ביקורת מערכות מידע

סוגי חשבונאות
חשבונאות פיננסית
חשבונאות ניהולית
מושגים בסיסיים
רואה חשבון
הנהלת חשבונות
הנהלת חשבונות כפולה
מאזן בוחן
ספר חשבונות
חובה וזכות
חתך חשבונאי
עלות המכר
תקן חשבונאות
בסיס דיווח
עקרונות חשבונאיים מקובלים
דוחות כספיים
מאזן
דוח רווח והפסד
דוח על הרווח הכולל
דוח על תזרימי המזומנים
דוח על השינויים בהון העצמי
ביקורת
ביקורת פיננסית
תקן ביקורת
ביקורת פנימית
ביקורת מערכות מידע
חשבונאות בישראל
רשות ניירות ערך
לשכת רואי חשבון בישראל
מועצת רואי חשבון בישראל
לשכת יועצי מס בישראל
המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות
חשבונאות בעולם
המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות
תקן דיווח כספי בינלאומי
חשבונאות בארצות הברית
המוסד לתקינה בחשבונאות פיננסית
מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות
הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)
חוק סרבנס-אוקסלי

ביקורת מערכות מידע היא תחום בעבודת הביקורת שעורך רואה חשבון או מבקר פנים, ומטרתו היא בדיקה עד כמה הוא יכול להסתמך על מערכות המידע בארגון לצורך הביקורת. ביצוע ביקורת מערכות מידע משלבת התמחויות מתחום הפיננסים וראיית החשבון עם התמחויות בתחום מערכות המידע והמחשבים.

השימוש בביקורת מערכות מידע נעשה על ידי הביקורת הפנימית או הביקורת החיצונית. כמו בתחום הביקורת בכלל, גם בתחום זה הלקוחות העיקריים לתוצרי הביקורת הם אורגנים של התאגיד ובפרט הדירקטוריון, ועדת ביקורת של הדירקטוריון, המנהל הכללי וגורמים ניהוליים נוספים.

במדינות המערב חלה חובה רגולטורית לקיים ביקורת מערכות מידע בחלק מן המגזרים במשק. בישראל דוגמה לכך היא המגזר הבנקאי, בו התאגיד הבנקאי מחויב למנות מבקר מערכות מידע על-פי הוראה 357[1] של בנק ישראל.
מקובל לחלק את ביקורת מערכות המידע לשניים: ביקורת באמצעות מחשב וביקורת על מערכות המחשב.
ביקורת באמצעות המחשב, היא השימוש בכלים ובעיבודים ממוחשבים וכן הגישה הבלתי אמצעית למערכות המידע של הארגון כדי לסייע בביצוע ביקורת.
ביקורת על מערכות המחשב, היא הבחינה כי תשתיות המחשוב ומערכות המידע של הארגון הן תקינות וכי התהליכים הקשורים למערכות המידע (כגון, ניהול פרויקטי תוכנה, פיתוח, רכישה, אבטחת מידע, היבטי יתירות גיבוי והתאוששות ועוד) פועלים באופן סביר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים