ארמון בלוודר

ארמון בלוודר
Schloss Belvedere
מבט אל ארמון בלוודר העליון מגני הארמון, 2016
מבט אל ארמון בלוודר העליון מגני הארמון, 2016
מבט אל ארמון בלוודר העליון מגני הארמון, 2016
מידע כללי
סוג ארמון, מוזיאון, נכס תרבותי
שימוש מוזיאון לאמנות
כתובת Prinz Eugen Strasse 27, 1030
מיקום וינה
מדינה אוסטריהאוסטריה אוסטריה
בעלים הנסיך אויגן מסבויה
מריה תרזה
מייסדים הנסיך אויגן מסבויה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1712–1723 (כ־11 שנים)
תאריך פתיחה רשמי 1714 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל יוהאן לוקאס פון הילדברנדט (1668–1745)
סגנון אדריכלי בארוק
קואורדינטות 48°11′36″N 16°22′50″E / 48.1934°N 16.380519444444°E / 48.1934; 16.380519444444
http://www.belvedere.at
(למפת וינה רגילה)
 
ארמון בלוודר
ארמון בלוודר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ספינקס צרפתי בארמון בלוודר, וינה, אוסטריה

ארמון בלוודר (בגרמנית: Belvedere) הוא מתחם היסטורי בווינה, אוסטריה, שנבנה כארמון קיץ לנסיך אויגן מסבויה, ונמצא בלנדשטראסה, הרובע השלישי של וינה, דרום-מזרחית לאינרה שטאדט. במתחם יש שני ארמונות בסגנון הבארוק (ארמונות בלוודר העליון והתחתון), אורנז'רי (בית חממה) ואורוות הארמון, כשהארמון העליון שימש למגורים, והארמון התחתון שימש כמוזיאון.

בלוודר נבנה בתחילת המאה ה-18 בתקופה שבה הייתה בנייה רחבת היקף בווינה, בשל היותה עיר הבירה של האימפריה הרומית הקדושה ומקום מושבה של השושלת ההבסבורגית.[1] השגשוג בבנייה היה תוצאה של מספר מלחמות מוצלחות שניהל המפקד העליון, הנסיך אויגן מסבויה כנגד האימפריה העות'מאנית.

ארמון בלוודר התחתון

ב-30 בנובמבר 1697, שנה אחרי תחילת הבנייה של ארמון החורף[2] של הנסיך אויגן, רכש הנסיך מגרש גדול מדרום לרנווג, אשר שכנה על הדרך הראשית להונגריה.[3] תוכניות הגן הוכנו מייד, והנסיך שכר כאדריכל ראשי את יוהאן לוקאס פון הילדברנדט (אנ') (1668–1745), אשר שימש מ-1696 כאדריכל החצר בווינה.

כשרכש הנסיך את הקרקע, לא היה השטח מפותח, והיה מקום אידיאלי לבניית גן נופי וארמון קיץ. עם זאת, חודש לפני שרכש הנסיך את הקרקע, קנה המרשל והרוזן היינריך פרנץ מנספלד, הנסיך של פונדי ומתנגד צבאי-פוליטי לנסיך אויגן, חלקה שכנה, הזמין את הילדברנדט לבנות עליה ארמון גן, השלים את שלד הארמון ב-1704, אך נפטר בשנת 1715, בלי שסיים את ארמונו. כדי לקנות גם חלקה זו, משכן אויגן את ארמון החורף שלו, שהיה עדיין בבניה, וקנה מגרשים סמוכים נוספים בשנות 1708, 1716–1718 כדי להרחיב את הגן בשלבים.

בניית ארמון בלוודר התחתון החלה ב-1712, והנסיך הגיש את הבקשה לפיקוח בנייה ב-5 ביולי 1713. העבודה התקדמה במהירות, והמבנה המרכזי כלל אולם עשוי שיש. מרקנטוניו קיאריני (אנ') מבולוניה החל בצביעת הקואדראטורה[4] באולם המרכזי ב-1715. באפריל 1716 ביקר השגריר של ארצות השפלה האוסטריות בארמון בלוודר התחתון ובארמון החורף (Stadtpalais).

Belvedere 21

Belvedere 21 הוא מוזיאון לאמנות עכשווית הממוקם כחלק ממתחם ארמון בלוודר בווינה. המבנה המקורי של המוזיאון הוקם כביתן אוסטרי עבור תערוכת Expo 58 בבריסל ולאחר מכן הועבר לוינה. המוזיאון נפתח לציבור בשנת 1962, במבנה מודרני שתוכנן על ידי האדריכל קרל שוואנצר.במוזיאון מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנים עכשוויים, ומתקיימים בו מגוון רחב של אירועים תרבותיים, כולל הרצאות, סדנאות, הקרנות סרטים וקונצרטים. בנוסף, המוזיאון מציע תצוגות קבועות המציגות יצירות מופת של אמנות עכשווית מהאוסף הקבוע שלו.

Belvedere Orangery

Belvedere Orangery (האורנז'רי של בלוודר) הוא חלק מהמתחם ההיסטורי של ארמון בלוודר בווינה, והוא ממוקם בסמוך לארמון התחתון (Unteres Belvedere). במקור, המבנה שימש כחממה לגידול עצי תפוז וצמחים אקזוטיים בעונת החורף, והוא נבנה במאה ה-18 כחלק מהעיצוב הבארוקי של הגנים. החל מהמאה ה-20, האורנז'רי הוסב לחלל תצוגה לתערוכות אמנות. כיום, המבנה המרשים, שמואר היטב באמצעות חלונות גדולים המאפשרים כניסת אור טבעי, משמש להצגת תערוכות מתחלפות של אמנים עכשוויים ומודרניים. בנוסף לתערוכות, האורנז'רי מארח גם אירועים מיוחדים כגון סדנאות, הרצאות, וקונצרטים, המוסיפים גוון תרבותי וחוויתי לביקור בארמון בלוודר[5].

גן הארמון

גן הארמון היה המרכיב הראשון של המתחם, ונבנה בשנת 1700 כשטח פרטי פתוח עם גן נופי מגודר לסירוגין. מינואר עד מאי 1717 עבד על תוכניות הגן אדריכל הנוף הצרפתי דומיניק ג'יררד, ושינה אותן משמעותית, כך שיושלם ביצוע הגן עד קיץ 1718. קודם לכן, התמחה ג'יררד בארמון ורסאי כתלמידו של אנדרה לה נוטר, והועסק כמהנדס המים של מלך צרפת בשנים 1707–1715. מ-1715 עבד כמפקח הגן אצל הנסיך הבוחר הבווארי מקסימיליאן עמנואל, ובהמלצתו התקבל לעבודה אצל הנסיך אויגן. עבודתו הבולטת בגן הייתה המעקה של הפסל האוסטרי ג'ובאני סטנטי (אנ'), שנודע בפסליו בגן ארמון בלוודר.

בניית הגן על ידי ג'יררד הייתה בסגנון צרפתי קלאסי (גן צרפתי), עם שבילי חצץ ואלמנטי מים. בגינת הארמון העליונה יש בריכת נוי גדולה, מדרגות ומפלסים מעוטרים בנימפות ואלות, המקשרים בין הגינה העליונה לבין הגינה התחתונה, הנמוכה ממנה ב-23 מטרים.[6] הגינון המקורי צימח עשב במשך השנים, ושוחזר.[6]

ארמון בלוודר העליון

בניית ארמון בלוודר העליון החלה ב-1717, כפי שעולה משני מכתבים ששלח הנסיך אויגן מבלגרד למשרתו בנדטי בקיץ 1718, המתארים את התקדמות העבודה בארמון. הבנייה התקדמה עד כדי כך שב-2 באוקטובר 1719 יכול היה הנסיך לקבל את פני השגריר הטורקי איברהים פאשה בארמון העליון. עיטורי הפנים החלו בשנת 1718, ובשנת 1719 הזמין הנסיך את הצייר האיטלקי פרנצ'סקו סולימנה (אנ') ליצור את המזבח בקפלת הארמון ואת פרסקו התקרה בחדר הזהוב. בשנה זו נשכר גאטנו פאנטי (אנ') ליצור את ציור הקואדראטורה באולם השיש. בשנת 1720 הופקד קרלו אינוצנזו קרלוני (אנ') על יצירת הציור של פרסקו התקרה באולם השיש, שאותה ביצע בשנים 23–1721.

הבניין הושלם בשנת 1723, אך המבואה (צר') הייתה בסכנת התמוטטות עקב בעיות מבניות, ומחורף 1732 עד 1733 נאלץ הילדברנדט להתקין תקרה קמורה, הנתמכת על ידי ארבעה עמודים שעוצבו בדמות אטלס, והקנו למבואה את צורתה הסופית.[7] סלומון קליינר, מהנדס הנסיך הבוחר ממיינץ (מגנצא), תיעד ופירט במדויק בין השנים 1731–1740 את המצב של מתחם בלוודר.

אחרי פטירת הנסיך אויגן

כשנפטר הנסיך אויגן בארמון העיר שלו בווינה ב-21 באפריל 1736, לא הותיר אחריו צוואה מחייבת. קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה הסמיך כיורשת את הנסיכה מריה אנה ויקטוריה מסבויה (אנ'), בת אחיו הבכור של הנסיך אויגן, הנסיך לואיס תומאס מסבויה (לודוויג תומאס פון סבויה בגרמנית), והיחידה שנותרה מבית סבויה-סואסון. ב-6 ביולי 1736 עברה הנסיכה ויקטוריה להתגורר בארמון בלוודר, שהיה ידוע באותו הזמן כ"ארמון הגנים", אך הבהירה מייד כי איננה מעוניינת בירושתה, ובכוונתה להוציא בהקדם את מתחם הארמון למכירה פומבית. ב-15 באפריל 1738 נישאה בשלוסהוף באזור מארשפלד באוסטריה התחתית, בנוכחות משפחת המלוכה, לנסיך יוזף פון זאקסן-הילדבורגהאוזן (1702–1787) (אנ') שהיה צעיר ממנה ב-19 שנים. הנישואים לא עלו יפה, הזוג נפרד בשנת 1744, והנסיכה ויקטוריה החליטה לעזוב את וינה ולחזור לעיר מולדתה טורינו שבאיטליה. בשנה זו, לאחר שמונה שנים, עלה בידי מריה תרזה, בתו של קרל השישי מבית הבסבורג, לרכוש את הנכס.

בני הזוג הקיסרי מריה תרזה ופרנץ הראשון, אחיינו של קרל השישי, מעולם לא נכנסו לארמון הגנים, שתואר לראשונה כבלוודר בחוזה הרכישה שלהם מנובמבר 1752. זוהרו של הארמון הנסיכותי הועם במעט על ידי הארמונות הקיסריים האחרים, ובתחילה נותרו בנייניו ללא שימוש. מאוחר יותר יצרה מריה תרזה גלריית אבות של שושלת הבסבורג בארמון בלוודר התחתון, כפי שהיה נהוג בכל הארמונות האחרים שהשתייכו למשפחה הקיסרית. הארמון התעורר רק פעם אחת מתרדמתו בשנת 1770, כשנערך בו נשף מסיכות ב-17 באפריל, כדי לציין את נישואי הנסיכה הקיסרית מריה אנטוניה (מארי אנטואנט) עם הדופן הצרפתי, שמאוחר יותר הוכתר כלואי השישה עשר. על מנהל הארמון הנסיך יוהאן יוזף קוונהילר-מטש (אנ') ועל אדריכל החצר ניקולאוס פקאסי הוטל לטפל בהכנות הנרחבות לנשף, שאליו הוזמנו 16,000 אורחים.

בשנת 1776 החליטו מריה תרזה ובנה, הקיסר יוזף השני, להעביר את גלריית התמונות הקיסרית מהאורוות הקיסריות, שהיו חלק מארמון הופבורג, אל ארמון בלוודר העליון, כחלק מתפיסת האבסולוטיזם הנאור, כדי להציג את האוסף הקיסרי בפני הציבור הרחב. הגלריה נפתחה לאחר חמש שנים, והייתה לאחד המוזיאונים הציבוריים הראשונים בעולם. שורה של ציירים מפורסמים שימשו כמנהלים הממונים על האוסף הקיסרי בארמון בלוודר העליון עד לשנת 1891, שבה הועבר האוסף למוזיאון האמנויות היפות ברינגשטראסה בווינה.

בעוד שארמון בלוודר העליון הפך לגלריית תמונות בסוף המאה ה-18, שימש ארמון בלוודר התחתון בעיקר את בני משפחת המלוכה שנמלטו מהמהפכה הצרפתית ואחריה, ובמיוחד את הנסיכה מארי תרז שרלוט, שהייתה הבת היחידה שנותרה מנישואיהם של מארי אנטואנט ולואי ה-16, ואת הארכידוכס פרדיננד. מארי תרז התגוררה בארמון עד נישואיה עם הנסיך לואי אנטואן, דוכס אנגולם בשנת 1799. הארכידוכס פרדיננד, מושל דוכסות מילאנו עד 1796, עבר להתגורר במקום לאחר הסכם קמפו פורמיו בשנת 1797, שסיים את השלב הראשון במלחמות הנפוליאוניות.

לאחר שבחוזה פרסבורג בשנת 1805 אולצה שושלת הבסבורג לוותר על חבל טירול לבוואריה, נדרש למצוא מקום חדש לאוסף הקיסרי מטירת אמברס (אנ') ליד אינסברוק. בתחילה נלקח האוסף לעיר פטרוברדין, הנמצאת מ-1748 בעיר נובי סאד בסרביה, כדי להגן עליו מביזה על ידי חיילים צרפתיים. ב-1811 קבע הקיסר פרנץ השני כי יש להקים את האוסף בארמון בלוודר התחתון, שהתגלה בפועל כקטן מדי לאוסף. כך הפך גם חלק זה של הארמון למוזיאון, ומשך אליו מספר ניכר של מבקרים עד קונגרס וינה (1815–1814).

בהוראת הממונה על ספריית החצר הקיסרית, מוריץ, הרוזן של דיטריכשטיין-פרוסקאו-לסלי, נוספו לאוסף אמברס בארמון בלוודר התחתון אוספי העתיקות ממצרים ומחדר העתיקות הקיסרי, משנת 1833 ואילך. בשנת 1844 הועברו לגן פריבי תחת כיפת השמיים אבני דרך רומיות, שהיו מאוחסנות בקטקומבות של מקדש תזאוס. ציור בצבעי מים על ידי קרל גבל הצעיר תיאר את תחילתו של ארמון בלוודר התחתון כמוזיאון, לצד המדריך התיאורי לאוסף משנת 1846 שכתב יוסף ברגמן. מצב זה נשאר כמעט ללא שינוי עד המעבר למוזיאון האמנויות החדש ברינגשטראסה בשנים 89–1888.

ארמון בלוודר ופרנץ פרדיננד

אחרי העברת האוספים הקיסריים למוזיאון האמנויות, חדלו שני ארמונות בלוודר להיות מוזיאונים ציבוריים לזמן מה. הקיסר פרנץ יוזף הראשון איפשר למלחין אנטון ברוקנר להתגורר בארמון בלוודר העליון בשנותיו האחרונות, כדי שלא יהיה עליו לעלות במדרגות במצבו.[8] אחרי פטירת המלחין, החליט הקיסר בשנת 1896 כי ארמון בלוודר העליון ישמש כמקום מגוריו של יורש העצר, אחיינו פרנץ פרדיננד. הארמון שופץ בפיקוחו של האדריכל אמיל פון פרסטר, שהיה גם תת-מזכיר הקיסרות, כך שישמש למגורי פרנץ פרדיננד. מול ארמון בלוודר העליון, נפתחה הגלריה המודרנית בארמון בלוודר התחתון ב-2 במאי 1903. מוזיאון זה היה האוסף הממלכתי הראשון באוסטריה של אמנות מודרנית, ביוזמת איגוד האמנים האוסטריים – "הזצסיון הווינאי". המטרה הייתה להציג אמנות אוסטרית לצד מודרניזם בינלאומי, ונרכשו לגלריה יצירות עיקריות של וינסנט ואן גוך, קלוד מונה ופייר-אוגוסט רנואר.[9] בשנת 1911 נקרא המוזיאון "הגלריה הקיסרית המלכותית" (Kaiserlich und Königlich Staatsgalerie) אחרי שהוחלט להרחיבו מעבר לאמנות מודרנית, כדי לכלול גם יצירות מתקופות קודמות. רצח פרנץ פרדיננד ורעייתו, פרוץ מלחמת העולם הראשונה, והתמוטטותה של המלוכה ההבסבורגית בשנת 1918, סימנו את תחילתו של עידן חדש לארמון הבלוודר.

ארמון בלוודר ברפובליקה האוסטרית הראשונה והשנייה

זמן קצר אחרי תום המלחמה, פנה בנובמבר 1918 ההיסטוריון לאמנות פרנץ האברדיצל אל משרד החינוך באוסטריה וביקש כי הארמונות יישארו לגלריה הלאומית (Staatsgalerie). בקשה זו התקבלה מייד בשנת 1919. הלאמת הארמון צוינה גם בטיוטת מסמך שכתב הנס טיטזה ב-21–1920 כדי לארגן מחדש את האוספים הקיסריים לשעבר. בנוסף למוזיאונים הקיימים, כללה הטיוטה גם תוכניות להקמת גלריה אוסטרית וגלריה מודרנית. במהלך הארגון מחדש ב-23–1921, נוסף מוזיאון הבארוק בארמון בלוודר התחתון לכלל האוספים של המוזיאון, והגלריה המודרנית נפתחה באורנז'רי[10] בשנת 1929.

במלחמת העולם השנייה נפגעו הארמונות באופן משמעותי. חלקים מאולם השיש בבלוודר העליון, ואולם הגרוטסקות בבלוודר התחתון נהרסו מפצצות. כשהושלמה עבודת השיקום, נפתחה מחדש הגלריה האוסטרית בארמון העליון ב-4 בפברואר 1953, ומוצג בה אוסף ציורים של אמנים אוסטריים מהמאות ה-19 וה-20 כגוסטב קלימט ("הנשיקה" (אנ')), אוסקר קוקושקה ואגון שילה. מוזיאון הבארוק נפתח בארמון התחתון, והמוזיאון לאמנות ימי הביניים באוסטריה (Museum mittelalterlicher österreichischer Kunst) נפתח באורנז'רי ב-5 בדצמבר 1953.[11]

בלוודר התחתון והאורנז'רי הותאמו לתערוכות מיוחדות. בשנת 2007, אחרי זכייתה בתחרות אדריכלים, עיצבה האדריכלית הווינאית סוזאן זוטל את האורנז'רי כאולם תצוגה מודרני,[12] תוך שמירה על בד הבארוק המקורי של הבניין. המקום נפתח במרץ 2007 בתצוגה "הנאות הגן: הגן באמנות". חודשים ספורים לאחר מכן נפתח מחדש הבלוודר התחתון עם המופע וינה – פריז. עיצובו מחדש של הבניין נעשה על ידי האדריכל וילפריד קון[13] שהחזיר את הכניסה למקומה בחצר הכבוד, וחידש את קו הראייה המקורי מהשער הראשי בבלוודר התחתון דרך אולם השיש אל חזית הגן של הבלודר העליון.[14] חלקים מהחממות המקוריות שצורפו לאולם השיש, הוחזרו למצבם המקורי, וסיפקו מקום לחדרי התצוגה החדשים. חדרי הבארוק המפוארים – גלריית השיש, חדר הזהב ואולם הגרוטסקות – נותרו ללא שינוי, ופתוחים לציבור הרחב. המרחק בין בלוודר העליון לתחתון הוא גדול, ונכנסים אליהם מכניסות שונות בכתובות שונות. הגן הבוטאני בסגנון הבארוק מעוצב בקפידה ובו מעל ל-4,000 מיני פרחים, שיחים ועצים מאזור האלפים, ומסלולי הליכה.

גלריה

  • כניסה מדרום לארמון בלוודר העליון, 2015
    כניסה מדרום לארמון בלוודר העליון, 2015
  • מבט נוסף מהגן אל ארמון בלוודר העליון (חזית צפונית), 2007
    מבט נוסף מהגן אל ארמון בלוודר העליון (חזית צפונית), 2007
  • ארמון בלוודר העליון בלילה, 2011
    ארמון בלוודר העליון בלילה, 2011
  • חזית דרומית של ארמון בלוודר התחתון, 2017
    חזית דרומית של ארמון בלוודר התחתון, 2017
  • ארמון בלוודר התחתון, 2017
    ארמון בלוודר התחתון, 2017
  • גני ארמון בלוודר בתכנון דומיניק ג'יררד, 2004
    גני ארמון בלוודר בתכנון דומיניק ג'יררד, 2004
  • המבואה בארמון בלוודר העליון עם שני עמודי אטלס, 2006
    המבואה בארמון בלוודר העליון עם שני עמודי אטלס, 2006
  • ציור מהמאה ה-18 של קרלו אינוצנזו קרלוני, שבו צויר הנסיך אויגן כאפולו וכמנהיג המוזות על התקרה באולם השיש בארמון בלוודר העליון, 2007
    ציור מהמאה ה-18 של קרלו אינוצנזו קרלוני, שבו צויר הנסיך אויגן כאפולו וכמנהיג המוזות על התקרה באולם השיש בארמון בלוודר העליון, 2007
  • מבט אל הגנים מארמון בלוודר העליון בציור של ברנרדו בלוטו (אחיינו של קאנאלטו), 1758
    מבט אל הגנים מארמון בלוודר העליון בציור של ברנרדו בלוטו (אחיינו של קאנאלטו), 1758
  • שער הכניסה לארמון בלוודר העליון, 2007
    שער הכניסה לארמון בלוודר העליון, 2007

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארמון בלוודר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ תמירה צדקיהו-חסון, בית הבסבורג עדיין "חי" וקיים מתחת לרחובות וינה, באתר ynet, 27 בספטמבר 2011
  2. ^ ארמון החורף נקרא Stadtpalais‏ (City Palace), ארמון העיר
  3. ^ Belvedere – Wien 3
  4. ^ קואדראטורה באיטלקית (Quadratura (אנ')) היא קומפוזיציה של רכיבים אדריכליים: אפריזים, ארכיטרבים, כותרות ועמודים היוצרים אשליה של תקרה פתוחה לשמים. באירופה מאכלסות את ציורי הקואדראטורה שלל דמויות, הנשענות על מבנה מדומה או מרחפות בחללו. ציורים כאלה דרשו ידע באנטומיה האנושית ובפרספקטיבה. במבט מלמטה נדמה כאילו הדמויות מרחפות בשמים. הקואדראטורה התפתחה בתקופת הרנסאנס באיטליה, ושיאה היה בעיטורי פנים בתקופת הבארוק במאות ה-18–17
  5. ^ ארמון בלוורד
  6. ^ 1 2 שחזור גן בלוודר באתר Burghauptmannschaft Österreich
  7. ^ An image of Sala Terrena in the Upper Belvedere with four Atlases
  8. ^ Just what is going on inside the Bruckner Belvedere rooms?
  9. ^ Photos for Belvedere
  10. ^ Orangerie (Belvedere)
  11. ^ Museum mittelalterlicher österreichischer Kunst
  12. ^ In 2007, the architect Susanne Zottl designed a modern, white cube exhibition space in the Orangery;
    Susanne Zottl's Projects list: Orangerie Unteres Belvedere 2006–2007
  13. ^ Kuehn Malvezzi Studio
  14. ^ Belvedere – Architects Kuehn Malvezzi

Read other articles:

Prasasti Muara Cianten

Aksara Pallawa pada Prasasti Muara Cianten Prasasti Muara Cianten atau Prasasti Pasir Muara adalah salah satu prasasti peninggalan Kerajaan Tarumanagara. Lokasi Prasasti Muara Cianten terletak di tepi(sungai) Cisadane dekat Muara Cianten yang dahulu dikenal dengan sebutan prasasti Pasir Muara (Pasiran Muara) karena memang masuk ke wilayah Kampung Pasirmuara, Desa Ciaruteun Ilir, Kecamatan Cibungbuang, Kabupaten Bogor. Bahan Prasasti Muara Cianten dipahatkan pada batu besar dan alami dengan uk...

 

 

Perjanjian Dasar 1972

Perjanjian Dasar 1972 (Jerman: Grundlagenvertragcode: de is deprecated ) adalah nama pendek dari Perjanjian tentang Dasar Hubungan (Diplomatik) Republik Federal Jerman dan Republik Demokratik Jerman (Jerman: Vertrag über die Grundlagen der Beziehungen zwischen der Bundesrepublik Deutschland und der Deutschen Demokratischen Republikcode: de is deprecated ). Melalui perjanjian ini, untuk pertama kalinya Jerman Barat dan Jerman Timur saling mengakui kedaulatan negaranya satu sama lain dalam ran...

 

 

Simona Krupeckaitė

Lithuanian cyclist (born 1982) Simona KrupeckaitėKrupeckaitė at the 2015 UEC European Track ChampionshipsPersonal informationBorn (1982-12-13) 13 December 1982 (age 41)Utena,Height1.70 m (5 ft 7 in)[1]Weight65 kg (143 lb)[1]Team informationDisciplineTrack cyclingRoleRiderRider typeSprinterProfessional teams2004–2005Aliverti-Bianchi-Kookai2007–2009Safi-Pasta Zara-Manhattan Major wins Two world records holder* 3× Lithuanian Sportsperson ...

Terri Clark

Canadian country music artist For other people with similar names, see Terry Clark. Terri ClarkTerri Clark performing from the CP Holiday Train, December 9, 2017Background informationBirth nameTerri Lynn SausonBorn (1968-08-05) August 5, 1968 (age 55)Montreal, Quebec, CanadaOriginMedicine Hat, Alberta, CanadaGenresCountryOccupation(s)Singer, songwriterInstrument(s)Vocals, guitarYears active1994–presentLabelsMercury Nashville, BNA, BareTrack/Capitol Nashville/EMI CanadaWebsiteOfficial w...

 

 

Tushpa

Benteng Van dan reruntuhan Tushpa di bawah Tushpa (bahasa Armenia: Տոսպ Tosp, Bahasa Akkadia: Turuspa, Turki: Tuşpa) merupakan ibu kota Urartu abad ke-9 SM, kemudian dikenal sebagai Van yang berasal dari Biainili nama asli Urartu. Reruntuhan kuno terletak tepat di sebelah barat Van dan sebelah timur Danau Van di Provinsi Van Turki.[1] Pada 2016 situs ini masuk dalam daftar tentatif Situs Warisan Dunia di Turki.[2] Tushpa mungkin diucapkan sebagai Tospa pada zaman ...

 

 

Grand Prix de Fourmies 2006

Grand Prix de Fourmies 2006 GénéralitésCourse74e Grand Prix de FourmiesCompétitionUCI Europe Tour 2006 1.HCDate10 septembre 2006Distance198 kmPays FranceLieu de départFourmiesLieu d'arrivéeFourmiesVitesse moyenne43,245 km/hRésultatsVainqueur Philippe Gilbert (La Française des jeux)Deuxième Adrián Palomares (Kaiku)Troisième Michael Albasini (Liquigas) ◀20052007▶Documentation La 74e édition du Grand Prix de Fourmies, s'est déroulée le 10 septembre 2006 sur le ci...

Sonic the Hedgehog 3

1994 video game This article is about the Genesis game. For the upcoming film, see Sonic the Hedgehog 3 (film). 1994 video gameSonic the Hedgehog 3North American box artDeveloper(s)Sega Technical InstitutePublisher(s)SegaDirector(s)Hirokazu YasuharaProducer(s)Yuji NakaDesigner(s)Hirokazu YasuharaHisayoshi YoshidaTakashi IizukaProgrammer(s)Yuji NakaHiroshi NikaidohMasanobu YamamotoArtist(s)Takashi YudaSatoshi YokokawaComposer(s) Brad Buxer Bobby BrooksDarryl RossGeoff GraceDoug Grigsby IIICiro...

 

 

Limes danubiano

Limes danubianoLimes Danubii fluminislimes romanoil fiume Danubio lungo il quale correva la via militare romanaRegionelimes retico, limes del Norico, limes pannonicus e limes moesicus. Informazioni generaliTipostrada militare romana affiancata da fortezze legionarie, forti e fortini, burgi, ecc. CostruzioneAugusto-Impero bizantino Condizione attualenumerosi resti antichi rinvenuti in varie località. InizioCastra Regina Finefoce Danubio Informazioni militariUtilizzatoreImpero romano Funzione ...

 

 

Северный морской котик

Северный морской котик Самец Научная классификация Домен:ЭукариотыЦарство:ЖивотныеПодцарство:ЭуметазоиБез ранга:Двусторонне-симметричныеБез ранга:ВторичноротыеТип:ХордовыеПодтип:ПозвоночныеИнфратип:ЧелюстноротыеНадкласс:ЧетвероногиеКлада:АмниотыКлада:Синапси...

William Haile (New Hampshire politician)

American politician William Haile26th Governor of New HampshireIn officeJune 4, 1857 – June 2, 1859Preceded byRalph MetcalfSucceeded byIchabod GoodwinMember of the New Hampshire House of RepresentativesIn office1846–185018531856Member of the New Hampshire SenateIn office1854–1856 Personal detailsBornMay 1807 (1807-05)Putney, Vermont, U.S.DiedJuly 22, 1876 (1876-07-23) (aged 69)Keene, New Hampshire, U.S.Political partyRepublicanSpouseSabrina Shaw WalkerProfess...

 

 

Région métropolitaine de Berlin-Brandebourg

Cet article est une ébauche concernant Berlin et les sciences humaines et sociales. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. Région métropolitaine de Berlin-Brandebourg La carte physique et géologique de la région La région métropolitaine de Berlin-Brandebourg est une des onze régions métropolitaines d'Allemagne regroupant la totalité des Länder de Berlin et du Brandebourg. La région métropol...

 

 

Dan DeQuille

American journalist Dan DeQuille (William Wright) William Wright (1829–1898), better known by the pen name Dan DeQuille or Dan De Quille, was an American author, journalist, and humorist. He was best known for his written accounts of the people, events, and silver mining operations on the Comstock Lode at Virginia City, Nevada, including his non-fiction book History of the Big Bonanza (American Publishing Company, 1876). DeQuille was on the staff of the (Virginia City) Territorial Enterpris...

Hot Shot

Hot ShotPembuatSCTV (2000-sekarang)Moji (2023-sekarang) rerunPresenter Natasha Mannuela Erdhio Hendri Anesya Anggun NaratorSari WiduriNegara asalIndonesiaBahasa asliBahasa IndonesiaJmlh. musim23Jmlh. episode3685 (Kamis, 11 April 2024)ProduksiDurasi60 menitRumah produksiCreative Indigo ProductionRilis asliJaringanSCTV (2000-sekarang)Moji (2023-sekarang)Rilis10 November 2000 (2000-11-10) –sekarang (sekarang) Hot Shot adalah sebuah acara televisi di SCTV. Acara ini mengungkapka...

 

 

Chinese people

Ethnic groups This article is about the general concept of peoples relating to China. For the dominant Chinese ethnic group, see Han Chinese. For a list of ethnicities in modern China, see List of ethnic groups in China. For a list of ethnicities in historical China, see Ethnic groups in Chinese history. For the concept of the multiethnic Chinese nation, see Zhonghua minzu. Countries with a significant population with Chinese ancestry.   Greater China (mainland, Hong Kong, Macau and...

 

 

Magsingal Church

Roman Catholic church in Ilocos Sur, Philippines Church in Ilocos Sur, PhilippinesMagsingal ChurchSaint William the Hermit Parish ChurchSan Guillermo Hermitanio Parish ChurchChurch facade in 2011Magsingal ChurchLocation in LuzonShow map of LuzonMagsingal ChurchLocation in the PhilippinesShow map of Philippines17°41′05″N 120°25′32″E / 17.68459°N 120.42555°E / 17.68459; 120.42555LocationMagsingal, Ilocos SurCountryPhilippinesDenominationRoman CatholicHistoryF...

Isaac Luria

Rabbi Isaac LuriaHa'ARI Ha'ARI Hakadosh ARIZaLMakam Isaac Luria di SafedPenjelasan pribadiLahir1534Yerusalem, Eyalet Damaskus, Kekaisaran UtsmaniyahWafat25 Juli 1572 (5 Av 5332 AM)Safed, Eyalet Damaskus, Kekaisaran UtsmaniyahDimakamkanPemakaman Lama SafedTanda tangan Isaac (ben Solomon) Luria Ashkenazi (1534[1] – 25 Juli 1572) (Ibrani: יִצְחָק בן שלמה לוּרְיָא אשכנזי Yitzhak Ben Sh'lomo Lurya Ashkenazi), yang dikenal dikenal dalam lingkup keagamaan Ya...

 

 

Nicola Quaglio

Nicola QuaglioDati biograficiPaese Italia Altezza185 cm Peso115 kg FamiliariIsidoro Quaglio (zio) Rugby a 15 RuoloPilone Squadra Rovigo CarrieraAttività di club[1] 2009-16 Rovigo98 (30)2021- Rovigo Attività in franchise 2016-21 Benetton44 (5) Attività da giocatore internazionale 2016-2019 Italia14 (0) 1. A partire dalla stagione 1995-96 le statistiche di club si riferiscono ai soli campionati maggiori professionistici di LegaIl simbolo → indica un trasferimento i...

 

 

Burghölzli

Psychiatric hospital in Switzerland Hospital in Zürich, SwitzerlandBurghölzliBurghölzliGeographyLocationZürich, SwitzerlandLinksListsHospitals in Switzerland Burghölzli, named after the wooded hill in the district of Riesbach in southeastern Zürich where it is located, is the Psychiatrische Universitätsklinik Zürich ('Psychiatric University Hospital Zürich'), a psychiatric hospital in Switzerland.[1][2] As a research hospital, it is associated with the University of Z...

ゴゴスマ -GO GO!Smile!-

この記事は検証可能な参考文献や出典が全く示されていないか、不十分です。 出典を追加して記事の信頼性向上にご協力ください。（このテンプレートの使い方）出典検索?: ゴゴスマ -GO GO!Smile!- – ニュース · 書籍 · スカラー · CiNii · J-STAGE · NDL · dlib.jp · ジャパンサーチ · TWL (2020年7月) テレビ番組・中継内での各種情報（終...

 

 

Battle of Bicocca

Battle during the Italian War of 1521–26 Battle of BicoccaPart of the Italian War of 1521–26Lombardy in 1522. The location of the battle is marked.Date27 April 1522LocationBicocca, Duchy of Milan (present-day Italy)45°31′05″N 9°12′36″E / 45.518°N 9.210°E / 45.518; 9.210Result Imperial–Spanish and Papal victoryBelligerents France  Republic of Venice Swiss mercenaries  Holy Roman Empire Spain  Papal States Duchy of Milan Commanders and le...