בשל תפוצתו הגדולה הוא מסתגל למגוון של בתי גידול שונים מהרים מושלגים, מדבריות חול, ביצות ויערות גשם. אזורי הגידול העיקריים שלו הם ערבות עשבים או שיחים נמוכים ולעיתים גם ביצות, אבל באופן כללי הוא נמנע מחיים במעבה היערות, שם קשה למצוא מזון וקשה לאתר טורפים ולברוח מהם במהירות כמו באחו ובערבה. בערבה גם יש הרבה עשבים ושיחים שונים שהם עיקרי מזונם של הארנבים. אלו מינים טריטוריאליים והם חיים בנחלות שמשתנות לפי בית הגידול וכמות המזון מחצי דונם ל-4 דונמים. בדרום-מערב השטחים גדולים יותר ויש חפיפות של זכרים בטריטוריות של נקבות ולהפך.
תיאור
גודל הארנבים הוא גודל בינוני לארנב של 36–48 ס"מ ומשקלם 800–2,000 גרם ואף יותר. צבע הפרווה חום-אדמדם או חום-אפור ולפרטים הצפוניים הפרווה משנה צבע קצת לאפור יותר בחורף. הפנים חומות עם כתם לבן על המצח ובעלי עיניים ואוזניים גדולות שעוזרות בזיהוי טורפים.
הם ניזונים בעיקר מצמחים אך נמצא שהם אוכלים גם פרוקי רגליים. מסוגי העשבים שהם נוהגים לאכול: Digitaria, הפרח Stellaria media, תלתן, איטן, לחך, סיסנית האחו (Poa pratensis) והעשבים Poa compressa, Elymus repens, Agrostis, Ambrosia psilostachya, Solidago ו-Taraxacum. כמו רוב הארנביים הם אוכלים בשדה, מפרישים את הצואה, ואוכלים אותה כדי להפיק יותר חומרים מזינים מהמזון.
בנוסף הם קורבן להתקפות של חרקים וטפילים שונים ותולעים נמטודות שמעבירים להם מחלות בגופם. הם נהרגים גם מטולרמיה והרבה פרטים גם נדרסים בכבישים. למעשה אחוז הארנבים שמגיעים לבגרות בשנה ראשונה הוא רק 20%.
.jpg)
