קנטופופ (בסינית מסורתית: 粵語流行音樂; בסינית מפושטת: 粤语流行音乐; מוכרת גם כמוזיקת פופ קנטונזית) הוא תת-ז'אנר מוזיקלי של מוזיקת פופ המושרים לרוב בקנטונזית תקנית.[1] ז'אנר זה מתייחס גם להקשר התרבותי של הייצור והצריכה שלו.[2] הז'אנר, אשר התחיל להופיע בשנות ה-1970, לאחר הופעת הקנטורוק, נקשר בדרך כלל למוזיקה הפופולרית בהונג קונג של עשור זה.[1] שיא הפופולריות של הז'אנר היה בשנות ה-1980 וה-1990.[3][4][5]
מלבד מוזיקת פופ מערבית, קנטופופ הושפעה גם מז'אנרים מוזיקליים אחרים, כולל ג'אז, רוק אנד רול, רית'ם אנד בלוז, דיסקו, מוזיקה אלקטרונית ובלדות. הז'אנר, המתגאה בקהל מעריצים רב-לאומי, צבר פופולריות במדינות כמו קוריאה הדרומית, יפן, טאיוואן, סין (בעיקר בהונג קונג ובמחוזות גואנגדונג וגואנגשי), וייטנאם, תאילנד, סינגפור, מלזיה ואינדונזיה.[6]
בתחילה, ז'אנר זה שולב מאופרה קנטונזית (אנ') ופופ מערבי עם בייסליין יורד וכלי נגינה סיניים מסורתיים, כגון גוז'נג (אנ') וארהו. מאוחר יותר, נוספו לז'אנר כלים מוזיקליים אחרים, כגון פסנתרים, סינתיסייזרים, מערכות תופים וגיטרות. השירים מהז'אנר, שבנויים בצורת בית-פזמון (אנ') מונופונית, מבוצעים בדרך על ידי זמר אחד.
קנטונזית תקנית היא שפה טונאלית אשר רגישה לגובה הצליל, עם משמעויות שונות לטונים שונים, מה שמקשה את החיבור בין מוזיקה מערבית לשפה בשל העובדה שבסולם המוזיקלי המערבי יש 12 חצאי טונים.
הערות שוליים