לדבריו, כבר בילדותו הנהיג אביו בביתם תזונה צמחונית, כי ראה בהיתר אכילת הבשר לאחר המבול היתר בזוי. הוריו נהגו להתאים היבטים שונים של המסורת היהודית לשולחן הצמחוני, קיסר מספר שהם נהגו להחליף את המילים בפיוט "מה ידידות" המושר בליל שבת, ובמקום "מבעוד יום מוכנים תרנגולים מפוטמים" הם שרו "מבעוד יום מוכנות הביצים שבחמין". צמחונות הייתה חריגה בנוף ילדותו, והוא מספר שבבית הכנסת היו מקניטים את אביו על כך. בבגרותו עבר קיסר מצמחונות לטבעונות לאחר שהתוודע לצער שחווים בעלי החיים בתעשיית החלב והביצים[3][2].
קיסר מעביר הרצאות לפני קהל דתי וחילוני. סרטון על אודותיו שעלה לאתר יוטיוב בחודש מרץ 2018 הגיע לכשני מיליון צפיות.
הספר "ולפני עיוור השלם"
בשנת 2018 יצא ספרו בן מאת העמודים "ולפני עיוור השלם". הספר, שמופץ חינם בישיבות, כולל הרחבה ותיקונים של קונטרס קודם מ-2015, שכלל 53 עמודים ונקרא "וְלִפְנֵי עִוֵּר". מהדורה זו הודפסה בעשרות אלפי עותקים, והופצה גם היא חינם.
בספר מובאים מקורות מדברי חז"ל ופוסקי הלכה הסוברים שאיסור צער בעלי חיים הוא ציווי מדאורייתא. קיסר כותב שהאיסור אינו נשמר בתעשיית בעלי החיים בת ימינו, ומתאר פרקטיקות בתעשייה זו כגון הפרדת עגל מאמו, גריסת אפרוחים והשחיטה התעשייתית. לאור זאת טוען קיסר טוען שאילו הייתה היום סנהדרין היא הייתה אוסרת מזון מהחי באיסור הנאה. באין סנהדרין קיסר מסתמך על ציווי אחר מן התורה, לפני עיוור לא תיתן מכשול, שלפיו מוטלת חובה על האדם שלא לגרום לאחרים לחטוא. קניית מוצרים מהחי אסורה לדעת קיסר משום שהיא גורמת ליצרנים להמשיך לעבור על איסור צער בעלי חיים. בנוסף ניתן בספר הסברו של קיסר לסיבת הקורבנות, למקור הביטוי "אין שמחה אלא בבשר", ולתכליתם של בעלי החיים לפי היהדות.
ספרו של אסא קיסר תורגם לאנגלית[4] על ידי הרב דון גרוס והודפס ב-1,000 עותקים.
מאידך גיסא, הרבפרופסורארי צבי זיבוטפסקי ויוסף זיבוטפסקי פרסמו במקור ראשון ביקורת על המהדורה הראשונה ("ולפני עיוור") שבה טענו שמבט כולל על הספרות התורנית מעלה תמונה אחרת לחלוטין מזו של קיסר, וכן שכמה מהמקורות שהביא קיסר הוצאו מהקשרם. עוד טענו שלא בכל התעשייה ישנו צער בעלי חיים. לביקורת צורפה תגובה של קיסר[11].
