אנדי לאו טאק-ווה (במנדרינית: 劉德華; נולד ב-27 בספטמבר1961) הוא שחקן, זמר-יוצר ומפיק קולנוע מהונג קונג. לאו נחשב לאחד מאמני הקולנוע המצליחים ביותר בסין. בשנות ה-80 כונה "הנמר הרביעי" מתוך "חמשת הנמרים" של תחנת הטלוויזיה TVB, ובשנות ה-90 היה אחד מ"ארבעת מלכי השמים" של תעשיית המוזיקה בהונג קונג.[1]
לאו זכה שלוש פעמים בפרס הסרטים של הונג קונג לשחקן הטוב ביותר, פעמיים בפרס סוס הזהב לשחקן הראשי הטוב ביותר, ונכנס לספר השיאים של גינס בשנת 2000 כ"זמר הקנטופופ שזכה בהכי הרבה פרסים" עם סך של 444 פרסים עד שנת 2006.[2] מגזין פורבס דירג את לאו כאחד מהשחקנים בעלי השכר הגבוה ביותר בעולם.[3] בשנת 2018 הצטרף לאקדמיה האמריקאית לקולנוע, ובשנת 2024 נבחר לסגן יושב ראש האיגוד הסיני לקולנוע.[4][5] לאורך קריירה שנמשכת יותר מארבעה עשורים, לאו היה לאחד האמנים המצליחים ביותר מבחינה מסחרית וביקורתית בעולם הסיני.[6][7][8]
ביוגרפיה
ראשית חייו
אנדי לאו נולד כלאו פוק-ווינג בטאי פו, הונג קונג הבריטית, למשפחתו של כבאי בשם לאו לאי (1934–2023). הוא הרביעי מבין שישה אחים ויש לו שלוש אחיות גדולות, אחות קטנה ואח צעיר בשם לאו טאק-סינג. אף על פי שמשפחתו הייתה מבוססת כלכלית בזכות סבו, שהיה בעל קרקעות חקלאיות וכפרים, אביו העביר את המשפחה לשכונת העוני דיאמונד היל כשהיה בן שש, כדי שיוכל לקבל חינוך דו-לשוני ולשפר את שליטתו באנגלית. האזור היה מלא בבתי עץ, שנשרפו כשלאו היה בן אחת עשרה.[9] במהלך ילדותו, נאלץ לאו להביא מים למשפחתו עד שמונה פעמים ביום מכיוון שביתם לא היה מחובר לאינסטלציה.[10] הוא גדל במשק בית בודהיסטי, והוא חסיד של מקדש הר לינגיאן בטייוואן.[11]
קריירה
משחק
בשנת 1980, אנדי לאו נרשם לתוכנית הכשרה לשחקנים של תחנת הטלוויזיה TVB וסיים את לימודיו בשנה שלאחר מכן, כשהוא חותם על חוזה עם התחנה.[12] לאו זכה לפרסום רב בזכות סדרת הטלוויזיה של TVB, "The Emissary" בשנת 1982. הפופולריות שלו זינקה בשנה שלאחר מכן כאשר גילם את יאנג גואו בסדרת הפנטזיה הלוחמת "The Return of the Condor Heroes". בסוף השנה, לאו הופיע במופע הגאלה השנתי של TVB, לצד טוני לאונג, מייקל מיו, פליקס וונג, וקנט טונג. מאז כונו יחד כ"חמשת גנרלים הנמרים של TVB".[13]
במקביל, לאו החל גם את קריירת הקולנוע שלו. הוא הופיע לראשונה בסרטון מוזיקה של סוזאנה קוואן בשנת 1981, שם תפס את תשומת ליבו של המנהל טדי רובין, שהעניק לו את תפקידו הראשון בסרט, "Once Upon a Rainbow".[14] לאחר מכן, לאו קיבל תפקיד בסרט "Boat People" שביימה אן הוי בשנת 1982.[12] בשנת 1983, הוא קיבל את תפקידו הראשי הראשון בסרט האקשן "On the Wrong Track" שהופק על ידי אולפני שואו ברדרס.[15]
TVB דרשה מלאו לחתום על חוזה בלעדי לחמש שנים, אך לאו סירב, והתחנה הכניסה אותו לרשימה השחורה. בשנות ה-80 המאוחרות, לאו עזב את TVB והתמקד בקריירת הקולנוע שלו.[10] הוא התפרסם בזכות הופעותיו בסרטים כמו "The Truth" (1988), "As Tears Go By" (1988) בבימוי וונג קאר-וואי, ו-"A Moment of Romance" (1990) בבימוי בני צ'אן. פרס המשחק הראשון החשוב שלו הגיע עם הסרט "A Fighter's Blues", שבו זכה בפרס גולדן באוהיניה לשחקן הטוב ביותר.[16] הוא זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפרסי הקולנוע של הונג קונג על הופעתו בסרט "Running Out of Time" (1999).[17]
מאז תחילת המאה ה-21, לאו החל לשתף פעולה עם יוצרי קולנוע מסין ומחוצה לה, והופיע בסרטים כמו "House of Flying Daggers" (2004) בבימויו של ג'אנג יי-מו, ו-"A World Without Thieves" (2004) בבימויו של פנג שיאוגאנג. בשנת 2006 כיכב בסרט הפאן-אסייתי "A Battle of Wits", ואחריו בסדרת סרטים היסטוריים גדולים כמו "The Warlords" (2007), "Three Kingdoms: Resurrection of the Dragon" (2008), ו-"Detective Dee and the Mystery of the Phantom Flame" (2010) בבימויו של צוי הארק.
הפקת סרטים
בשנת 1991, לאו הקים חברת הפקת סרטים משלו, Teamwork Motion Pictures, שבשנת 2002 שינתה את שמה ל-Focus Group Holdings Limited. לאו זכה בפרס "יוצר הסרטים האסייתי של השנה" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של פוסאן בשנת 2006.[18] בין הסרטים שהפיק ניתן למנות את "Made in Hong Kong", "A Simple Life", "A Fighter's Blues", "Crazy Stone", "Firestorm" ו-"Shock Wave".
מוזיקה
אנדי לאו בהופעה 2011
לאו הוציא את אלבומו הראשון "Just Know I Only Love You" בשנת 1985 תחת חברת התקליטים Capital Artists, אך הוא זכה להצלחה מסחרית מועטה.[19] עם זאת, הוא זכה להצלחה רחבה בשנת 1990 עם יציאת האלבום "Would It Be Possible", שזכה אותו בפרס השיר הזהב של RTHK.[20] בשנה שלאחר מכן, הוציא את הסינגל "The Days We Spent Together" שהפך ללהיט בינלאומי באסיה. השיר הוגדר על ידי Time Out כ"מעין המנון לאומי" ואחד הלהיטים הבולטים בקריירה של לאו.[21]
אלבומיו הבאים של לאו הביאו לו הכרה נוספת עם להיטים כמו "Ice Rain" (1993), "Forget Love Potion" (1994) ו-"Stupid Fellow" (1998). הפופולריות שלו כאמן מוזיקה הייתה כה גדולה עד שהוא כונה אחד מארבעת מלכי השמים של קנטופופ, לצד ג'קי צ'ונג, אהרון קוואק וליאון לאי. האלבום שלו "Love Notes Written in Bone Upon My Heart" (1997) הוכתר כפלתיום כפול בטאיוואן, עם מכירה של 640,305 עותקים.[7]
לאו זכה בפרסים רבים בתעשיית המוזיקה, כולל פרס האמן הפופולרי ביותר בהונג קונג שבע פעמים ופרס האמן הפופולרי ביותר באזור אסיה והפסיפיק חמש עשרה פעמים בטקסי פרסי Jade Solid Gold Top 10. עד אפריל 2000, הוא זכה במספר חסר תקדים של 292 פרסים. הוא נכנס לספר השיאים של גינס בשנת 2000 כזמר הקנטופופ שזכה במספר הפרסים הגבוה ביותר, ובשנת 2021 בשל זכייתו בשיא העולם על "מספר העוקבים המהיר ביותר בפלטפורמת Douyin".[22][23][24]
חיים אישיים
בשנת 2008, לאו נישא בסתר לקרול צ'ו בארצות הברית, והודה בנישואיו בשנה שלאחר מכן, לאחר עשורים של ספקולציות על מערכת היחסים שלהם. גם לאו וגם צ'ו הם צמחונים ובודהיסטים.[25] ב־2012 נולדה בתם, האנה.[26]
.jpg)
.svg){kind=logo}
