הוא שיחק כמגן בקבוצות הצרפתיות קאן, סטאד דה ואלוריס ודראגיניאן בין השנים 1983 ו-1998. לאחר שפרש מכדורגל מקצועי הוא עבד כמנקה בבוקר והתאמן עם דראגיניאן בערב, ובסופו של דבר הקים חברת ניקיון משלו.[2]
הוא הפך למאמן המועדון הווייטנאמי סונג דה נאם דין ב-2004, ועזב אותם לאחר מספר חודשים.[6] הוא אימן את שרבור מ-2005 עד 2007.[7] לאחר מכן הוא הפך לעוזר של לה רוי בנבחרת גאנה.[דרוש מקור]
במאי 2008 הוא מונה למאמן נבחרת זמביה.[8] בגביע אפריקה לאומות 2010 הוא הוביל את זמביה לשלב רבע הגמר של הטורניר לראשונה מזה 14 שנים. רנאר עזב את תפקידו באפריל 2010 כשנותרו רק חודשיים לסיום החוזה שלו.[9] יומיים לאחר מכן הוא הסכים להיות מאמן נבחרת אנגולה,[10] אך התפטר מתפקידו באוקטובר 2010.[11]
ב-22 באוקטובר 2011 פורסם כי רנאר חזר לקדנציה שנייה כמאמן זמביה, בחוזה לשנה. הוא הוביל את הנבחרת לזכייה הראשונה בגביע אפריקה לאומות ב-2012. הזכייה הוקדשה ל-18 השחקנים שנספו באפריל 1993, לאחר שהמטוס שהוביל את הנבחרת התרסק במרחק של קילומטרים ספורים בלבד מהאתר בו שוחק גמר 2012 בגבון. [13]
לאחר שזמביה הודחה בשלב הבתים של גביע אפריקה 2013, רנאר לקח אחריות על ההדחה המוקדמת.[14] מאוחר יותר הוא מתח ביקורת על CAF על כך שלא אפשרה לזמביה, כאלופת גביע אפריקה מ-2012, את ההזדמנות להתחרות בגביע הקונפדרציות 2013.[15]
בפברואר 2016 קושר רנאר למשרת המאמן בנבחרת מרוקו,[25] ומאוחר יותר באותו חודש הוא מונה לתפקיד.[26]
בנובמבר 2017 הוא העלה את מרוקו למונדיאל 2018 ברוסיה, הראשון של הנבחרת מאז 1998.[27] מאוחר יותר באותו חודש הוא חתם על חוזה חדש, עד 2022.[28] ביולי 2019 נבחרת מרוקו הודחה בשמינית גמר גביע אפריקה 2019 על ידי בנין, ורנאר לקח אחריות על ההדחה המפתיעה.[29] הוא התפטר מתפקידו כמה ימים לאחר מכן, ב-15 ביולי 2019.[30][31]
מאוחר יותר ביולי 2019 הפך רנאר למאמן נבחרת ערב הסעודית, הצרפתי הראשון שעשה זאת.[32][33] ב-10 בספטמבר 2019 הוא אימן את משחקו הרשמי הראשון מול תימן במסגרת מוקדמות מונדיאל 2022 באסיה.[34] במרץ 2022 הוביל רנאר את ערב הסעודית להעפלה למונדיאל 2022, ובתוך כך הפך למאמן יליד-החוץ עם הכי הרבה ניצחונות (18) בתולדות המדינה.[35] במשחק הפתיחה במונדיאל הוא הוביל את ערב הסעודית לניצחון 2–1 על ארגנטינה בראשות ליונל מסי, אחת הפייבוריטיות לזכייה בטורניר וזו שאכן זכתה בו, במה שכונה אחת ההפתעות הגדולות בתולדות גביע העולם בכדורגל.[36][37]
.jpg)
