדינה זרה במדינת ישראל הצעירה. ראש ממשלת בורמה, או נו, נחת בישראל ב-29 במאי1955 והמריא חזרה לארצו שבוע לאחר מכן. או נו לא נכנע ללחץ מדינות ערב שניסו להניאו מהביקור, ואף ביטל בשל כך ביקור בקהיר. לאור זאת ולאור יחסו החם כלפי ישראל, בפרט בעקבות אווירת הבדידות המדינית ששררה בישראל לאחר החלטות ועידת באנדונג, התקבל או נו בישראל בהתלהבות. נתן אלתרמן כתב לכבוד הביקור טור במדורו הטור השביעי בדבר בשם "מר נו" ובו השורות שביטאו את הלך-הרוח:
עוד אנחנו עומדים פה בקצה היבשת/ נצורים ומנודים וגדופים מלאום/ - איש אמיץ הוא שקם ולא חת מגשת/ וחייך ואמר בעברית: שלום.
הרקע לביקור
בורמה וישראל חלקו מספר מאפיינים דומים: שתיהן אומות בעלות מורשת עתיקה שזכו לעצמאות מבריטניה ב-1948 ובשתיהן התקיים משטר סוציאל-דמוקרטי בראשות דמות כריזמטית (או נו בבורמה, דוד בן-גוריון בישראל), בשתי המדינות נמצאו אזורים צחיחים שנזקקו לפיתוח ובשתיהן התקיים מצב מתוח בגבולותיהן עם שכנותיהן החזקות (מדינות ערב בישראל, סין והודו בבורמה). או נו ראה בישראל בכלל ובקיבוצים והמושבים בפרט מודל סוציאליסטי שניתן למימוש גם בארצו. קברניטי המדיניות הישראלים, שר החוץ (ולימים ראש ממשלת ישראל) משה שרת ובן-גוריון חפצו להוציא את המדינה הצעירה מן הבידוד הדיפלומטי שנכפה עליה עקב החרם הערבי והחלטותיה האנטי-ישראליות של ועידת באנדונג של המדינות הבלתי-מזדהות ולמצוא מדינות ידידות ברחבי העולם, בפרט חיפשו "שער לאסיה". בין בן-גוריון ואו נו נקשרו גם יחסי ידידות אישיים על רקע התעניינותו של בן-גוריון בבודהיזם.
היחסים הביטחוניים בין המדינות התהדקו, ובתחילת 1954 הגיעה לישראל משלחת רכש של בורמה. בעקבות הביקור נחתמו עסקאות נשק בין המדינות. ישראל העבירה במרץ 1954 לבורמה 30 מטוסי ספיטפייר (לאחר שהוחלפו בחיל האוויר הישראלי על ידי מטוסי סילון מסוג מטאור), ואימנה 6 טייסים בורמזים בישראל. אחד הטייסים הבורמזים, סגן טאן וין, נהרג בהתרסקות מטוסו במהלך האימונים ב 3.1.55 והוא קבור בבית הקברות הצבאי בחיפה בחלקת הלא יהודים. בספטמבר 1954 יצאה משלחת טכנית של חיל האוויר לבורמה, כדי לסייע בהכשרת טכנאים מקומיים בתחזוקת המטוסים.[1] העסקה כללה גם מכירת תותחים, מקלעים ותחמושת למטוסים בעסקה שהיקפה היה כמיליון דולר. עסקה נוספת הייתה מכירת 30,000 רובים לצבא בורמה, וכן משלחות צבאיות ישראליות שסייעו בתחומי הרפואה הצבאית, ארגון בית הספר לצניחה ועוד.[2]
הביקור
את הרקע לביקור הניחה משלחת של המפלגה הסוציאליסטית הבורמזית שביקרה בארץ לצורכי לימודים בנושאי חקלאות, התיישבות בספר וביטחון. כן סייע בהכנות שגריר ישראל בבורמה, דוד הכהן. הביקור בישראל היה חלק ממסע שערך או נו ושתוכנן לכלול גם ביקור במצרים (שבוטל עקב ביקורו בישראל), ביוגוסלביה, בריטניה, ארצות הברית ויפן.[3]
למחרת נחיתתו נערכו לו קבלות פנים בירושלים אצל ראש הממשלה משה שרת ונשיא המדינה יצחק בן-צבי, הניח זר על קבר הרצל וביקר בתערוכת "כיבוש השממה". למחרת הוענקה לו אזרחות כבוד של תל אביב. השיירה שבה נסע במכונית פתוחה, כשהוא לבוש בלבוש מסורתי ובמצנפת, התקבלה בהתלהבות על ידי המונים בכל מקום שבו חלפה, והביקור הפך לאירוע תקשורתי גדול. בסיום ביקורו בתל אביב צפה או נו בהצגה "בערבות הנגב" בתיאטרון "הבימה".[4]
או נו נפגש עם שר הביטחון דוד בן-גוריון בצריפו בשדה בוקר ועיקר שיחתם הייתה על דת הבודהיזם, שבן-גוריון גילה בה עניין רב. בדברי הפרידה שלו בשדה התעופה לוד בעוזבו את הארץ, בתום מסיבת עיתונאים משותפת עם משה שרת, אמר נו: "חברי, הייתי בישראל והתאהבתי בכם. אתם יודעים כמה קשה להיפרד מחברים. אני מצטער מאד שעלי לעזוב, אך מקווה שאוכל לשוב בקרוב. שלום".
במהלך ביקורו בארצות הברית, אליו יצא לאחר שהותו בישראל וביוגוסלביה, ציין או נו בראיון טלוויזיה את התרשמותו מישראל ותושביה.[7]
היחסים הביטחוניים בין המדינות התהדקו ומשה דיין ושמעון פרס ביקרו בבורמה ב-1958. נשיא המדינה יצחק בן צבי ערך ביקור רשמי בבורמה ב-1959.
בתקופת כהונה מאוחרת יותר של או נו, בשנת 1961 קיים ראש הממשלה דוד בן-גוריון ביקור גומלין בבורמה, שכלל שהייה בת מספר ימים במנזרבודהיסטי.[8][9]
גולדה מאיר תיארה כך את יחסי ההדדיות בין המדינות: "הם לקחו מאיתנו כמעט בשלמות את הרעיון שאנשים יכולים לעבוד כחקלאים ובאותו זמן להתאמן בהגנה עצמית [...] אני הצעתי לבורמנים שיקימו יישובי ספר משלהם בצורה זו, והצעתי להם שישלחו קבוצה גדולה של חיילים בורמנים משוחררים עם משפחותיהם לישראל לשנה בערך כדי שיעבדו בקיבוצים [...] ואילו אנחנו נשלח ישראלים לבורמה שיעזרו לתכנן שם מושבים נוסח בורמה".[10] שבועות ספורים לאחר ביקורה של מאיר אירע המהפך השלטוני בבורמה כשאו נו הודח בהפיכה צבאית ב-1962.
.jpg)