PROFILPELAJAR.COM

אשמן רפאים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	עטלפים
תת־סדרה:	דמויי נשפון
משפחה:	אשמניים
סוג:	אשמן רפאים
מינים
	4
שם מדעי
	Diclidurus; ‏וייד-נאוויד, 1820

אשמן רפאים (שם מדעי: Diclidurus) הוא סוג של עטלף בינוני ונאה במשפחת האשמניים ובו 4 מינים שחיים בדרום אמריקה. הסוג הוקם בשנת 1819 על ידי הנסיך וחוקר הטבע הגרמני מקסמיליאן וייד-נאוויד ומשמעות שמו המדעי היא ״שסתום-כפול״ בהתייחס לבלוטה הייחודית על כנף הזנב. סוג זה ידוע במראהו הלבן הייחודי והוא אחד מתוך 3 סוגים בסדרת העטלפים שפרוותם צבועה בלבן. אשמן הרפאים הוא הסוג הגדול ביותר מבין האשמנים האמריקנים.

תיאור

אנטומיה ומאפיינים פיזיים

אשמן הרפאים הוא עטלף חינני למראה. גופו קומפקטי, ראשו גדול ומעוגל וכנפיו שקופות. פניו חשופות, צרות וחרוטיות. הגולגולת רחבה ומסיבית עם לסתות חזקות וקודקוד מוגבה. העיניים גדולות ובולטות, האוזניים קצרות ומשולשות והצפירים שלהן בולטים, רחבים ומעוגלים. הלוע קצר ומחודד, הנחיריים מחורצים, השפתיים גדולות והתחתונה עודפת על העליונה ושסועה במרכז. השיניים חדות ועדינות והניבים העליונים גדולים במיוחד ופונים קדימה. הזנב קצר יחסית וקצהו חשוף ומזדקף מעלה. קרום התעופה האחורי גדול למדי ושתי שליש ממנו מכוסים בפרווה. עצם הבריח רחבה במיוחד.

בניגוד למרבית האשמנים שמתאפיינים בשקיקים על הכנף או בכיסי בלוטות על הגרון, אצל אשמן הרפאים הם נעדרים לחלוטין. תחת זאת, הסוג מתאפיין בבלוטה ייחודית בצורת משולש על קרום התעופה האחורי ובה שני שסתומים; תפקודה של הבלוטה אינו ידוע בוודאות, אך מאחר שהיא נוטה להיות גדולה ובולטת אצל הזכרים (בפרט בעונת הרבייה), סביר להניח שהיא משמשת את הזכרים למשוך נקבות לשטחם.

אורך הראש והגוף של אשמני הרפאים 57–83 מ״מ, אורך הזרוע 51–71 מ״מ ואורך הזנב 17–24 מ״מ. משקלם 13–26 גרם. בכך, הם נחשבים לגדולים שבאשמני העולם החדש, אך ביחס לאשמני העולם הישן גודלם נחשב לבינוני. בניגוד למינים רבים במשפחה, אצל אשמני הרפאים הזכר בדרך כלל גדול מן הנקבה ולא להפך.

כסות

הפרווה של אשמן הרפאים צפופה, ארוכה ובעלת מרקם משי רך. היא בולטת בצבעה הלבן שחריג במיוחד אצל סדרת העטלפים ומופיע רק אצל שני סוגים נוספים: הזיזף הלבן מאמריקה המרכזית וערפד מדומה רפאים מאוסטרליה. הצבע הלבן משתנה בין לבן בוהק ללבן דהוי או אפרפר, ואצל מין אחד הוא נוטה לצהבהב-בז׳. הפנים העירומות צבועות בורוד, שנהב או כתמתם חיוור. האוזניים לבנות או ורודות, והקצוות והצפירים בצבע צהוב, שנהב או כתמתם. הכנפיים של האשמן בצבע ורוד עז או עדין שמקורו בצבע הזרועות, האצבעות וכלי הדם הרבים, בעוד שהקרומים עצמם בצבע לבן דהוי ושקופים למעשה. לאשמן הרפאים יש 3 איברים שחורים: העיניים, הטפרים והבלוטה המשולשת.

תפוצה ובית גידול

אשמני הרפאים נפוצים באמריקה הדרומית והמרכזית. טווח התפוצה של הסוג כולל את דרום ומערב מקסיקו, בליז, גואטמלה, ניקרגואה, הונדורס, אל-סלבדור, קוסטה ריקה, פנמה, קולומביה, אקוודור, וונצואלה, גיאנה הצרפתית, גיאנה, סורינאם, טרינידד וטובגו, צפון פרו, צפון ומזרח בוליביה, מרבית ברזיל וצפון פרגוואי. יש 3 מדינות בלבד שבהם נמצאים כל ארבעת המינים: ברזיל, וונצואלה וגיאנה. מלבד מין אחד, מרבית האשמנים בסוג נדירים למדי ונתפסים בטבע לעיתים רחוקות.

בית הגידול של אשמני הרפאים מגוון למדי וכולל יער גשם טרופי, יער עננים עד רום 1,500 מטר מעל פני הים, יער ביצות, יער גדותיים, יער מנגרובים, סוואנה טרופית, דוקרנית או צחיחה למחצה, בתה חופית, ועוד. המינים בסוג מגלים העדפה לסביבה ללחה עם מקורות מים ומופיעים גם בסמיכות למגורי אדם ובמטעים.

אקולוגיה

בצבעו החריג, אשמן הרפאים מחקה קן של צרעות נייר ובכך מגן על עצמו מטורפים.

בשל נדירותו בטבע והרגלו לתור אחר מזון בחופת היער הגבוהה, אין מידע רב על האקולוגיה של אשמן הרפאים. המינים בסוג פעילים בלילה ומבלים את שעות היום בשינה תחת כפות דקל וקוקוס עד גובה 25 מטר מקרקעית היער. מלבד עונת הרבייה הם חיים רוב השנה בבדידות, ככל הנראה כדי להקטין את תשומת הלב שקבוצת עטלפים לבנים תמשוך. בניגוד למצופה, הפרווה הלבנה הבוהקת מגינה על האשמן הבודד מטריפה: הטורפים שמבחינים בעצם לבן על כפות הדקל, טועים לחשוב שמדובר בקן של צרעות הנייר מהסוג פוליביה (Polybia) או בחדירת קרני שמש לתוך אזור מוצל.

אשמן הרפאים ניזון מחרקים כיתר בני משפחתו, והעשים תופסים חלק ניכר מתזונתו; הוא עשוי לצוד עד 1,000 חרקים מדי לילה. האשמן מאתר את טרפו באמצעות איכון-הד בתדר נמוך של 22–25 קילוהרץ, ובאופן חריג גם משמיע לעיתים שירים ייחודיים במהלך הציד. במקומות מסוימים, אשמני הרפאים נודדים עונתית מהצפון לדרום עקב מחסור במזון. הטורפים של המין אינם ידועים, אך סביר להניח שהוא משמש כטרף לדורסי לילה ונחשים.

לקראת עונת הרבייה שמתרחשת בינואר ופברואר, האשמנים מתקבצים בקבוצות קטנות על כפות דקל וקוקוס, וכל זכר מנסה להקים לעצמו הרמון קטן של 3–6 נקבות. בלוטת הריח המשולשת והייחודית על כנף הזנב גדלה במיוחד אצל הזכר בעונת הרבייה, והיא משמשת ככל הנראה לפיתוי נקבות. ההיריון נמשך כ-6 חודשים, לאחריהם האשמנית ממליטה גור יחיד מפותח. מאחר שהסוג נדיר למדי בטבע, אין מידע רב על מחזור החיים, וסביר להניח שהגור נגמל תוך חודשיים ומגיע לבגרות בסביבות גיל שנה.