PROFILPELAJAR.COM

תל שָׁלָף\אֶ-שַׁלַאף

(למפת גוש דן רגילה)

$תל שָׁלָף\אֶ-שַׁלַאף$

תל שָׁלָף\אֶ-שַׁלַאף

אֶלְתְּקֵה הייתה עיר ישראלית, הנזכרת במקרא בין ערי הלויים מנחלת שבט דן, ובהמשך ידועה כאתר קרב חשוב בין האשורים למלכים בלבנט.

במקורות

אלתקה מוזכרת בתנ"ך פעמיים. היא מוזכרת בתיאור נחלת שבט דן^[1]:

”לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי: ... וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל וְעִיר שָׁמֶשׁ וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה וְעֶקְרוֹן וְאֶלְתְּקֵה ...”.

בנוסף, אֶלְתְּקֵה נזכרת (כ"אֶלְתְּקֵא") ברשימת ערי הלויים בנחלת דָן שנמסרו ללויים בני קְהָת^[2]:

”וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת הַלְוִיִּם הַנּוֹתָרִים מִבְּנֵי קְהָת ... וּמִמַּטֵּה דָן אֶת אֶלְתְּקֵא וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת גִּבְּתוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ.”.

אֶלְתְּקֵה נזכרת במנסרת סַנְחֵרִיב המתארת בין השאר את מסע סנחריב בלבנט (701 לפנה"ס). על פי הכתוב במנסרה, מנהיגי עקרון הפלשתית מרדו באַשּׁוּר, והסגירו את פָּדִי מלכם שהיה נאמן לאַשּׁוּר לידי חִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה. מלך מצרים בא להלחם עם סַנְחֵרִיב עם צבאות מצרים וצבאות שגייס מכּוּשׁ, ובקרב שנערך באזור אֶלְתְּקֵה הובסו המצרים^[3]^[4]. סַנְחֵרִיב המשיך וכבש את אֶלְתְקַה ואת תמנה, וגם נקם במורדים מעקרון, ושחרר את פָּדִי מידי חִזְקִיָּהוּ.

יש המשערים שאירוע זה זהה למתואר בספר מלכים^[5]: ”וַיָּשָׁב רַב שָׁקֵה וַיִּמְצָא אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר נִלְחָם עַל לִבְנָה כִּי שָׁמַע כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ. וַיִּשְׁמַע אֶל תִּרְהָקָה מֶלֶך כּוּשׁ לֵאמֹר הִנֵּה יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר.”.

תִּרְהָקָה מֶלֶך כּוּשׁ בתיאור זה מזוהה עם פרעה תַּהָרְקָה מהשושלת הנובית מכּוּשׁ.

היו שטענו שאלתקה היא "בית מקושש" המוזכרת בתוספתא^[6] וכן היו שזיהו את אלתקה עם כפר לקוטיא המוזכרת באיכה רבה^[7]^[8].

זיהוי האתר

זיהוי האתר של אֶלְתְּקֵה אינו ודאי. ממיקום האזכור של אלתקה בתוך רשימת הערים של שבט דן מסיקים שאלתקה הייתה בדרום נחלת השבט^[9].

היו שזיהו את אלתקה בבית לַקְיַא^[8], אך בנימין מזר טען שזיהוי זה אינו אפשרי^[10]. יצחק גולדהאר זיהה את אלתקה בחרבת קותלן, 3 קילומטר צפונית מערבית לח'ולדה^[11]. ויליאם פוקסוול אולברייט זיהה את אלתקה בתֵּל מִקְנֶה, בעקבות הזיהויים של תמנה בחרבת תבנה ושל עקרון בתל בטש^[9]^[10]. אולם לאחר שחברי קיבוץ רבדים זיהו את ההיקף הגדול של השרידים בתל-מקנה, הם הציעו לזהות במקום את עקרון^[12]^[13] וזיהוי זה התקבל על דעת רבים^[14]. עם זאת, היו שטענו עדיין שיש לזהות את אלתקה בתל מקנה ואת עקרון למקם בתל צפית^[15]. לאחר מציאת כתובת עקרון בשנת 1998, נקבע שעקרון נמצא בתל מקנה, והזיהוי של אלתקה בתל מקנה נדחה. בתחילת שנות ה-60 הציע משה ישראל לזהות את אלתקה בתל חרסים. אולם ההצעה לא זכתה לתשומת לב בין החוקרים ובשנת 1976 הציע בנימין מזר לזהות את אלתקה בתל שלף^[16], אשר מתאים מבחינת מקומו, ושנמצאו בו ממצאים מתאימים לתקופת המקראוזיהוי זה התקבל בקרב רבים^[17]^[18].

ראו גם

מסע סנחריב בארץ ישראל

הערות שוליים

^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים מ'–מ"ד
^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוקים כ'–כ"ג
^ קרית ספר, הצפירה, 9 במרץ 1890
^ יוסף קלוזנר, ‏הכתובת הגדולה של סנחריב מלך אשור, השילוח, 9
^ ספר מלכים ב', פרק י"ט, פסוקים ח'–ט'
^ יבמות א, הלכה ב'
^ איכה רבה א מה
^ ¹ ² שמות היסטוריים, הצפירה, 6 בדצמבר 1917
^ ¹ ² זכריה קלאי, הערות לסיור באזור גזר - הר טוב, אלתקה, עקרון ותמנה, ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, א-ב, תשי"ג, עמ' 62-64
^ ¹ ² בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, הערך על אֶלְתְּקֵה, כרך א', עמ' 419
^ יצחק גולדהאר, אדמת קודש, ירושלים תרע"ג, עמוד 206, באתר היברובוקס
^ יוסף נוה, עקרון העתיקה ע"י רבדים, על המשמר, 1 בנובמבר 1957; יוסף נוה, המשך
^ יוסף נוה, בעית זיהוייה של עקרון, על המשמר, 29 בנובמבר 1957
^ צבי אילן, תמנה בנחל שורק, דבר, 29 באפריל 1977
^ עקרון העתיקה ליד כפר מנחם, על המשמר, 15 בנובמבר 1957
^ עונת החפירות האחת עשרה בתל חרסים (נחל ברקאי), אוניברסיטת בר־אילן, המחלקה ללימודי ארץ־ישראל ע״ש מרטין (זוס), 2002
^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא: גאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד בן-צבי, 1987, עמ' 298
^ עולם התנ"ך, ספר יהושע, מאת גרשון גליל ויאיר זקוביץ, "דברי הימים" הוצאה לאור בע"מ, 1999, עמ' 188