אנטונינוס מפלקנטיה היה נוסע נוצרי שביקר בארץ ישראל בשנת 570, וכתב מידע מפורט אודות המקומות אותם פקד. לעיתים הוא מכונה "אנטונינוס המרטיר", אך דבר זה הוא תוצר של בלבול בינו לבין אנטונינוס הקדוש, הקדוש המגן של העיר פיאצ'נצה. עוד הוא מכונה לעיתים בכינוי "אנונימוס מפיאצ'נצה" או "האלמוני מפיאצ'נצה".
אנטונינוס עלה לרגל בשליחות הכנסייה ובסיוריו עבר לא רק בקברי קדושים נוצרים ואתרים מקודשים לנצרות אלא סייר במקומות רבים. כאדם מאמין חיפש אנטונינוס בכתבי הקודש אחרי רמזים שינחו אותו למקום הנכון. הוא הראשון שסיפר שפלגיה הקדושה (אנ') קבורה על הר הזיתים, במקום הידוע היום בשם קבר חולדה.[1]
חשיבות כתביו של אנטונינוס מפלקנטיה היא בכך שהוא האחרון שתיאר את ארץ הקודש ואת אתריה לפני שהערבים כבשו את הארץ בתחילת המאה ה-7. בין היתר הוא ביקר בירושלים, בנצרת, בבית עברה בקאנה ובחופה הצפוני של הכנרת.
אנטונינוס מספר על יישוב יהודי בנצרת. הוא מציין את יופיין של הנשים היהודיות בנצרת וגם את החמלה שרוחשים הנוצרים ליהודים, וזאת בניגוד ליהודים שבלבם "אין חמלה על הנוצרים". הוא מציין את שקמונה הסמוכה לחיפה "כעיר של יהודים" ומספר שעל הקברים במערת המכפלה משתטח "המון לאין-מספר מכל הארץ של היהודים".[2]
בנוסף, הוא תיאר את מנהגי הפולחן בכנסיית הקבר ובבזיליקה שעל הר ציון, אך למרות תיאוריו המפורטים, מכילים כתביו טעויות גסות וסיפורי מעשיות.
ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לרומח הקדוש נעשתה על ידי אנטונינוס מפלקנטיה. כאשר תיאר את המקומות הקדושים בירושלים, כתב, כי הוא ראה בבזיליקה של הר ציון את "עטרת הקוצים שבה אדוננו הוכתר ואת החנית שבה הוא נפגע בצדו".[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
