אריות הכף הוא תת-המין השני בגודלו ובמשקלו שהתקיים מבין תת-המינים של האריות, קטן רק מהתת-מינים הפרהיסטוריים כמו אריה מאובן או אריה אמריקני שנחשב כיום למין עצמאי. זכר בוגר יכול היה לשקול עד 230 ק"ג ולהגיע לאורך של עד 3 מטר. אריה זה נבדל משאר תת-המינים במראהו הגדול וברעמתו השחורה. גם קצוות האוזניים היו שחורות.
אריות הכף חי בדרום אפריקה, באזור פרובינציית כף התקווה הטובה, היה נפוץ במיוחד באזור קייפטאון אך אזור מחייתם המדויק איננו ברור. אריה הכף האחרון שנראה וניצוד באופן וודאי בפרובינציה מת בשנת 1858. אריה הכף לא היה האריה היחידי שחי באזור זה.
טקסונומיה
גם האריה ברבארי וגם אריה הכף נכחדו באפריקה בשל צייד בידי האדם. בנוסף לכך, מצבו של אריה הכף דומה למצבו של האריה הברבארי גם בשל דיווחים שהתפרסמו בשנת 2000 על סיכוי להימצאותם של אריות מתת-מין זה שנמצאו בשביה בגן חיות ברוסיה והובאו לדרום אפריקה לחוות רבייה[דרושה הבהרה]. כמו כן הושבו לאחרונה שישה פרטים של אריה מתת המין הברבארי לשמורת טבע פרטית ליד קייפטאון לשם רביית פרטים בעלי תכונות הדומות לאריה הכף ולאחר מכן צפוי שחרורם לטבע. פרויקטים כאלו נעשו ונעשים כיום למינים נוספים של בעלי חיים שנכחדו בידי האדם כגון הקואגה ושור הבר.
ישנו בלבול בזיהוי אריה הכף לבין אריות אחרים עם רעמה גדולה ושחורה החיים בשבי. האריות שחיים כיום בשבי אינם טהורי גזע מפני שלא נעשה מאמץ למניעת רבייה של אריות מתת-מינים שונים של אריות החיים באפריקה. בשל כך, נוצרו אריות שהם תערובת של מספר תת-מינים מה שהוביל למוטציות שונות כמו רעמת פרווה שחורה וארוכה.
הכחדה
אריות הכף נכחדו תוך זמן קצר לאחר ההתיישבות האירופאית, ולכן לא סביר שהרס אזור המחיה היה גורם משמעותי. המתיישבים ההולנדים והאנגלים, צדו וטבחו בם לשם ספורט עד להכחדתם. כמו כן, הקדמה הרחיקה את עדרי חיות הבר ששימשו את מקור מזונם העיקרי.
.jpg)
