אנדרה בירו החל את הקריירה המדעית שלו למעשה ב-1945 במכון הביוכימיה של אוניברסיטת פטר פאזמאן (כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד). המכון נוסד באותה השנה על ידי חתן פרס נובל ההונגרי אלברט סנט-גיירגי. אלברט סנט-גיירגי הקים את בית הספר ההונגרי הראשון לביוכימיה, שעבודתו זוכה למוניטין עולמי מאז. עובדיו כללו: אילונה בנגה, אנדרה בירו, טמאש ארדש ואחרים.[2]
קריירה מדעית
בשנת 1950 שינו השלטונות הקומוניסטיים את שמה של אוניברסיטת פאזמאן פטר לאוניברסיטת אטווש לוראנד (ELTE), ושנה לאחר מכן הפרידו את הפקולטה לרפואה, שהפכה לעצמאית תחת השם אוניברסיטת זמלווייס.
בשנת 1953 הוזמן בירו לארגן את הקתדרה לביוכימיה של בעלי חיים ב-ELTE TTK. הקתדרה בוטלה על ידי משרד התרבות לאחר מספר שנים ובמקומה הוקמה קבוצת ביוכימיה קטנה במסגרת המחלקה לגנאלוגיה ותורשה. בהתחלה, לקבוצה היו רק שני עובדים במשרה מלאה: אנדרה בירו ובלה נאג' שזה עתה סיים את התואר. לאחר עזיבתו של בלה נאג'י לארצות הברית ב-1957, הצטרף אנדראש מילרד לקבוצה. הגידול בכוח האדם החל ב-1962. גבריאלה קלמן, מיקלוש באלינט, פרנץ פאביאן וג'רג' הג'י הצטרפו. כושר ההמצאה של אנדרה בירו שיפר מאוד את הציוד שהיה גרוע מאוד באותה תקופה. בהתבסס על תהליך הפטנט שלו, MOM החל לייצר את הפוטומטר ההונגרי הראשון שפעל גם בתחום האולטרה סגול, את ה-UVIFOT. בשנת 1968, קבוצת הביוכימיה הפכה עצמאית מהמחלקה לגנאלוגיה ותורשה ועברה לרחוב פושקין 3, לקומת הקרקע ולחדרי המרתף למטה. האירוע המיוחל נחגג בהתלהבות על ידי עובדי ותלמידי המחלקה דאז.
המחלקה לביוכימיה של ELTE TTK עסקה בביוכימיה של חלבוני השריר ובביולוגיה של התכווצות שרירים. הקבוצה השיגה תוצאות משמעותיות מוכרות ברמה בינלאומית בחקירת מבנה המיוזין. העבודה של קבוצת הביוכימיה, אז כבר מחלקה, אורגנה סביב מחקר ביוכימיה של השרירים של בירו. אנדרה בירו פרסם את אחת התוצאות המדעיות הבולטות ביותר שלו יחד עם אנדראש סנט-ג'רג'י ב-1949. הם מצאו שניתן לשפר את פעילות Mg-ATPase של מיוזין על ידי אקטין. אפילו לפי הסטנדרטים המחמירים של היום, אנדרה בירו והאסכולה שלו סיפקו ביצועים יוצאי דופן ותרמו באופן משמעותי למוניטין הטוב של המחקר הביוכימי בעולם. אנדרה בירו הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.
עבודותיו היותר חשובות
Nitro- és dimethylglyoxim-kobalti komplexek fényelnyelése, doktori értekezés, Szeged, 1942
N. A. Biro and A. Szent-Györgyi Jun.: "Observations on the Oxidation of Succinic Acid" Hungarica Acta Physiologica (1946) 9-15. o.
N. A. Biro, and A. Szent-Györgyi Jun.:"Influence of KCI and ATP on the Succinodehydrogenase and Cytochrom-Oxydase" Hungarica Acta Physiologica (1948) 211-214. o.
N. A. Biro and A. Szent-Györgyi Jun.: "Observations on Washed Muscle." Hungarica Acta Physiologica (1948) 215-217. o.
N. A. Bíró and A. E. Szent-Györgyi: "The Effect of Actin and Physico-Chemical Changes on the Myosin ATP-ase System and on Washed Muscle" Hungarica Acta Physiologica (1949) 120-133. o.
Az izomfehérjék biokémiája a mechanokémiai kapcsolat szempontjából, kandidátusi értekezés, Budapest, 1955
Nagymolekulasúlyú telítetlen zsírsavak nagyvákuumban való viselkedésének vizsgálata, nagydoktori értekezés, Budapest, 1967
Vázlat az izombiokémia történetéről In: Bálint Miklós: Az izomműködés molekuláris alapjai, Budapest, Medicina, 1978
Az izombiokémia újabb eredményei, Budapest, MTA Biológiai Csoportjának Közleményei, 1960, 4. kötet, 121-129. o.
A fibrilláris szerkezet és a kontrakció, MTA Biológiai Tudományok Osztályának Közleményei, 1963, 6. kötet, 161-163. o.
A miozin molekuláris anatómiája, Budapest, Budapest, az MTA Biológia Tudományok Osztályának Közleményei, 12. kötet, 1969. 79-92. o.
Az atkin-miozin típusú citoszkeletális fehérjekomplexum (A biológia aktuális problémái), Medicina 1981
Symposium on the Muscle, edited by E. N. A. Bíró and N. Garamvölgyi, Budapest, Akadémiai Kiadó, 1974
Proceedings of the 9th Meeting of the Federation of European Biochemical Societies (Proteins of Contractile Systems), edited by György Gárdos and N. A. Bíró, Amsterdam, North-Holland-American Elsevier, Budapest, Akadémiai Kiadó, 1975
ספרי לימוד שכתב ותרגומים
אנדרה בירו: תעשיית התרופות, בודפשט, המכון הלאומי לחינוך, 1949
אנדרה בירו, פרנץ גובה: Biochemistry, בודפשט, החברה הלאומית Tankönyvkiadó, 1950
אנדרה בירו: שאלות בסיסיות של ביוכימיה מודרנית, בודפשט, גונדולה, 1962
אנדרה בירו: Biokémia, בודפשט, Tankönyvkiadó, 1972, הערות האוניברסיטה, מהדורה 2. טוֹב לאחר
"לזכר פרופסור אנדרה בירו" ביוכימיה (ניוזלטר של האגודה הביוכימית ההונגרית), גיליון מרץ 1989, 21-36. היא. מחברים: Miklós Bálint, László Gráf, Mihály Bárány, Ágnes Jancsó, István Berger, András Mühlrad, Ferenc Fábián and Dezső Prágay ( https://web.archive.org/web/20170709020609/http://mbke/ mbkey/pages/index.php )
Ágnes Jancsó - László Nyitrayː "בעקבות Albert Szent-Györgyi's Footsteps in Budapest" Inː Muscle Contraction--A Hungarian Perspective, Semmelweis Publisher, Budapest, 2018, pp. 55-64.