בזיליקת סנטה קרוצ'ה אין ג'רוזלמה (באיטלקית: Santa Croce in Gerusalemme; בלטינית: Basilica Sanctae Crucis in Hierusalem; מילולית: "הצלב הקדוש בירושלים") היא כנסייה (בזיליקה) ברובע אסקווילינו ברומא. זו היא "כנסייה טיטולרית", כלומר התפקיד של כומר הכנסייה מוענק לחשמן בוותיקן. על פי המסורת נוסדה הכנסייה ב-325 על מנת לשכן שרידי קדושים שהובאו מירושלים על ידי הלנה הקדושה, אמו של קונסטנטינוס, כולל חלק מן הצלב האמיתי עליו נצלב ישו. לפי מסורת זו, על קרקע הכנסייה פוזר עפר שהובא מירושלים, כך ששריד "הצלב הקדש" שבה נמצא על אדמת ירושלים ולפיכך הוא "אין ג'רוזלמה": בירושלים.
היסטוריה
בימי הקיסר אלאגבאלוס (ראשית המאה השלישית) שימש האתר כמקום פולחן לאל סול אינוויקטוס. לאחר 325 הייתה במקום קפלה שהוקדשה להלנה ושם המקום היה Heleniana או Sessoriana. במאה השמינית הקדיש גרגוריוס השני בזיליקה במקום. הבזיליקה שופצה והורחבה על ידי האפיפיורלוקיוס השני, ששירת בה ככומר לפני היבחרו לתפקיד ב-1123. החשמן פדרו גונסאלס דה מנדוסה (Pedro González de Mendoza; כיהן כחשמן וכומר הכנסייה בשנים 1478–1495) גילה בכנסייה את לוח העץ שהותקן מעל לצלב עליו נצלב ישו. אלברכט השביעי, ארכידוכס אוסטריה הזמין ב-1601 מפטר פאול רובנס את הציור "הלנה עם הצלב האמיתי" עבור הבזיליקה. רובנס יצר גם טריפטיך בנושא הצלב למזבח הקפלה, שני חלקים ממנו מוצגים כיום בגראס שבצרפת, החלק השלישי אבד.
בשנת 1623, עם הכתרתו של האפיפיור אורבנוס השמיני, נלקח חלק עץ גדול משרידי הצלב האמיתי לבזיליקת פטרוס הקדוש. כשבבזיליקת סנטה קרוצ'ה אין ג'רוזלמה נותרו רק שלושה כפיסי עץ קטנים.
ב-1930 הוקמה קפלת שרידי הקדושים (Cappella delle Reliquie) ובה מוצגים, לפי המסורת הנוצרית, לוח העץ שהותקן מעל הצלב (Titulus Crucis או ה-Elogium); שני קוצים מעטרת הקוצים שהונחה על ראשו של ישו במהלך הפסיון של ישו; מסמר מן המסמרים שהצמידו את ישו לצלב; שלושה כפיסי עץ מן הצלב האמיתי ושריד אצבע של תומאס הקדוש.
חשמנים בולטים שכיהנו ככמרי הבזיליקה
ג'רארדו קצ'נמיצ'י דל אורסו (לימים האפיפיור לוקיוס השני) - 1123–1144
