בובות בד תוצרת בית ממולאות קש נוצרו כבר בשנות ה-30 של המאה ה-19, ואפשר שאף מוקדם הרבה יותר. בעבר נהגו ליצור בובות ממולאות לרוב על ידי פחלוץ - מילוי עורותיהם הריקים של בעלי חיים שניצודו. עם זאת, בעזרת הטכנולוגיה המודרנית, אפשר ליצור בובות ממולאות בצורה סינתטית לגמרי, ללא שימוש בפרווה אמיתית.
מפעל הבובות הממולאות הראשון הוא ככל הנראה חברת שטייף של מרגרטה שטייף, שנוסדה בשנת 1880 בגרמניה. עם מותגי הבובות המצליחים נמנה המותג ובקינז של חברת גאנז שנוסדה בשנת 1950.
סוגי בובות הפרווה הנפוצים והמפורסמים ביותר הם דובוני צעצוע וקופי גרב[1].
במאה העשרים נעשתה האנשה מקובלת מאוד בקרב אנשים בקהילותעירוניות, שהיו לעיתים קרובות מבודדים ומנותקים ממגע עם חיות אמיתיות. צעצועים רכים נותרו אהודים עד היום.
בובות ממולאות מככבות כדמויות בספרי וסרטי ילדים. דמויות הספר "פו הדב" נכתבו בהשראת הבובות הממולאות של בנו של הסופר, אלן אלכסנדר מילן. גיבורי הספרים "מכתבים מפליקס" ו"ארנב הקטיפה" הם בובות ארנב ממולאות.
