גנרל אָסֶף שַווכאת (בערבית: آصف شوكت, תעתיק מדויק: אַאצף שוכת; 15 בינואר 1950–18 ביולי 2012) היה סגן הרמטכ"ל הסורי ומבכירי המשטר בסוריה. ביולי 2012, במהלך ההתקוממות בסוריה, נרצח בפיצוץ שאירע במטה מנגנון הביטחון הלאומי בדמשק.
חייו
שווכאת נולד בעיר החוף טרטוס שבמערב סוריה למשפחה עלווית אמידה. בשנת 1968 העתיק את מגוריו לדמשק לצורך לימודי משפטים באוניברסיטה העירונית. ארבע שנים מאוחר יותר החל בלימודי תואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת דמשק, אותו סיים רק בשנת 1976 לאחר שנתפס בזיוף חיבור אקדמי.
שווכאת נותר בלתי מועסק בשנים הבאות וחי מחסכונותיו של אביו. בסוף שנות השבעים מצא דרכו לצבא הסורי והתגייס לשורותיו. בהיותו עלווי וחבר מפלגת הבעת', לא חווה קשיים בגיוס. הוא זכה לאמונם של מפקדיו והתקדם בסולם הדרגות, תוך שהוא מבסס את מעמדו בתוך הצבא.
באמצע שנות השמונים פתח שווכאת במסע חיזורים אחר בושרא אל-אסד, בתו הבכורה של נשיא סוריה דאז, חאפז אל-אסד. בושרא, ששקדה אז על לימודי רוקחות באוניברסיטת דמשק ונודעה בחוכמתה, נחשבה לרווקה הנחשקת ביותר בדמשק על שום העוצמה שתינתן לבחיר לבה. אחיה הצעיר של בושרא, באסל, התנגד נחרצות למערכת היחסים בינה לבין הקצין העלווי הצנוע, והניח כי שווכאת מבוגר מדי עבורה וחומד את כספה ואת עוצמתה הפוליטית. בנוסף ציין כי אף שהיה עלווי, מעמדו של שווכאת נמוך מזה של משפחת אל-אסד, מה שפוסל אותו מלהיכנס למשפחת השלטון. משהתמיד שווכאת בחיזוריו, הורה באסל על מעצרו לא פחות מארבע פעמים.
על פי השמועות, באוקטובר 1999 ירה מאהר אל-אסד בגיסו שווכאת, במהלך ויכוח ביניהם. שווכאת שרד את הירי, ונטען כי מערכת היחסים בין השניים הייתה טובה. ב-21 בינואר 1994 נהרג באסל בתאונת דרכים בדרכו לנמל התעופה בדמשק, ודאגותיו של שווכאת תמו.
שנה לאחר מכן נישאו בני הזוג ועברו להתגורר בשכונת אלמזה שבדמשק, אף על פי שלא זכו לברכתו של אל-אסד האב או משפחתו. ימים אחדים מאוחר יותר הציב חאפז אל-אסד שומר בפתח ביתם, כביכול לצורכי הגנה עליהם. כשנפוצו השמועות על נישואיהם, זימן אל-אסד האב את בני הזוג לארמונו והעניק להם את ברכתו, כששווכאת הופך לחתנו היחיד של השליט הסורי. כדי להלום את מצבו החדש, הועלה שווכאת לדרגת גנרל (לִוָאא').
בתקופה זו התיידד שווכאת עם גיסו האחר, בשאר, רופא עיניים שהוזעק מלימודיו בלונדון כדי למלא את החסר שהותיר אחיו עם מותו. השניים נעשו ידידים קרובים, ובשאר החל לסמוך על שווכאת כדי שילווהו וידאג לביטחונו. חאפז אל-אסד, שהכיר במעלותיו של שווכאת, הורה לו לתמוך בבשאר "ולעולם לא להפנות לו גב". שווכאת הסכים. בשנת 1998 היו שראו בו את האדם החזק ביותר בסוריה: כאשר הרמטכ"ל הסורי חיכמת שיהאבי פרש מתפקידו בינואר 1998, ידידו של שווכאת עלי אסלאן הוא שהחליפו בתפקיד.
באוקטובר 1999 התחוללה שערורייה רבתי במשפחת השלטון. במהלך מסע התעמולה שניהל רפעת אל-אסד (אחיו של חאפז) נגד המשטר ברשת החדשות הערבית ANN, ביקר אותו שווכאת בחריפות. בינתיים, מאהר אל-אסד, בנו האחר של חאפז, הורה לו לבלום את פיו בטענה כי מדובר בסכסוך משפחתי וכי אין לו זכות להתערב. כשהגיב שווכאת באמרו כי הוא אכן חלק מהמשפחה, היסה אותו מאהר והוסיף כי באסל צדק כשניסה להרחיקו מהמשפחה בהיותו בחיים. שווכאת איבד את עשתונותיו ופנה אל מאהר בטון כעוס. מאהר, קצין חם מזג, שלף את אקדחו וירה בבטנו של שווכאת. החדשות בדבר המקרה נפוצו ברחבי דמשק והגיעו בסופו של דבר לדפי העיתון הצרפתי "ליברסיון", אשר ציין כי שווכאת מטופל בבית חולים בפריז. בסופו של דבר שב שווכאת לדמשק ותחת תיווכו של הנשיא התפייס עם מאהר. זמן מה לאחר מכן מונה לסגן מפקד המודיעין הצבאי הסורי (מהחשובות שבזרועות מנגנוני הביטחון בסוריה) תחת הגנרל חסן ח'ליל, אשר אותו החליף בשנת 2001.
ב-10 ביוני 2000 מת חאפז אל-אסד, ובנו בשאר ירש אותו. מאז, בשאר נשען על שווכאת באופן גורף לצורך חיזוק שליטתו במשטר. במשך חודשים נפוצו שמועות כי שווכאת הוא למעשה האדם החזק בסוריה והוא ששולט בה מאחורי הקלעים; עמידתו לצד בשאר בטקס לווייתו של אל-אסד שימשה עדות נוספת לטענה זו. ואולם בסופו של דבר, דומה כי לשווכאת לא היה בסיס תמיכה משל עצמו. מכיוון שהוא לא נמנה עם נכבדי העדה העלווית, לא זכה לתמיכה קהילתית מובהקת (למעשה, יש מקרב העלווים שאף נטרו לו טינה על עלייתו המטאורית בתוך המשטר). מומחים העריכו כי עמידתו לצד בשאר הייתה הסיכוי היחיד שלו להישרדות פוליטית.
באוקטובר 2005 הוזכר שווכאת, כמו גם מאהר אל-אסד ובכירים סורים אחרים, בטיוטת דו"ח מהליס מטעם האומות המאוחדות לחקר פרשת רצח רפיק אל-חרירי, לשעבר ראש ממשלת לבנון. מומחים רבים תהו כיצד יתמודד בשאר אל-אסד עם הלחץ הבינלאומי לפעול בעניין זה נגד יד ימינו.
ב-18 בינואר 2006 הודיעה ממשלת ארצות הברית על החלטתה להקפיא את כל נכסיו של אסף שווכאת בארצות הברית ולמנוע מאזרחים אמריקנים לקיים עמו קשרים כלכליים כלשהם. משרד האוצר האמריקני פרסם הודעה ולפיה:
"כמפקד המודיעין הצבאי הסורי, שווכאת היה ממעצבי השלטון הסורי בלבנון, כמו גם מהתורמים לגיבוש מדיניותה המסורתית של סוריה לשימוש בטרור נגד ישראל."
בתקופת אסד הבן חלה ירידה משמעותית בכוחו של שווכאת[דרוש מקור], ייתכן שמפאת סכסוך בין השניים, וייתכן שבעטיה של צבירת עוצמה רבה מדי על ידי שווכאת, כזו שעוררה חשש בקרב הנשיא הצעיר. לפיכך הודח מתפקידיו הבכירים, וכיאה למשטר אוטוריטרי הוא הועבר למשרה ש"נתפרה במיוחד" למידותיו - תפקיד סמלי שכותרתו תכבד את האיש, אך השפעה אמיתית לא תהיה לו[דרוש מקור] - "סגן הרמטכ"ל לענייני ביטחון" (בערבית: نائب رئيس هيئة الأركان للشؤون الأمنية).[1]
ככל הנראה הורעל במהלך ההתקוממות בסוריה על ידי הצבא הסורי החופשי, אך חייו ניצלו לאחר טיפול רפואי.[2]
ב-18 ביולי 2012 נרצח בפיצוץ שאירע במטה מנגנון הביטחון הלאומי של סוריה, בדמשק. בפיגוע חוסל גם שר ההגנה הסורי, דאוד ראג'חה. ניתן ללמוד על כוחו של שוואכאת מדברי שר הביטחון אהוד ברק לאחר חיסולו: "ההתפוררות בסוריה היא אמיתית, לא מופשטת, מה שקרה אתמול בדמשק יאיץ את הנפילה של משפחת אסד... אסף שווכאת היה האיש החזק במערכת העלווית".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
