המין מוכר רק ממאובנים חלקיים מאוד, בעיקר שיניים שהתגלו בחמישה אתרים שונים באתיופיה החל משנת 1997, על ידי צוות פרויקט האוואש התיכון בראשות הפלאואנתרופולוג האתיופי יוהאנס היילה סלאסי והפלאואנתרופולוג האמריקניטים וייט. הממצאים סווגו בתחילה כתת-מין קדבה של ארדיפיתקוס רמידוס, אך ב- 2002 הופרדו למין משלהם עקב הבדלים במאפיינים מורופולוגים של השיניים, הדומים יותר למאפיינים של שיני קופי-אדם. מעט מאוד ידוע על מין זה, אך משערים שהוא קרוב לאב הקדמון המשותף של האדם והשימפנזה, הן משום שהתארוך שלו קרוב מאוד לתארוך זמן הפיצול בין גנום האדם וגנום השימפנזה בשיטות שעון מולקולרי, והן בשל דמיונו הרב למין רמידוס המוכר יותר. ייתכן גם שמין זה קרוב מאוד למאובני אורורין טוגננסיס מקניה וסהלאנתרופוס צ'אדנסיס מצ'אד.
לוח זמנים של שושלת האדם על פי מיני הומינידים מאובנים (פסים כהים). המינים מסודרים אנכית על פי דמיון כללי ביניהם, אך קשה לקבוע במדויק איזה מין התפצל מאיזה מין אחר. מינים שמהם נמצאו מאובנים רבים יותר מסומנים בפסים יותר רחבים אנכית. העץ הפילוגנטי (ירוק) משחזר את יחסי הקרבה ותאריכי הפיצול על פי רצפי הגנום של אדם מודרני, שימפנזה מצוי, שימפנזה ננסי, גורילה ואדם ניאנדרטלי (מיצוי דנ"א מעצמות מאובנות). ארדיפיתקוס קדבה (משמאל) נמצא סמוך לנקודת הפיצול בין ענף האדם (למעלה) ובין ענפי השימפנזה והגורילה (למטה).
