Solomon Feferman, Edgar C. Smith, Jr., John Elliott Doner, Don Pigozzi, Anne C. Morel, Leonard Gillman, Louise Hoy Chin Lim, Haragauri Narayan Gupta, William Porter Hanf, Robert Earl Bradford, Charles Fontaine Martin, Judith (Kan) Ching Ng, Benjamin Franklin Wells, III, James Donald Monk, Howard Jerome Keisler, Roger Maddux, Bjarni Jónsson, חיים גייפמן, Frederick Burtis Thompson, Richard Montague, ג'וליה רובינסון, אנדז'יי מוסטובסקי, George McNulty, רוברט ווט, Chen Chung Chang, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
Łoś–Tarski preservation theorem, בעיית תרבוע העיגול של טרסקי, Tarski's axiomatization of the reals, Tarski's axioms, Tarski's exponential function problem, Tarski–Kuratowski algorithm, בעיית האלגברה התיכונית של טרסקי, Tarski monster group, semantic theory of truth, Lindenbaum–Tarski algebra, משפט טרסקי, Knaster–Tarski theorem, Jónsson–Tarski algebra, משפט האי-גדירות של טרסקי, הפרדוקס של בנך-טרסקי, Tarski–Seidenberg theorem, Tarski's plank problem
יש המשווים את חשיבותו כלוגיקן לזו של אריסטו, ברטרנד ראסל, קורט גדל וגוטלוב פרגה. כותבי הביוגרפיה שלו, אניטה וסולומון פפרמן, הצהירו כי, "לצד בן-זמנו, קורט גדל, טרסקי שינה את פני הלוגיקה במאה ה-20, ובמיוחד באמצעות חיבוריו על עיקרון האמת ועל תורת המודלים" (א. פפרמן, 2004). גם על שמו נקרא פרדוקס בנך טרסקי שתואר במאמר פרי עטם שלו ושל סטפן בנך.
אלפרד נולד למשפחת טייטלבאום, זוג יהודים פולנים שחיו בתנאי נוחיות. הוא הפגין בראשונה את כישוריו המתמטיים בעת לימודיו בבית הספר התיכון "Szkoła Mazowiecka" בוורשה. אף על פי כן, כשהתקבל לאוניברסיטת ורשה ב-1918, היו פניו מועדות ללימודי ביולוגיה.
ב-1923 שינו אלפרד טייטלבאום ואחיו וואקלו את שם משפחתם ל"טרסקי". היה זה שם שהם המציאו משום שהוא נשמע פולני יותר, היה קל יותר לאיות והיגוי ונראה כי היה בשימוש נדיר (למרות זאת, שנים לאחר מכן אלפרד פגש אדם אחר בשם אלפרד טרסקי בצפון קליפורניה). האחים טרסקי המירו את דתם לדת הדומיננטית בפולין בזמנם והפכו לנוצרים קתוליים, זאת אף על פי שאלפרד עצמו היה אתאיסט. טרסקי היה פולני לאומני, ורצה להתקבל ככזה גם כאשר חי בארצות הברית (שם נהג לדבר פולנית בביתו).
לאחר שהפך לאדם הצעיר ביותר שהשלים דוקטורט באוניברסיטת ורשה, טרסקי לימד לוגיקה במכון הפדגוגי הפולני, מתמטיקה ולוגיקה באוניברסיטה, והיה לעוזרו של לוקאשביץ'. טרסקי לימד מתמטיקה גם בבית ספר תיכון בורשה. שילוב זה (בין אינטלקטואליות מחקרית ולימוד בבית ספר תיכון) לא היה נדיר בימים שלפני מלחמת העולם השנייה.
כתביו בעברית
מבוא ללוגיקה ולמיתודולוגיה של המדעים הדידוקטיביים, תרגם: יהושע בר-הלל בהשתתפות אי"י פוזננסקי, ירושלים: מוסד ויצמן, 1956
