על פי המתואר, בבל לובשת בגדי ארגמן ושני, ומעוטרת בזהב, אבנים יקרות ופנינים. היא מחזיקה בידה גביע זהב המלא בחטאים ובזימה (יוחנן, י"ז, 4). על מצחה כתוב שמה המלא "בבל הגדולה, אם הזונות ותועבות האדמה" (שם, 5), והיא שיכורה מדם קדושים (שם, 6).
פרשנות
רומא
פרשנים רבים מפרשים את דמותה של בבל כדמותה של רומא. פרשנות זו מבוססת על האמור בפסוק 9:
ועל העובדה שהעיר רומא יושבת על שבע גבעות (יצוין כי בתנ"ך המלך ג'יימס הפסוק מתייחס ל"שבע גבעות" ולא ל"שבעת הרים"). פרשנות זו מתבססת גם על התיאורים המופיעים בהמשך, המתארים את בבל כמרכז עולם המסחר (פרק י"ח, פסוקים 3, 11 - 13), וכמשחיתת כל הארצות (י"ז 2; י"ח 3, י"ט 2).
כמו כן, באיגרת פטרוס הראשונה, פרק 5, פסוק י"ג. משמש המונח "בבל" לתיאור שמה של רומא.
הכנסייה הקתולית
במהלך הרפורמציה נעשה שימוש רב בכינוי זה על ידי כותבים פרוטסטנטית לתיאור הכנסייה הקתולית, ובהם מרטין לותר[1], ג'ון קלווין וג'ון נוקס. פרשנות זו מבססת את זיהוייה של הכנסייה הקתולית עם העיר רומא, מקום מושבה של הנהגת הכנסייה, ועם הלבוש של החשמנים הקתולים (הלבושים בגדי שני, ארגמן וזהב) אשר הפרוטסטנטים ביקרו.